TLV1 Radio

StreetWise Hebrew

Hebrew language lessons from the streets of Israel
StreetWise Hebrew

Description

A bite-sized podcast that discusses Modern Hebrew language gems. From slang to etymology, textual graffiti, Biblical idioms that are still around, influences from other languages, and other linguistic phenomena, host Guy Sharett shows us what we can learn about the Israeli psyche, society, and culture through its language.

Episodes

#215 It's Complicated

May 29, 2018 08:42

Description:

Many things in life are complicated, including some people's relationship status on Facebook. How do we say “it’s complicated” in Hebrew? And what saying do we use as something gets more and more complicated?

Bonus: we've included a short clip from the Hebrew version of this episode.

Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode

 

New Words and Expressions:

Mesubach - Complicated - מסובך

‘It’s complicated’ - Ze mesubach - זה מסובך

Mesubechet (f.) - Complicated - מסובכת

Ata mesubach im atsmecha - You’re complicated - אתה מסובך עם עצמך

Hi mesubechet im atsma - She is complicated - היא מסובכת עם עצמה

Hem mesubachim im atsmam - They’re complicated - הם מסובכים עם עצמם

At mevina oti pashut, az lama lesabech - You understand me, so why make things complicated - את מבינה אותי פשוט, אז למה לסבך

Lama lesabech ta-hayim, lama? - Why complicate life, why? - למה לסבך את החיים, למה?

Ma sibachta/sibacht oti achshav? - Why did you get me involved in this? - מה סיבכת אותי עכשיו?

Sibuchim refu’iyim - Medical complications - סיבוכים רפואיים

Mistabech ve-holech - It’s getting more and more complicated - מסתבך והולך

Lehistabech im mashehu - To face difficulties - להסתבך עם משהו

Histabachti im ze kol ha-erev - I was caught up in it the entire evening - הסתבכתי עם זה כל הערב

Al tistabech im ze yoter miday - Don’t get into too much trouble - אל תסתבך עם זה יותר מדיי

Hu histabech - He got into trouble with the law - הוא הסתבך

Histabchut be-africa - Entanglement in Africa - הסתבכות באפריקה

Tisbochet - Tangle - תסבוכת

 

Playlist and Clips:

Dudu Aharon & Julietta - Laila Mesubach (lyrics)

Mango - Gara Be-sheinkin (lyrics)

Eden Ben-Zaken - Pisa Mi-zichroni (lyrics)

Idan Yaniv - Ken La-ahava (lyrics)

Mati Caspi - Mistabech ve-holech (lyrics)

Histabchut be-Africa - Hinuchit TV

Tisbochet

#214 I Want to Improve My Hebrew

May 22, 2018 10:01

Description:

How do we say “I want to improve my Hebrew” in Hebrew? How about “improvements”? And what's the connection to the popular supermarket chain Shufersal? Guy explains.

Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode

 

New Words and Expressions:

Leshaper mashehu - To improve something - לשפר משהו

Ani rotse leshaper et ha-ivrit sheli - I want to improve my Hebrew - אני רוצה לשפר את העברית שלי

Nehagim matkinim shipurim - Drivers install improvements - נהגים מתקינים שיפורים

Tse’irim she-meshaprim et bitsua ha-mechoniyot - Young people who improve the performance of the cars - צעירים שמשפרים את ביצוע המכוניות

Ha-ikar she-harechev shelahem yihiye hachi meshupar - The main thing is that their car will be the most improved - והעיקר שהרכב שלהם יהיה הכי משופר

Ha-mechoniyot she-shupru - The cars that were improved - המכוניות ששופרו

Shupar - It was improved - שופר

Girsa meshuperet - Improved version - גרסה משופרת

Telefon meshupar - An “improved” mobile phone - גרסה משופרת

Matsavo mishtaper - His situation is getting better - מצבו משתפר

Lehishtaper - To get better - להשתפר

Ha-ivrit shelo mamash hishtapra - His Hebrew has really gotten better - העברית שלו ממש השתפרה

Hu shiper et ha-ivrit shelo - He improved his Hebrew - הוא שיפר את העברית שלו

Shapir (Aramaic) - Good - שפיר

Gidul shapir - Benign tumor - גידול שפיר

Shapira - “The Good” (Aramaic) - שפירא

Shufra deshufra - Creme de la creme - שופרא דשופרא

Shufersal (Old name: Shufra-sal) - Name of a supermarket chain - שופרסל

 

Playlist and Clips:

Meshaprim mechoniyot (TV2)

Matsavo mishtaper (Kan TV)

Ambassador Dan Shapiro

Shufersal commercial

Shufersal - History

Gazoz - Cafe Ba-tahtit (lyrics)

#212 Breaking It Down

May 8, 2018 09:26

Description:

What's the Hebrew language connection between the following: a book chapter, devouring an entire pizza, and the Soviet Union's breakup? Guy explains it all on today's episode.

Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode

 

New Words and Expressions:

Perek, prakim - Episode, chapter - פרק

Liftoah perek hadash - To start a new chapter - לפתוח פרק חדש

Ba-prakim ha-baim - On the next episodes - בפרקים הבאים

At Poreket kartonim - You are unloading cardboards - את פורקת קרטונים

Lifrok - To unload - לפרוק

Porkim mecholot me-oniya - Unloading containers from a ship - פורקים מכולות מאונייה

Pakach, ani porek s’hora - Dear inspector, I am unloading merchandise - פקח, אני פורק סחורה

Lifrok regashot/ka’as/lahats - Unload emotions/anger/stress - לפרוק רגשות/כעס/לחץ

Prika - Unloading - פריקה

Lefarek - To disassemble, to dismantle - לפרק

Aanahnu mefarkim ta’arucha - We dismantle an exhibition - אנחנו מפרקים תערוכה

Lefarek mishehu be-makot - To beat up someone - לפרק מישהו במכות

Lefarek of - To devour a chicken - לפרק עוף

Pirakti achshav pizza - I just downed a pizza - פירקתי עכשיו פיצה

Lefarek et ha-havila - To break up - לפרק את החבילה

Peruk - Dismantling - פירוק

Hevra be-peruk - A company in liquidation - חברה בפירוק

The Liquidator - Ha-mefarek - המפרק

Meforak - Dismantled, taken apart - מפורק

Kabab meforak - “Deconstructed kebab” - קבב מפורק

Ani meforak me-ayefut - I am dead tired - אני מפורק מעייפות

Ha-kol hitparek mi-bifnim - Everything fell apart from within - הכל התפרק מבפנים

Hitparkut brit ha-moatsot - Dissolution of the Soviet Union - התפרקות ברית המועצות

Lehitparek be-mishak kaduregel - Release tension by playing a football game - להתפרק במשחק כדורגל

Mitparek - Collapsible - מתפרק

Sori she-ze mitparek ktsat - Sorry it’s coming apart a bit (cake) - סורי שזה מתפרק קצת

 

Playlist and Clips:

Ba-perek ha-ba

Tuna & Nechi-Nech - Olam Meshuga (lyrics)

Assi Cohen & Guri Alfi - Pakach ani porek s’hora (lyrics)

Lefarek he ha-havila

Kabab Meforak - Chef Assaf Granit

Asaf Erlich - Emtsa Ha-haim (lyrics)

Dudu Aharon - Kshe-elech (lyrics)

#2 Bro, How Do You Say “Dude” in Hebrew?

May 1, 2018 06:30

Description:

How do you say ‘dude’ in Hebrew? You’ll hear ‘achi’ (‘brother’) on the street all the time, but in which contexts should you use it? Can women say it? Guy Sharett explains.

Click here for the all-Hebrew version of this episode.



Words and expressions discussed:

Ahi / ah sheli – My brother, dude – אחי / אח שלי

Gever – Man – גבר

Bendam – Human being – בנאדם

Haver – friend – חבר

Ahi, ma kore? – What’s happening, dude? – אחי, מה קורה?

Ma nishma, benadam? – How are you, man? – מה נשמע, בנאדם?

Haverim, ha-shulchan shelachem muchan – Friends, your table is ready – חברים, השולחן שלכם מוכן

Haver, ata haser – Friend, you are missed – חבר, אתה חסר

Hevré – Guys – חבר’ה

Ani im ha-hevré sheli ha-erev – I am with my guys tonight – אני עם החבר’ה שלי הערב

Hashvu az ha-hevré – The guys thought – חשבו אז החבר’ה

Ahoti – My sister – אחותי

“Sister” – Sister – סיסטר

Tagid, tagidi – Tell, say (imp.) – תגיד, תגידי


Playlist and Clips:

Yitzhak Rabin’s funeral Nov. 1995 (TV1)

Ha-dag Nachash – Shirat Hasticker (lyrics)

Arik Einstein – Dudu (lyrics)

Miri Masika – Hey, Achoti (lyrics)

#211 Quiet Please!

Apr 24, 2018 08:54

Description:

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”?

Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely.

Click here for the all-Hebrew version of this episode

 

New Words and Expressions:

Shotkim – We are silent – שותקים

Shatak – He was quiet – שתק

Lishtok – To be quiet – לשתוק

Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה

Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה

Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו

Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה

Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה

Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה

Sheket – Silence – שקט

Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה

Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט?

Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן

Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן

Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו

Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך

Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית

Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר

Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת

At hoferet – You are going on and on – את חופרת

 

Playlist and Clips:

Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics)

Koki Livne – Sheket (lyrics)

Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics)

Dabranit (Commercial)

Shai Yom-Tov – At Hoferet

Matsav Ha-uma – Shtok, stom

#210 Snatch Those Snacks!

Apr 17, 2018 09:25

Description:

This episode is about the root .ח.ט.פ, which is used in the Hebrew words חטף (snatch), החטיף (beat up), and חטיף (snack). Why is this root used in the word for snacks? Because they're something you can grab and eat on the go. Now grab a seat and enjoy another deliciously appetising episode of Streetwise Hebrew.

Listen to the all-Hebrew version here: www.patreon.com/streetwisehebrew

 

New Words and Expressions:

Hataf – He grabbed, snatched – הוא חטף

Lahtof – To grab, snatch – לחטוף

Hatafti pizza – I had some pizza (I grabbed a pizza) – חטפתי פיצה

Hatafti mashehu katan – I had (eaten) something small – חטפתי משהו קטן

Hatifa – Grabbing, kidnapping, hijacking – חטיפה

​Matos hatuf – Hijacked plane – מטוס חטוף

Nehtaf – Was hijacked – נחטף

Hatufim – Abductees – חטופים

Mabat hatuf – Brief look – מבט חטוף

Hotef – Kidnapper – חוטף

Awo, hatafti maka – Ouch, I hit (my foot) – אאו, חטפתי מכה

Hatafti shok – I was shocked – חטפתי שוק

Hatafti janana – I became crazy, angry – חטפתי ג’ננה

Hu hataf janana / ta-janana – He got crazy, angry – הוא חטף ג’ננה/ת’ג’ננה

Hatafti harara / hom – I got crazy, angry – חטפתי חררה / חום

Hu hihtif makot – He beat up – הוא החטיף מכות

Hu mahtif makot – He beats up – הוא מחטיף מכות

Hatif – Snack – חטיף

Hatif bri’ut – Health snack – חטיף בריאות

Hatif energia – Energy snack – חטיף אנרגיה

Mehtaf – Fast unfair political move – מחטף

Politikaim she-asu mehtaf – Politicians did a quick unfair move – פוליטיקאים שעשו מחטף

Ba-hataf – Hastily, in a hurry – בחטף

Hi amra li shalom ba-hataf – She said hi to me in a hurry – היא אמרה לי שלום בחטף

Haper – ‘Snatcher’ (Yiddish) – חאפר

Haperiyut / hap-lap – Lousy unprofessional work – חאפריוּת / חאפ-לאפ

 

Playlist and Clips:

Matos Hatuf

Hatufim TV series

Homeland (Italian)

Arik Einstein – Mekofef Ha-bananot (lyrics)

Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet ve lakachat (lyrics)

Hatifei bri’ut

Mehtaf

Haperim at TLV airport

#14 Sex Words in Modern Hebrew

Apr 10, 2018 07:55

Description:

The Hebrew language lay dormant for a very long while. When it reemerged from its slumber, we Israelis found ourselves without the right words for all things relating to sex. Just how serious is this problem? Quite serious. Guy explains.

Looking for the Hebrew version? Find it on www.patreon.com/streetwisehebrew

Words and Expressions:

Zayin – Dick – זין

Pot, nartik, Vagina – Vagina – פות

Kus – Pussy – כוס

Le'onen – To masturbate – לאונן

Lezayen – To fuck – לזיין

Kusit – Chick, babe – כוסית

Mizdayenet – She is fucking – מזדיינת

Dfika – Fuck (noun) – דפיקה

Lidfok – To knock, fuck – לדפוק

Dafuk – Fucked up – דפוק

Gomeret – Coming (f., sex.) – גומרת

Ligmor – To finish, to come (sex.) – לגמור

Meonenet – Masturbating (f.) – מאוננת

 

Playlist & Clips:

Ha-dag Nachash & Mazi Cohen – Af Ehad (lyrics)

Riki Gal – Na'arat Ha-rok (lyrics)

Onan (Wikipedia)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#209 Check Your Connection

Apr 3, 2018 09:23

Description:

The root חב"ר is rich. It's used in the Hebrew words for “composing”, “connecting”, “joining”, “adding”, and many more. In this episode, Guy explains this root and teaches us how to say the ever-important phrase, “I can't connect to the internet.”

We also learn the difference between מחברת and חוברת.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew 

New Words and Expressions:

Targilei hibur - Addition exercises - תרגילי חיבור

Lehaber - To add, connect, join - לחבר

Shtayim ve’od shtayim shave arbe - Two plus two equals four - שתיים ועוד שתיים שווה ארבע

Hibur - Essay, composition, connection - חיבור

Hibur la-hashmal - Connection to the electricity - חיבור לחשמל

Livdok et ha-hiburim - To check the connections - לבדוק את החיבורים

Ani ro’a she-at mehuberet - I can see you’re connected - אני רואה שאת מחוברת

At yechola lehaber oti le-mishehu be-X? - Could you put me in touch with someone at X? - את יכולה לחבר אותי למישהו ב-איקס?

Mamash toda al ha-hibur - Thanks so much for the connection - ממש תודה על החיבור

Hibur la-internet - Connection to the internet - חיבור לאינטרנט

Lehithaber la-internet - To get connected to the internet - להתחבר לאינטרנט

Ani lo matsliach lehithaber la-internet - I cannot get myself connected to the internet - אני לא מצליח להתחבר לאינטרנט

Hit’habarti - I got connected - התחברתי

Mamash hithabarti la-seret - I really connected with this movie - ממש התחברתי לסרט

Lo hit’habarti la-seret - I didn’t connect with the movie - לא התחברתי לסרט

Lehithaver - To make friends - להתחבר

Kashe lo lehithaver le-yeladim ba-gan - It’s hard for him to make friends in the kindergarten - קשה לו להתחבר לילדים בגן

Mahberet, mahbarot - Notebook, notebooks - מחברת, מחברות

Hoveret, hovrot - Booklet/s - חוברת, חוברות

Hovrot avoda - Work booklets - חוברות עבודה

Hevra - Company, society - חֶברה

Hevrat/Hevrot te’ufa - Airline/s - חברת/חברות תעופה

Hevrot ha-te’ufa ha-gru’ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world - חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם

Ha-hevra ha-israelit - The Israeli society - החברה הישראלית

Murkevet me-arba’a migzarim - is made up of four sectors - מורכבת מארבעה מגזרים

Ve-im nirtse - And if we want - ואם נרצה

Arba’a shvatim merkazyim - Four main tribes - ארבעה שבטים מרכזיים

Hilonim - Secular (pl.) - חילונים

Datayim le’umiyim - Religious zionist - דתיים לאומיים

Haredim - Ultra orthodox - חרדים

Aravim - Arab - ערבים

Tahbura - Transportation - תחבורה

Misrad ha-tahbura - Ministry of transportation - משרד התחבורה

Mahapechat ha-tahbura - The transportation revolution - מהפכת התחבורה

Hevre - ‘Guys’ - חבר’ה

 

Playlist & clips: 

Targilei hibur

Hibur la-reshet

Carolina - Af Ehad Lo Ba Li (lyrics)

Hevrot ha-te’ufa ha-gru’ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world

President Reuven Rivlin: Ha-hevra ha-israelit

Israeli President: The four tribes of Israeli Society

Misrad Ha-tahbura - Ministry of Transportation

Maor Cohen - Hevre (lyrics)

#208 What a Pass!

Mar 27, 2018 09:59

Description:

Meser is defined as message or theme, as in the meser of a story, or the main idea behind the text. But it also relates to text messages and to tradition. Guy explains this and more on today's episode.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew 

New Words and Expressions:

Ha-hazai moser et ha-tahazit - The weatherman delivers the forecast - החזאי מוסר את התחזית

Limsor mismachim - To give documents - למסור מסמכים

Tsarich limsor et ha-bakasha - One needs to physically hand over the application. - צריך למסור את הבקשה

Hi moseret gura - She gives away a female puppy - היא מוסרת גורה

Limsor gur le-imutz - To give away a puppy for adoption - למסור גור לאימוץ

Limsor kadur - Pass the ball - למסור כדור

Kaduregel - Football, soccer - כדורגל

Timsor, timseri, timseru - Pass (the ball) (imp.) - תמסור, תמסרי, תמסרו

Lama lo masarta/masart/masartem? - Why didn’t you pass the ball? - למה לא מסרתָ/מסרתְ/מסרתם?

Mesira - A pass of the ball - מסירה

Eize mesira! - What a pass! - איזה מסירה!

Limsor dash - To send regards to - למסור ד”ש

Efshar lekabel et Sara? - May I speak to Sarah? - אפשר לקבל את שרה?

Hi lo nimtset - She’s not in - היא לא נמצאת

Limsor la mashehu? - Should I tell her something? - למסור לה משהו?

Ma limsor? - What should I pass on? - מה למסור?

Efshar limsor la vaksha she-Guy hitkasher? - Could you please tell her Guy called? - אפשר למסור לה בבקשה שגיא התקשר?

Timsor lo she- - Tell him that - תמסור לו ש

Timseri la she- - Tell her that - תמסרי לה ש

Katavenu moser - Our correspondent says - כתבנו מוסר

Meser - Main idea - מֶסֶר

Lehagdir et ha-meser she-anachnu rotsim le-ha’avir be-emtsa’ut ha-mitug - Define the message that we want to convey through the branding - להגדיר את המסר שאנחנו רוצים להעביר באמצעות המיתוג

Shi’uri sifrut - Literature lessons - שיעורי ספרות

Ma ha-meser ba-sipur - What’s the idea behind the story - מה המסר בסיפור

Misron - SMS - מסרון

Hitmaser - Devoted oneself - התמסר

Hem hitmasru - They played ‘catch’ - הם התמסרו

Masur - Devoted - מסוּר

Masoret - Tradition - מסורת

Masoret yehudei maroko - The tradition of Moroccan Jews - מסורת יהודֵי מרוקו

Nimsar - What was passed on, delivered - נמסר

Me-av livno - From father to son - מאב לבנו

 

Playlist and clips:

Gali Atari - Od Yom (lyrics)

Galila moseret gura

Football: Limsor kadur

Football: What a pass

Israeli Radio news: Katavenu moser

Tipim: Meser, message, theme

Misronim

Tislam - Boker shel Keif (lyrics)

Masoret Yehudei Maroko - Jo Amar

Jo Amar

#206 What Do You Think?

Mar 13, 2018 09:39

Description:

"Lahshov" means to think, a crucial word and root. From "One could think" to "without thinking twice" and "think about it", this episode teaches all the thought-related expressions you can, well, think of. Pro tip: "Let me think about it" is a perfect phrase to use with pushy marketing people.

 

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew

 

New words and expressions:

Lahshov – To think – לחשוב

Lakachat pesek zman ve-lo lahshov – To take some time off and not to think – לקחת פסק זמן ולא לחשוב

Ve-hu hoshev she-yeladim ma'aminim la-ze – And he thinks that kids believe in that – והוא חושב שילדים מאמינים לזה

Mishehu hoshev aleicha (m.)/alayich (f.) – Someone is thinking about you – מישהו חושב עליךָ/עליךְ

Ten/Tni/Tnu li lahshov al ze – Let me think about it – תן/תני/תנו לי לחשוב על זה

Lahshov mi-hutz la-kufsa – To think outside of the box – לחשוב מחוץ לקופסה

Bli lahshov paamayim – Without thinking twice – בלי לחשוב פעמיים

Efshar lahshov – One would think… (It’s not such a big deal) – אפשר לחשוב

Efshar lahshov, ma kvar asiti – What did I do, it's not such a big deal – אפשר לחשוב, מה כבר עשיתי

Al ma at/a hoshev/et? – What are you thinking about? – על מה את/ה חושב/ת?

Ma ata hoshev (ma’ta’hshev)? – What do you think? (m.) – מה אתה חושב?

Ma at hoshevet (ma at’hshevet)? – What do you thinki? (f.) – מה את חושבת?

Al ma hashavta/hashavt? – What did you have in mind? – על מה חשבת?

Al mi at hoshevet? – Who are you thinking of? – על מי את חושבת?

Hashavti lehatsi'a lach lehisha'er – I thought to offer you to stay – חשבתי להציע לךְ להישאר

Hashavti lalechet la-mesiba, basof lo yatsa – I thought of going to this party, at the end it didn't happen – חשבתי ללכת למסיבה, בסוף לא יצא

Ma hashavti le-atsmi? - What was I thinking? - מה חשבתי לעצמי?

Ma hashavta le-atsmecha, ma hashavt le-atsmech? - What were you thinking? - מה חשבת לעצמך?

Hoshev et atsmo, hoshevet et atsma – He/she thinks highly of himself/ herself – חושב את עצמו, חושבת את עצמה

Hu ma-ze hoshev ta'tsmo, hi ma-ze hoshevet ta'tsma - He/she is so full of himself/herself – הוא מה-זה חושב ת’עצמו, היא מה-זה חושבת ת’עצמה

Tahshov/tahshevi rega – Think about it for a sec. – תחשוב/תחשבי רגע

Mi bichlal hashav al ze – Who even thought about this – מי בכלל חשב על זה

Tahshov/tahshevi be-gadol – Think big – תחשוב/תחשבי בגדול

La'asot hoshvim – To stop and rethink – לעשות חושבים

Bo’u na’ase rega hoshvim – Let’s stop and do some thinking – בואו נעשה רגע חושבים

Mahshava – A thought – מחשבה

Tahshevi mahshavot – Think (imp. f.) (‘Think thoughts’) – תחשבי מחשבות

 

Playlist and clips: 

Arik Einstein – Pesek Zman  (lyrics

Shalom Hanoch – Laila (lyrics)

Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics)

Kipa, efshar lahshov

Gil Nissan – Al Ma At Hoshevet [Lyrics beneath clip]

Dudu Tassa – Hashavti (lyrics)

Meir Alfi – Ma Hashavti Le'atsmi [Lyrics beneath clip]

Ha-duda’im & Ha-parvarim – Tilbeshi Lavan (lyrics)

Idan Yaniv & Lior Datauker – Hoshev Aleha (lyrics)

#205 Do You Even Care?

Mar 6, 2018 09:02

Description:

"Lo ichpat li" -- I don’t care -- is a very useful expression. It is used for all things caring, like: "Do you even care?" and "You don’t care about me?" It is especially useful with drama queens of all sorts.


Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew

 

New words and expressions:

Ichpat - care - אכפת

Li ze lo ichpat - I don’t care - לי זה לא אכפת

Lo ichpat li ma omrim alai - I don’t care what they say about me - לא

אכפת לי מה אומרים עליי

Lo ichpat li ma hoshvim alai - I don’t care what they think about me -

לא אכפת לי מה חושבים עליי

Lo ichpat lecha - You don’t care (m.) - לא אכפת לךָ

Lo ichpat lach - You don’t care (f.) - לא אכפת לךְ

Ichpat lecha / Ichpat lecha + Inf. - Do you mind / Could you - אכפת לך / אכפת לך + שם פועל

Ichpat lecha? Ken, ha-emet ichpat li - Do you mind? Yes, actually I do mind - אכפת לך? כן, האמת אכפת לי

Ichpat lecha lifto’ach et ha-halon vaksha - Do you mind opening the window please? - אכפת לך לפתוח את החלון בבקשה?

Az im ichpat lachem - So if you (pl.) care - אז אם אכפת לכם

Atem muzmanim lizom, lehitnadev, litrom ulehashpia - You’re invited to initiate, to volunteer, to contribute and to influence - אתם מוזמנים ליזום להתנדב, לתרום ולהשפיע

Ma ichpat la-tsipor - What does the bird care - מה אכפת לציפור

She-ha-etz hu yarok - That the tree is green - שהעץ הוא ירוק

Ma’chpat’cha (coll.) - Ma ichpat lecha - Why would you (m.) care? - מה’כפתך - מה אכפת לך

Ma’chpat lach (coll) - Ma ichpat lach - מה’כפת לך - מה אכפת לך

Bichlal lo ichpat lecha mimeni - You don’t care about me at all - בכלל לא אכפת לך ממני

Ichpat lecha bichlal? - Do you even care? - אכפת לך בכלל?

Lo ichpat lach mi-klum - You don’t care about anything - לא אכפת לך מכלום

Ichpat lecha me-ha’acherim yoter me-asher mimeni - You care more about the others than you care about me. - אכפת לך מהאחרים יותר מאשר ממני

Lo ichpat li me-hem - I don’t care about them - לא אכפת לי מהם

Ichpat li mimcha - I care about you - אכפת לי ממך

Nu, ma’chpat’cha - Come on, would you mind? - נו, מה’כפת לך

Lo ichpat lo mi-klum - He doesn’t care about anything - לא אכפת לו מכלום

Le-mi ichpat - Who cares? - למי אכפת

Ma she-haya, haya - Whatever happened, happened - מה שהיה, היה

Haya kol kach yafe - It was so beautiful - היה כל כך יפה

Le-mi ichpat bichlal - Who cares anyway - למי אכפת בכלל

Ma she-yihye - About the future - מה שיהיה

Ichpati - Caring, involved - אכפתי

Ichpatiut - Concern, consideration - אכפתיוּת

 

Playlist and clips: 

Poliana Frank - Ziva (lyrics)

Noa Kirel - Lo ichpat li (Lyrics below clip on youtube)

Hevra ezrahait (Civil Society)

Aharit Ha-yamim - Ha-etz Hu Havo’ha (lyrics)

Mati Caspi - Ein Shalva (lyrics)

Ha-gevatron - Ve-im Yavo Ha-yom (lyrics)

У нас под Куйбышевом (Original Russian song)

#204 Drive My Car

Feb 27, 2018 09:51

Description:

"Linhog" means to drive, but when its root nun-hey-gimmel is taken to other verb formats, it takes on new meanings that tell us how to behave, how to lead, and more.

This episode is dedicated to our dear listener Naomi Wrubel who passed away last week in NY.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew

New words and expressions:

Anachanu mishtatfim be-tsa’ar ha-mishpacha - We pay our condolences (literally: “We share the grief of the family”) - אנחנו משתתפים בצער המשפחה

Nehag - Driver - נהג

Nahag hadash - New driver - נהג חדש

Naheget - Driver (f.) - נהגת

Nahag, ha-delet - נהג, הדלת! - Driver, the door!

Nahag shodim - “Robberies driver” - נהג שודים

Nahag toran - Driver on duty / designated driver - נהג תורן

Nehiga - Driving - נהיגה

Nehigat laila - Night driving - נהיגת לילה

Nehiga mona’at - Traffic school - נהיגה מונעת

Linhog - To drive - לנהוג

Mi noheg - Who’s driving? - מי נוהג?

Ani enhag - I will drive - אני אנהג

Eglatcha - Your carriage - עגלתך

Hu nahag agalot - He drove carriages - הוא נהג עגלות

Lehitnaheg - To behave - להתנהג

Hitnahagut - Behavior - התנהגות

Hitnahagut neota - Appropriate behavior - התנהגות נאותה

Manhig - Leader - מנהיג

Manhig hazak - A strong leader - מנהיג חזק

Le-atid israel - For the future of Israel - לעתיד ישראל

Lehanhig - To lead - להנהיג

Hanhaga - Leadership - הנהגה

Hanhagat ha-medina - The state leadership - הנהגת המדינה

Hanhagat ha-ihud ha-eropi - The European Union leadership - הנהגת האיחוד האירופי

Nohag - Habit - נוהג

Minhag, minhagim - Custom, customs - מנהג, מנהגים  

 

Playlist and clips:

Livuy La-haim - Nehiga ba-laila

Nahag Toran campaign

Ester Ofarim - Hayu Leilot (lyrics)

Israel Railway campaign

Likud election campaign 1999

Gilad Segev - Shtei Dakot (lyrics)

#203 Breaking Point

Feb 20, 2018 10:05

Description:

Today we are covering the root shavar, which gives Hebrew its words for break, broke, broken. There are plenty of unexpected phrases to learn with this root, one of which is not for kids, so please listen to the episode without them first.

 

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew

 

New words and expressions:

Shavar - He broke - שבר

Lishbor - To break - לשבור

Shoveret levavot - Heartbreaker (f.) - שוברת לבבות

Lishbor et ha-kelim - To break the rules (of a game) - לשבור את הכלים

Shavru et ha-kelim ve-lo mesahakim - They broke the rules, we stop playing - שברו את הכלים ולא משחקים

Nekudat shvira - Breaking point - נקודת שבירה

Shvirat ha-tsom - End of the fast - שבירת הצום

Shvirat ha-kos ba-hatuna - Breaking the glass in a wedding - שבירת הכוס בחתונה

“Shovrim shtika” - “Breaking the silence” - “שוברים שתיקה”

Hevrat Apple shoveret si - The Apple company breaks a record - חברת אפל שוברת שיא

Lishbor si Guiness - To break a Guinness record - לשבור שיא גינס

Lishbor et ha-shinayim - To break the teeth - לשבור את השיניים

Shover galim - Breakwater, seawall - שובר גלים

Shover et ha-shuk - “breaking the market” - שובר את השוק

Nishbar li mi- – I am fed up with something/someone - נשבר לי מ-

Nishbar li mi-menu - I am sick and tired of him - נשבר לי ממנו

Nishbar li ha-zayin mi- (vulgar) - I am sick and tired of... - נשבר לי הזין ממנו

Dai, nishbar hazayin (vulgar) - Enough already, I am completely fed up - די, נשבר הזין

Nishbar li ha-lev - My heart was broken - נשבר לי הלב

Ma la’asot im nishbar li ha-lev - What can I do if my heart is broken? - מה לעשות אם נשבר לי הלב?

Nishbar li mi-matematika - I am fed up with math - נשבר לי ממתמטיקה

Nishbar ha-sharav - The heatwave has ended - נשבר השרב

Lehishver - To be/get broken - להישבר

Lo lehishaver - Don’t give up - לא להישבר

Shavir - Fragile - שביר

Shavriri - Frail - שברירי

Lo Shever, mashber - Not a fracture, but a crisis - לא שבר, משבר

Shever ba-yehasim - Rift in the relationship - שבר ביחסים

 

Playlist and clips:

Yitshak Klepter - "Tslil Mechuvan" (lyrics)

Dionne Warwick - "Heartbreaker"

Batsal Yarok - "Shavru et Ha-kelim" (lyrics)

Mabat (TV11)

Shovrim Shtika (TV11)

Most difficult Polish words

Hava Alberstein - "Pit’om Nishbar Li" (lyrics)

Shalom Hanoch - "Shir Derekh" (lyrics)

Arik Einstein - "Shavir" (lyrics)

Ha-haverim shel Natasha - "Lo shever, mashber" (lyrics)

#202 Food for Thought

Feb 13, 2018 10:53

Description:

How do you say Thai food in Hebrew? How about “I don’t eat coriander?” This episode is a feast of tasty eating-related words and phrases.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew


New words and expressions:

Ochel - Food - אוכל

Ochel, kadima, ochel - Food, let’s go for it, food! - אוכל, קדימה, אוכל!

Ein ochel ba-bayit - There’s no food at home - אין אוכל בבית

Yesh melafefonim - There are cucumbers - יש מלפפונים

Yesh agasim metsuyanim - There are great pears - יש אגסים מצויינים

Ha-mekarer malé kol tuv - The fridge is full with an abundance of goodies - המקרר מלא כל טוב

Ken, aval ze lo ochel - Yes, but it’s not food - כן, אבל זה לא אוכל

Ochel mevushal - Cooked food - אוכל מבושל

Madaf hatifim - “Snack shelf” - מדף חטיפים

Ochel tailandi - Thai food - אוכל תאילנדי

Ochel tsimhoni - Vegetarian food - אוכל צמחוני

Ochel tiv’oni - Vegan food - אוכל טבעוני

Ochel bari - Healthy food - אוכל בריא

Ochel rehov - Street food - אוכל רחוב

Trendi - Trendy - טרנדי

Ochel - Food - אוכל

Ochel - He’s eating - אוכל

Hu ochel achshav - He’s eating right now - הוא אוכל עכשיו

Ani lo ochel/ochelet kusbara - I don’t eat coriander - אני לא אוכל/ת כוסברה

Hadar ochel - Dining room - חדר אוכל

Traumat hadar ochel - Dining room trauma - טראומת חדר אוכל

Ochlim t’alev (ochlim et ha-lev) - “Eating their heart” (regretting) - אוכלים ת’לב

Le’echol et ha-lev - “To eat the heart”, to regret - לאכול את הלב

Hayech, achalta ota - Smile, you’ve been had - חייך, אכלת אותה

Le’echol mishehu hai - To eat someone alive - לאכול מישהו חי

Ochel sratim - Stressing about sth, stressed - אוכל סרטים

Achalti sratim kol ha-laila biglal ze - I was stressed out all night because of it - אכלתי סרטים כל הלילה בגלל זה

Ze kmo leha’achil dagim ba-akwarium - it’s like feeding fish in the aquarium - זה כמו להאכיל דגים באקווריום

Hu he’echil et ha-yeled - He fed the kid - הוא האכיל את הילד

Hu he’echil oti sratim - He stressed me out - הוא האכיל אותי סרטים

Achil - Edible - אכיל

Ze lo achil - It’s not edible - זה לא אכיל

Lo Le-ma’achal - Not edible - לא למאכל

 

Playlist and clips:

Bomba Tsur - Ochel (lyrics)

Yoman (TV11) - Ochel Rehov (Streetfood)

Arik Einstein - Sa Le’at (lyrics)

Yigal Bashan - Hayech, achalta ota (lyrics)

Yoni Grave - Shesh Ba-erev (lyrics)

Rona Keinan - Ata Mit’orer (lyrics)

Madrich le-Slime achil (Eden)

#201 A Matter of Taste

Feb 6, 2018 09:29

Description:

We suddenly felt we don’t speak enough about food on our podcast. We learned ‘ta’im’ -- tasty -- but its root, tet-ayin-mem, makes up a whole family of culinary terms aching to be used.

 

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.

 

New words and expressions:

Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם?

Ta’im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה

Ta'am, pl. Te’amim - Taste, flavor, sense, reason - טעם, טעמים

Al ta’am ve-al re-ach ein lehitvake’ach - There’s no right or wrong when it comes to taste - על טעם ועל ריח אין להתווכח

Ani yoda'at she-yesh be-ze ta'am – I know there's sense in it - אני יודעת שיש בזה טעם

Ein ta’am la’asot mashehu - There’s no point to do something - אין טעם לעשות משהו

Kshe-at lo iti, ein ta’am kim’at - When you’re not with me, there’s hardly any point (to life) - כשאת לא איתי, אין טעם כמעט

Ein ta’am she-evke / Ein ta’am livkot) - There’s no point in crying - אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות

Ein ta’am - No point - אין טעם

Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta’am, hem od lo pat’hu - Call them up now! No, no sense in doing that, they haven’t opened the office yet - תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו

Achshav ba-te'amim tapuz… etc. - Now in the flavors of: orange etc. - עכשיו בטעמים: תפוז...

Be-te'amim hadashim - In new flavours - בטעמים חדשים

Be-ta'am – With good taste, elegantly, tastefully - בטעם

Mamash be-taam - (It was done) really with taste - ממש בטעם

Hoser ta’am - Lack of taste - חוסר טעם

Eize hoser ta’am - What a lack of taste - איזה חוסר טעם

Ta'am - Lexical stress - טעם

Mi-ta'am - On behalf of - מִטעם

Pras mi-ta’am emi - Prize from the Israeli Union of Performing Artists - פרס מטעם אמ”י

Omanut mi-ta’am - Propaganda - אמנות מטעם

Ze post mi-ta’am X - That’s a post sponsored by X - זה פוסט מטעם א

Hush ha-ta’am - Taste (sense) - חוש הטעם

Mat'am, mat’amim - Delicacy, delicacies - מטעם, מטעמים

Hu asa mi-ze mat'amim - “He made delicacies out of it” - הוא עשה מזה מטעמים

Hem asu mi-ze mat’amim - “They made delicacies out of it” - הם עשו מזה מטעמים

Lit'om - To taste - לטעום

Efshar lit’om - May I taste? - אפשר לטעום?

Tit'am! Tit’ami! Tit’amu - Taste it (imp.) - תטעם, תטעמי, תטעמו

Ta’am - Taste / He tasted - טעם

 

Playlist and clips:

Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK?

Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives

Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta'am ve-al Re'ach (lyrics)

Dana Berger – Yesh Be-ze Ta'am (lyrics)

Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics)

Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics)

Ice cream commercial

Mabat – Pras mi-ta’am (prize on behalf of)

Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

#200 Giving Two Hundred Percent

Jan 30, 2018 11:53

Description:

To mark the 200th episode of Streetwise Hebrew, learn to say matayim, two hundred in Hebrew, and to talk about this special suffix for pairs, ‘ayim’.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.

New words and expressions:

Perek matayim - Episode number 200 - פרק 200

Me’a, meot - Hundred, century/centuries - מאה, מאות

Matayim - Two hundred - מאתיים

Alpayim - Two thousand - אלפיים

Elef - One thousand - אלף

Anachnu achshav be-alpayim u-shmone-esre - We’re now in 2018 -
אנחנו עכשיו באלפיים וּשמונֶה-עשרֶה

Alpayim ve-shmona-esre (coll.) - 2018 - אלפיים וְשמונָה-עשרה

Yad, Yadaim - Hand, hands - יד, ידיים

Yadaim lemala - Hands up - ידיים למעלה

Einayim yafot - Beautiful eyes - עיניים יפות

Lehayaim smukot - Blushing cheeks - לחיים סמוקות

Sfatayim adumot - Red lips - שפתיים אדומות

Oznayim gdolot - Big ears - אוזניים גדולות

Raglayim se'irot - Hairy legs - רגליים שעירות

Naalayim - Shoes - נעליים

Garbayim - Socks - גרביים

Magafayim - Boots - מגפיים

Michnasayim - Pants - מכנסיים

Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim - You need to ring twice - צריך לצלצל פעמיים

Pa'am - Once (one time) - פעם

Pa'amayim - Twice - פעמיים

Shalosh pe'amim - Three times - שלוש פעמים

Yomayim - Two days - יומיים

Yom-yomayim - A a day or two - יום-יומיים

Ten/tni li yom yomayim - Give me a day or two - תן/תני לי יום-יומיים

Ve-ani achzor elaich - And I’ll get back to you (f.) - ואני אחזור אליך

Shvua'im - Two weeks - שבועיים

Shavua - A week - שבוע

Hodesh - A month - חודש

Hodshayim – Two months - חודשיים

Shnatayim - Two years - שנתיים

Shana - Year - שנה

Shana-shnatayim - A year or two - שנה-שנתיים

Le-kama zman at nosa'at? - How long are you (f.) going for? - לכמה זמן את נוסעת?

Ofanayim (pl. m.) - Bicycle - אופניים

Mishkafayim (pl. m.) - Glasses - משקפיים

Mishkafey-shemesh yafim - Nice sunglasses -משקפי שמש יפים

Wow, eize mishkafayim yafot (coll.) - Wow, beautiful glasses - וואו, איזה משקפיים יפות

Shahar, shaharein (Ar.) - Month, two months - שהר, שהרין -
شهر, شهرين

Bas yomein (Ar.) - Only two days - بس يومين - באס יומין

Playlist and clips:

Sexta – Noladti La-shalom (lyrics)

Knessiyat Ha-sechel – Yadaim Lemala (lyrics)

Kaveret – Ha-magafayim shel Baruch (lyrics)

Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim (lyrics)

Riki Gal – Yeled Ra (lyrics)

Sivan Shavit – Kartis Tisa (lyrics)

Lior Yainy – Bo'i le-Eilat (lyrics)

David Broza – Yihye Tov (lyrics)

Tsvika Pik – Ahava be-Sof ha-Kaiyts (lyrics)

Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics)

A-WA – Habib Galbi

Qasem Al-Sultan – Bas Yomein

#199 Dream a Little Dream of Me

Jan 23, 2018 10:05

Description:

Halom is a dream in Hebrew, plural, Halomot. There’s lots of songs about halomot. But how is it related to Guy’s grandpa?

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.

New words and expressions:

Halom, halomot - Dream - חלום
Halomot be-aspamya - Unrealistic dreams - חלומות באספמיה
He-hayit o halamti halom - Did you (f.) exist or was I just dreaming? - ההיית או חלמתי חלום?
Rachel ha-meshoreret - Rachel the poet - רחל המשוררת
Kvutsa - Group - קבוצה
Kibbutz - Kibbutz - קיבוץ
Ha-halomot she-anahnu holmim - The dreams which we dream - החלומות שאנחנו חולמים
Holmim be-hakits - Daydreaming - חולמים בהקיץ
Halomot be-hakits - Daydreams - חלומות בהקיץ
Lahlom - To dream - לחלום
Halomot paz - Sweet dreams - חלומות פז
Be-halom ha-laila - In your dreams - בחלום הלילה
Tamshich/i lahlom - Keep dreaming - תמשיך/תמשיכי לחלום
Lif’amim halomot mitgashmim - Sometimes dreams come true - לפעמים חלומות מתגשמים
Halom ratuv - A wet dream - חלום רטוב

Playlist & clips:

Ruhama Raz - Halomot (lyrics)

Eyal Golan - Halomot 

Alma Zohar - Nad Ned (lyrics)

Ester Ofarim - Ve-ulai (lyrics)

Eifo Ha-yeled - Olam lelo Halomot (lyrics)

Halomot Paz

Harel Skaat, Harel Moyal & Adi Cohen - Lif’amim Halomot Mitgashmim (lyrics)

Yizhar Cohen - Halomot Shmurim (lyrics)

 

 

#198 Pick Up After Your Dog With "Tarimu"

Jan 16, 2018 09:39

Description:

The Tel Aviv municipality launched a new campaign to encourage people to pick up after their dogs. ‘Tarimu’ means ‘pick up’, imperative, plural. But it has another meaning in the Tel Avivi gay lingo. What does it mean?

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.

New words and expressions:

Merimim et ha-yadayim gavoha la-shamayim - Raising their hands up to the sky - מרימים את הידיים, גבוה לשמיים
Leharim - To pick up, to lift - להרים
Tarimu - Pick up (imp., pl.) - תרימו
Ya’chti - Hey sister (Ar.) - יא’חתי
Im anachnu holchot achshav ba-mits’ad - If we’re walking right now in the parade - אם אנחנו הולכות עכשיו במצעד
Ve-yesh eize mishehi kacha yabsha - And there’s this girl who’s a bit ‘dry’, idle - ויש איזה מישהי ככה יאבשה
Tagidi la ‘yachti, tarimi’ - Tell her ‘sister, lift it up’ - תגידי לה “יאח’תי, תרימי'
Leharim et matsav ha-ruach - To lift up the mood - להרים את מצב הרוח
Ucht’ch tarimi - Sister, lift it up - אוחץ’ תרימי
Tel Aviv, ir merima - Tel Aviv, a city which picks up - תל אביב, עיר מרימה
Ani kapai arima - I’ll lift up my hands (arch.)- אני כפיי ארימה
Ani arim et ha-yadaim - I will lift my hands (mod.) - אני ארים את הידיים
Ani heramti yadayim - I gave up - אני הרמתי ידיים
Lehitromem - To rise up - להתרומם
Mitromemet - She is getting up - מתרוממת
Tsipor mitromemet la’uf - A bird is getting up to fly - ציפור מתרוממת לעוף
Mitromem - He is getting up; Gay (derog.) - מתרומם
Harama - Lifting - הרמה
Harama le-hanchata - “Setting up for going down” - הרמה להנחתה
Leharim le-hanchata - “To set up for someone” - להרים להנחתה
Heramta li le-hanchata - You totally set that up for me - הרמת לי להנחתה
Rama - Height, level - רמה
Ramat Ha-golan - Golan Heights - רמת הגולן
Ramat ha-ivrit shelcha - The level of your Hebrew - רמת העברית שלך
Tat rama - Sub-standard; Of poor quality, horrible - תת-רמה
Tat-tarbut - Subculture - תת-תרבות

Playlist & clips:

Shotei Ha-nevu’a - Ha-yeladim Koftsim (lyrics)

Adir Bublil - Tarimu

Golstar reality TV show

Tarimu Campaign

Ilanit - Shana Tova (lyrics)

Shiri Maimon - Kvar Lo Shelcha (lyrics)

Yehudit Ravitz - Derech Ha-meshi (lyrics)

Mabat - Siyur be-ramat ha-golan

Hayom ha-ze - Tat rama

#197 Straighten Those Split Ends

Jan 9, 2018 10:12

Description:

The root חל”ק has so many meanings. It has to do with separation, borders and partitions, so you can imagine how popular it is here in the Middle East. But it has more meanings, for example at the hair stylist, in a stadium or even on a banana peel.

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.

 

New words and expressions: 

Tochnit ha-haluka - The partition plan - תכנית החלוקה
Halukat itonim - Newspaper distribution - חלוקת עיתונים
Mehalek itonim - Newsboy - מחלק עיתונים
Shimon Peres yehalek et yeurshalayim - Shimon Peres will divide Jerusalem - שמעון פרס יחלק את ירושלים
Lahlok mashehu im mishehu - To share something with someone - לחלוק משהו עם מישהו
Anahnu nahlok lasagna - We’ll be sharing a lasagna - אנחנו נחלוק לזניה
Mat’im lahlok - Sharable - מתאים לחלוק
Lahlok al mishehu - To disagree with someone - לחלוק על מישהו
Mahloket - Controversy, disagreement - מחלוקת
Mahleket assakim - Business class - מחלקת עסקים
Mahlaka - Class, dept., unit, platoon, ward - מחלקה
Memshalot ve-generalim she-hilku lanu et ha-nof - Governments and generals who divided our landscape - ממשלות וגנרלים שחילקו לנו את הנוף
Lehahlik - To straighten - להחליק
Kama ze pashut lehahlik se’ar im mahlik se’ar - How easy it is to straighten the hair, with a hair straightener - כמה זה פשוט להחליק שיער עם מחליק שיער
Hahlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח
Mahlika al kerah - Ice skater - מחליקה על קרח
Tahlik et ze - Let it slide - תחליק את זה
Halak - Smooth - חלק
Halaklak - Slimy - חלקלק
Hichlakta al ha-sechel (coll.: Hitchalakta al ha-sechel) - Are you out of your mind? (lit. “did you slip on your mind?”) - החלקת על השכל, התחלקת על השכל
Helek, halakim - Part, parts - חלק, חלקים
Shnei halakim be-toch ha-shalem - Two parts inside one - שני חלקים בתוך השלם
Me’unan helkit - Partly cloudy - מעונן חלקית

 

Playlist and clips:

Partition plan, Tochnit ha-haluka

Uri Hizkiya mehalek itonim

Kotrot He-avar, past headlines

Mahleket asakim, business class

David Broza - Yihye Tov (lyrics)

Eich lehahlik se’ar - How to smooth out or straighten your hair

Paul Simon - Slip Sliding Away

Rafi Perski - Million Dollar (lyrics)

Alon Olearchik - Shnei Halakim Be-tokh Ha-shalem (lyrics)

Gazoz - Shir Avoda (lyrics)

#196 Got Chutzpah

Jan 2, 2018 10:42

Description:

Almost everybody knows the word chutzpah, audacity, brash behaviour. When is it positive and when is it negative? And what’s hutzpah israelit?

Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon. 

New words and expressions:

Hatichat hatsuf - You cheeky bastard - חתיכת חצוף
Limhok - to erase - למחוק
Titbayesh lecha - Shame on you - תתבייש לך
Ata pashut hatsuf - You’re just cheeky - אתה פשוט חצוף
Na’ara yechola lihyot hatzufa - A girl can be audacious, brash - נערה יכולה להיות חצופה
Hutspan - A rude person - חוצפן
Hu ma-ze hutspan, hi ma-ze hutspanit - he’s so brash, she’s so brash - הוא מה-זה חוצפן, היא מה-זה חוצפנית
Ha-yeladim mithatsfim elay - The kids “talk back” to me - הילדים מתחצפים אליי
Lehithatsef le-mishehu - To be cheeky toward someone - להתחצף למישהו
Hayeled hithatsef la-mora - The kid was impolite, cheeky, toward the teacher - הילד התחצף למורה
Ha-yeled diber eleha be-hutzpah - The kid talked to her with hutzpah - הילד דיבר אליה בחוצפה
Messer kaful - Double message - מסר כפול
Hutzpah israelit - Isreali Hutzpah - חוצפה ישראלית
Ratsiti lehachnis et ha-hutzpah ha-israelit - I wanted to introduce the israeli hutzpah - רציתי להכניס את החוצפה הישראלית
Le’ha-ez - To dare - להעז

 

Playlist and clips:
Irit Linur - Galey Tsahal Radio

Irit Linur - TV20

Rami Kleinstein - "Hanichi Li" (lyrics)

Balagan - "Huts La’aretz" (lyrics)

Ma osim kshe-ha-yeled mithatsef - Reshet Alef Radio

Michal Hil - Israeli Hutzpah Exhibition (Ha-televizia Ha-hinuhit)

Hutzpah Israelit Exhibition (HIT)

Limor Ben Yosef, Israeli designer in NY - Walla

Ahmad Tibi - Arutz Ha-knesset

Shlishiyat Gesher Ha-yarkon - "Siman She-ata Tsa’ir" (lyrics)

#195 So, then...

Dec 26, 2017 08:37

Description:

English has ‘like’ and ‘kinda’. What do Hebrew speakers use as fillers? And what did we borrow from Arabic? Guy explains.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Em - Umm - אֶם
Achshav ani margish - Now I feel - עכשיו אני מרגיש
Ke’ilu lo yode’a klum - As if I know nothing - כאילו לא יודע כלום
Ke’ilu (kilu) - As if - כאילו, כילו
Zot omeret (ztomeret, stomeret) - It means - זאת אומרת, זתומרת, סתומרת
Az - So, then - אז
Ya’ani - Like, As if (arabic) - יעני
Ya’ani, yaa’nu - Like - יעני, יענו
Be-kitsur, hakitser - To cut a long story short - בקיצור, הקיצר
Kiviachol - So to speak, allegedly - כביכול
Ani mechabedet ota - I respect her - אני מכבדת אותה 

Playlist and clips:

Dafni Liff interview (Hinuchit TV)

Shlomo Artzi - "Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai" (lyrics)

X-Factor - Orian Rakia

Meir Ariel - "Shoef Le-efes" (lyrics)

Shoshana Damari - "Zot Omeret" (lyrics)

Idan Amedi - "Az" (lyrics)

Ziad Al-Saleh - "Ya’ani"

Latifa - "Ya’ani eih"

Murat Dalkılıç - "Yani"

Rabbi Amnon Yitshak

Arik Einstein - "Shavir"

Hatunot (Reshet TV)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#194 Ummm . . . Uhhh . . . Errr . . .

Dec 19, 2017 09:32

Description:

Today, um, Guy talks, um, about fillers like ‘Eh’ in Hebrew and about other things we say when we try to think and talk at the same time. Learn why this is important, especially for people who want to improve their Hebrew.

New words and expressions:
Eh - Um - אֶה
Ve… - And - ו…
Ve-tagidi - And tell me (f.)… - ותגידי
Ve-tagid li - And tell me (m.) - ותגיד
Yoter eh kashim - More, um, difficult - יותר, אֶה, קשים
Al mashehu she… - About something that… - על משהו ש...
Legamgam - To stutter - לגמגם
Gimgum - A stutter - גמגום
Lemalmel - To mumble - למלמל

 

Playlist and clips:

Anwar Sadat’s visit

Sadat Interview

Husni Mubarak interview

Jacques Chirac interview

MK Shelly Yachimovich interview

Eretz Nehederet - Vetagid li

Noa Kirel - interview (TV2)

Ilan Wierzberg & Shimon Gelbets - "Lo Yacholti Laasot Klum" (lyrics)

Ilan & Ilanit - "Tfila shel Yom Atsuv" (lyrics)

Efrat Gosh - "Ah Ah Ah" (lyrics)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#193 Bored to Death

Dec 12, 2017 09:07

Description:

We were all kids once, and at least in Israel, during the summer holiday, we used to tell our parents, mesha’amem li, I am bored. Answers varied, as you can imagine, but let’s talk for a sec about boredom-bored-boring in Hebrew.

Words and expressions discussed:

Mesha'amem - Boring - משעמם
Mesha'mem li - I am bored - משעמם לי
Mesha’amem la’allah / me-sha’amem ticho / ma-ze mesha’amem - It’s so boring - משעמם לאללה / משעמם טיכו / מה-זה משעמם
Meshu'amam - Bored - משועמם
Shiamum - Boredom - שעמום
Shi'amum amiti - A real boredom - שעמום אמיתי
Ani met mi-shiamum - I am dying of boredom - אני מת משעמום
Eize shi’amum - How boring - איזה שעמום
Shi'amumon - A really boring thing - שעמומון
Mishta'amem - Getting bored - משתעמם
Matsati et atsmi levad mishta'amem li - I found myself alone getting bored - מצאתי את עצמי לבד משתעמם לי
Mechamem - Slang for ‘mesha’amem’ - מצ’עמם
Lehishta’amem - To get bored - להשתעמם
Shnuya be-mahloket - Controversial - שנויה במחלוקת
Al gvul ha-giz’anut - On the verge of racism - על גבול הגזענות
Hafla - Party (Arabic) - חפלה
“Haflizatsia” - Turning something into a party - “חפליזציה”

Playlist and clips:

Ha-tarnegolim – Mesha'amem (lyrics)

Micha Shitrit – Mesha’amem (lyrics)

Teapacks – Eize Olam (lyrics)

Arkadi Duchin & Meir Shitrit – Beit Kafe shel Dinozaurim (lyrics)

Benzin – Yom Shishi (lyrics)

Assaf Amdurski – Ahava Hadasha (lyrics)

Arnon Tsadok interview – Hinuchit TV

Omer Adam – Bucharest (lyrics)

Bar Mitzva (Erez Nehederet parody show)

Time Out Tel Aviv (Hebrew) about “Israeli Trash”

Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#192 Something Like That

Dec 5, 2017 08:25

Description:

How do you say ‘about 30 people’ in Hebrew? How about ‘around the 7th or the 8th’? He’s about 50-60 year old? Today Guy talks about "around", "about", "8-ish" and more.

Words and expressions discussed:
Haya od or, hamesh be’erech – It was still light, it was about five – היה עוד אור, חמש בערך
Erech, arachim – Value, values – ערך
Be’erech assara, esrim – About 10-20 – בערך עשרה
Be’erech be-emtsa November – Around mid November – בערך באמצע נובמבר
Ha’aracha – Estimation – הערכה
Ze yihye ba-shvi’i o ba-shmini – It’s going to be on the 7th or 8th – זה יהיה בשביעי או בשמיני
Ha’aracha sheli – My estimation – הערכה שלי
Ani ma’arich/a – I estimate – אני מעריך/מעריכה
Kashe li lehaarich – It’s hard for me to estimate – קשה לי להעריך
Leha’arich – To estimate, appreciate and evaluate – להעריך
Be-svivot – Around – בסביבות
Be-ezor – Around – באזור
Besvivot shesh – Around 6pm – בסביבות שש
Be-ezor shesh-sheva – Six-sevenish – באזור שש-שבע
O mashehu (mashu) kaze – Or something like that – או משהו כזה
Az be-shmone? Ken, mashu kaze – So at eight? yes, something like that – אז בשמונה? כן, משהו כזה
Kama ze ya’ale li? Mashehu kmo alpayim – Something like two thousands – כמה זה יעלה לי? משהו כמו 2000
Ben kama hu? 20 kaze – How old is he? Around twenty – בן כמה הוא? 20 כזה
Matai lavo? Shmone tesha kaze – When should I come? Eight nine-ish – מתי לבוא? שמונה-תשע כזה
Tavi eize shnei kilo. – Get around 2 kg. – תביא איזה שני ק”ג
Hayu sham eize matayim ish – There were like 200 people there – היו שם איזה מאתיים איש
Ulay eize matayim – Maybe about 200 – אולי איזה מאתיים
Kacha hi ba-emtsa – She’s kinda in the middle – ככה היא באמצע
Kama kufsa’ot ata rotse? Tavi kacha 20 – How many boxes do you want? Why won’t you get about 20 – כמה קופסאות אתה רוצה? תביא ככה 20
Tavi 20 kacha – Get around 20 – תביא 20 ככה
Nire li (Nirali) – It seems to me – נראה לי
Hamishim-shishim nirali – 50-60 it seems to me – חמישים-שישים נראה לי
Nirali hamishim-shishim – It seems to me 50-60 – נראה לי חמישים-שישים
Ani lo yode’a / Ani yode’a? – I don’t know (m.) / How would I know? – אני לא יודע / אני יודע?
Ani lo yoda’at / Ani yoda’at? – I don’t know (f.) – אני לא יודעת / אני יודעת?
Ani hoshev / hoshevet – I think – אני חושב / חושבת

Playlist and clips:
Shlomo Artzi – Kmo Az (lyrics)
Arutz ha-knesset – Interview with MK Avi Gabai 
Teapacks – Od Shabbat (lyrics)
Kaveret – Kacha Hi Ba-emtsa (lyrics)
Rotem Cohen – Ani Yode’a (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#191 You Don't Own Me

Nov 28, 2017 09:33

Description:

Gay marriage is new to the world, and Hebrew, a gender-based language, has to face the music and find new ways to talk about it. On this episode, Guy talks about an email from a married gay listener.

Looking for the Hebrew versions of our episodes or other Patron-only content? Head over to Patreon, become a patron, and receive access to many more episodes.

Words and expressions discussed:

Lahatab – LGBT – להט”ב – לסביות, הומואים, טרנס, בי
Zeh ishi – This is my man – זה אישי
Zeh ba’ali – This is my husband – זה בעלי
Zeh ben hazug sheli / Ze haben-zug sheli – זה בן הזוג שלי / זה הבנזוג שלי
U-ma im ba’ala yod’ea – And what if her husband knows – ומה אם בעלה יודע
Ba’al – Husband, owner – בעל
Ba’al ha-bait (Balabayit) – Landlord, business owner, boss – בעל הבית
Ba’ali – My husband – בעלי
Liv’ol – To have intercourse with someone – לבעול
Be’ila – Intercourse – בעילה
Bba’alo – His husband – בעלו
Ishta – Her wife – אישתה
Efshar ledaber im ha-balabayit? – May I speak to the owner? – אפשר לדבר עם הבעלבית
Ba’al ha-bayit hishtage’a – The landlord became crazy – בעל הבית השתגע
Ba’al hayim – Animal – בעל חיים
Ba’aley hayim – Animals – בעלי חיים, בע”ח
Be’alim – Owner (also: husbands) – בעלים
Ata ha-be’alim – You are the owner – אתה הבעלים
Efo ha-be’alim? – Where is the owner/Where are the owners? -איפה הבעלים?
Efo ha-ba’al? – Where is the husband? – איפה הבעל?
Az kach ba’alut al ha-neches shelcha – So take ownership of your asset – אז קח בעלוּת על הנכס שלך
Ba’alut – Ownership – בעלוּת
Lakachat ba’alut – To take ownership – לקחת בעלוּת

Playlist:
David Broza – Sigaliyot (lyrics)
Omer Adam – Wai Li (lyrics)
Eden Ben Zaken – Ba Li Od (lyrics)
Animals (ba’aley hayim) for kids
Manual for home ownership (ba’alut)

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebookand Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Meet the Patrons: Wildfires & Podcasts

Oct 31, 2017 06:34

Description:

Guy's recent Skype chat with Patrons covered, among other things, California's wildfires and Hebrew podcasts produced by the Israeli Broadcasting Corporation.

Want to join our Skype chat next month? Visit tlv1.fm/swh and become a patron.

#190 All Things Being Equal

Oct 24, 2017 10:20

Description:

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות

Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר

Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב

Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה?

Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה?

Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות

Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה

Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון

Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה

Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה

Shavé – Equals (math) – שווה

Shivyon – Equality, tie score – שוויון

Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים

Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל

Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון

Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים

Hashva’a – comparison – השוואה

Lehashvot – to compare – להשוות

Playlist:

Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics)
Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics)
Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics)
Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics)
Shavé lenasot
Shavé bdika – TV1
Lior Shlein – Ee-shivyon
Atseret Ha-freierim – TV2
Basketball shivyon (tie)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#189 A Bundle of 'Enjoy'

Oct 17, 2017 09:19

Description:

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך

Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו

Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר

Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני

Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב

Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות

Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים

Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ-

La-hana’atchem – For your enjoyment – להנאתכם

Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא

Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי

Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا

Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا

Playlist:

Carolina – Mul Ha-yam (lyrics)
Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics)
Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics)
Tom Yaar (Stand-up comedy)
Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics)
Bamba Snack commercial
Kaveret – Nechmad (lyrics)
Kol Ha-musika
Yetsi’at Herum – Neheneti Nora (lyrics)
Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations)
Arabic lesson by Maha

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#188 Better Late Than Never

Oct 10, 2017 10:51

Description:

Aharei ha-hagim, “after the holidays” is almost here. That’s a good enough reason to talk about the root alef-het-resh, which means after, late, and tardiness. Plus a tip: how do you make sure your Israeli friends will make it on time to your event?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Acharei ha-hagim – After the holidays – אחרי החגים

Et ha-otobus lo le’acher – Not to be late to catch the bus – את האוטובוס לאחר

Lo le’acher – Don’t be late – לא לאחר

Al te’acher/te’achri/te’achru – Don’t be late – אל תאחר/תאחרי/תאחרו

Slicha al ha-ichur – Sorry I am late – סליחה על האיחור

Ha-mora rotsa ledaber itchem al ha-ichurim shel ha-yeled – The teacher wants to talk to you about the tardiness of the kid – המורה רוצה לדבר אתכם על האיחורים של הילד

Ha-sha’a me’ucheret – The hour is late – השעה מאוחרת

Me’uchar! – It’s late – מאוחר!

Me’uchar miday – Too late – מאוחר מדיי

Etslenu holchim lishon me’uchar – At ours we go to bed late – אצלנו הולכים לישון מאוחר

Ata metsaltsel be-ichur – You’re calling late – אתה מצלצל מאוחר

Magi be-ichur – I am arriving late – מגיע באיחור

Higati be-ichur – I arrived late – הגעתי באיחור

Ani magi’a be-ichur – I am going to be late – אני מגיע באיחור

Icharti? – Am I late? – איחרתי?

Sori, me’acher/me’acheret – Sorry, I am running late – סורי, מאחר/מאחרת

Ani karuch achreha – I am attached to her, following her – אני כרוך אחריה

Gever holech aharav – A man is walking behind him – גבר הולך אחריו

Aharai – After me – אחריי

Playlist:

Ofra Haza – Hitchadshut (lyrics)
Gazoz – Shir Avoda (lyrics)
Shalom Hanoch – Neged Ha-ru’ach (lyrics)
Carol King – It’s Too Late
Eyal Golan – Metis’ut Aheret (lyrics)
Supermarket Campaign
Rona Keinan – Ata Mit’orer (lyrics)
Mashina – Anna (lyrics)
Ariel Zilber – Ve-eich she-lo (lyrics)
Yoni Rechter & Avner Kenner – Kol Od (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#187 This is Literally Slang

Oct 3, 2017 07:14

Description:

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח

Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר

Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה

Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני

Playlist:

Yves Montand – Sous le Ciel de Paris
Afghani TV
Ehud Banai – Starter (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

סטריטווייז היברו פלוס: אשכרה, גם אני

Oct 3, 2017 07:43

Description:

המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח

Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר

Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה?

Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה

Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני

Playlist:

Yves Montand – Sous le Ciel de Paris
Afghani TV
Ehud Banai – Starter (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

סטריטווייז היברו פלוס: לנסוע

Sep 26, 2017 10:03

Description:

עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית

Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים?

Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים

Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים

Tsumat lev – Attention – תשומת לב

Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד

Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה

Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה

Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי

Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק

Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו

Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים

Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע

Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו

Nesi’a – Journey, trip – נסיעה

Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות

Playlist:

Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics)
El Al flight
Israeli Railways
Nose’a matmid (frequent flyer) – TV11
Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics)
Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics)
Micha Shitrit – Tveria (lyrics)
Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#186 Hit the Road

Sep 26, 2017 09:18

Description:

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית

Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים?

Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים

Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים

Tsumat lev – Attention – תשומת לב

Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד

Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה

Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה

Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי

Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק

Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו

Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים

Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע

Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו

Nesi’a – Journey, trip – נסיעה

Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות

Playlist:

Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics)
El Al flight
Israeli Railways
Nose’a matmid (frequent flyer) – TV11
Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics)
Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics)
Micha Shitrit – Tveria (lyrics)
Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

סטריטווייז היברו פלוס: עולם מוזר

Sep 19, 2017 10:22

Description:

לפעמים אנחנו נתקלים באנשים או בדברים שהם טיפה מוזרים, לא נורמליים. מה אנחנו אומרים עליהם? ברוב המילים אפשר להשתמש גם ברצינות, אבל גם בצחוק, עם חברים, אז שימו לב.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה

Olam muzar – Strange world – עולם מוזר

Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע

Likro’a – To tear – לקרוע

Kri’aa – Tearing – קריעה

Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא

Ya karu’a – You freak – יא קרוע

lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי

Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי

Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי

Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק

Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק

Gazur – Cut (passive) – גזור

Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך

Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי

Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי

Mis’ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה

Yetsur – Creature – יצור

Hu yetsur – He’s a “creature” – הוא יצור

Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור

Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה

Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב

Playlist:

Boaz Sharabi – Mish’ala (lyrics)
Daniel Solomon – Meitar Karu’a (lyrics)
Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia)
Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics)
Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics)
Yisrael Bar-on – Hineni Mats’hir Ba-zot (lyrics)
Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics)
Gazoz – Halalit (lyrics)
Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#185 Stranger Than Fiction

Sep 19, 2017 10:06

Description:

Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה

Olam muzar – Strange world – עולם מוזר

Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע

Likro’a – To tear – לקרוע

Kri’aa – Tearing – קריעה

Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא

Ya karu’a – You freak – יא קרוע

lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי

Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי

Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי

Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק

Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק

Gazur – Cut (passive) – גזור

Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך

Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי

Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי

Mis’ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה

Yetsur – Creature – יצור

Hu yetsur – He’s a “creature” – הוא יצור

Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור

Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה

Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב

Playlist:

Boaz Sharabi – Mish’ala (lyrics)
Daniel Solomon – Meitar Karu’a (lyrics)
Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia)
Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics)
Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics)
Yisrael Bar-on – Hineni Mats’hir Ba-zot (lyrics)
Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics)
Gazoz – Halalit (lyrics)
Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

סטריטווייז היברו פלוס: בואו לא ניסחף

Sep 5, 2017 09:12

Description:

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lavo – To come – לבוא

Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו

Bo hena – Come here – בוא הנה

Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת

Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר

Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד

Bo netse – Let’s go out – בוא נצא

Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף

Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי

Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי

Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי

Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול

Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע

Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי

Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי

Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב

Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך

Lavo? – Should I come? – ?לבוא

Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא

Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא

Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס

Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא

Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה

Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה

Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא

Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה

Playlist:
Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics)
Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics)
Micha from Shenkar (Tom Yaar)
Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics)
Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics)
Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics)
Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics)
Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics)
Ofira Gluska – Oniya im Aruba
Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#184 Let’s Not Get Carried Away

Sep 5, 2017 09:33

Description:

The verb ‘lavo,’ meaning ‘to come,’ is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, “let’s say…” or, “you’re getting carried away”? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lavo – To come – לבוא

Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו

Bo hena – Come here – בוא הנה

Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת

Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר

Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד

Bo netse – Let’s go out – בוא נצא

Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף

Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי

Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי

Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי

Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול

Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע

Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי

Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי

Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב

Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך

Lavo? – Should I come? – ?לבוא

Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא

Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא

Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס

Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא

Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה

Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה

Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא

Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה

Playlist:
Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics)
Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics)
Micha from Shenkar (Tom Yaar)
Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics)
Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics)
Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics)
Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics)
Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics)
Ofira Gluska – Oniya im Aruba
Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

סטריטווייז היברו פלוס: פיפי ולישון

Aug 29, 2017 08:12

Description:

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא.

 

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Pipi – pee – פיפי

Sheten – Urine – שתן

Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן

Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד

Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה

Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי

La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי

Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף

Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי

Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף

“Pipi!” – Hilarious – “פיפי!”

Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי”

Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון

Lehashtin – To urinate – להשתין

Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע

Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי

Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי

Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין

Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים

Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק

Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות

Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות

Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות?

Playlist:
Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics)
Georges Brassens – Le Pornographe
Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf
Noa Kirel – Guy Pines’ show
Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics)
Brihat Sheten – Klalit
Lehit’apek o lo lehit’apek?
Hadshot 2: North Korea

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#183 When Nature Calls

Aug 29, 2017 10:11

Description:

Fair warning: this episode is not for everybody. We’re talking about body fluids, especially ‘number 1’ in the bathroom. Hey, it’s important to know how to ask for a urine test, how to say ‘to hold it,’ and to say politely that you have an urgent need. If you’re uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Pipi – Pee – פיפי

Sheten – Urine – שתן

Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן

Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד

Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה

Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי

La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי

Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף

Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי

Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny
– זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף

“Pipi!” – Hilarious – “!פיפי”

Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי”

Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון

Lehashtin – To urinate – להשתין

Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע

Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי

Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי

Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין

Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים

Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק

Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות

Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות

Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות?

Playlist:
Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics)
Georges Brassens – Le Pornographe
Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf
Noa Kirel – Guy Pines’ show
Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics)
Brihat Sheten – Klalit
Lehit’apek o lo lehit’apek?
Hadshot 2: North Korea

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

SWH Plus: סיוט

Aug 22, 2017 10:29

Description:

ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lehitlonen – To complain – להתלונן

Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו

Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום

Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת

Lekater – To whine – לקטר

Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי

Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת?

Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים

Tluna – Complaint – תלונה

Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור

Siyut – Nightmare – סיוט

Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים

Le-anot – To torture – לענות

Gehenom – Hell – גהנום

Shoa – Holocaust – שואה

“Ha-wege lo tofet?” – Does my face look horrible? – הווג’ לא תופת?

Tofet – Inferno – תופת

Zva’a – Horror – זוועה

Zva’at olam – Mega horror – זוועת עולם

Zva’a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים

Zva’a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף

Tse’aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה

Nora – Horrible, awful – נורא

Playlist:
Pe’er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics)
Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics)
Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet)
Misrad Mevaker Ha-medina
A question to the rabbi about Gehenom (hell)
Micha mi-shenkar – Tom Yaar
Hadshot ha-shabat – Zva’ot be-irak
Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#182 Welcome to the Horror Show

Aug 22, 2017 10:23

Description:

Sometimes one needs to whine ('lekater') and to go over the top. Israelis love to complain and use words like inferno, hell, nightmare, torture, and other flowery terms to describe another horrible queue at the bank. Let’s add some phrases to our Streetwise Hebrew complaint toolkit with today's episode.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lehitlonen – To complain – להתלונן

Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו

Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום

Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת

Lekater – To whine – לקטר

Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי

Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת?

Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים

Tluna – Complaint – תלונה

Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור

Siyut – Nightmare – סיוט

Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים

Le-anot – To torture – לענות

Gehenom – Hell – גהנום

Shoa – Holocaust – שואה

“Ha-wege lo tofet?” – Does my face look horrible? – הווג’ לא תופת?

Tofet – Inferno – תופת

Zva’a – Horror – זוועה

Zva’at olam – Mega horror – זוועת עולם

Zva’a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים

Zva’a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף

Tse’aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה

Nora – Horrible, awful – נורא

Playlist:
Pe’er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics)
Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics)
Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet)
Misrad Mevaker Ha-medina
A question to the rabbi about Gehenom (hell)
Micha mi-shenkar – Tom Yaar
Hadshot ha-shabat – Zva’ot be-irak
Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#181 You've Got a Friend in Me

Aug 15, 2017 08:20

Description:

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner?

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר

Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר

Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו

Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר

Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר

Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי

Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר

Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג

Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…?

Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר

Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב

Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום?

Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג

Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג

Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה

Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות

Playlist:
Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver
Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics)
Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics)
Agam Rodberg – Guy Pines

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

SWH Plus: חבר, אני כאן בשבילך

Aug 15, 2017 07:52

Description:

בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק.

 

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

 

Words and expressions discussed:

Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר

Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר

Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו

Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר

ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר

Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי

Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר

Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג

Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…?

Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר

Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב

Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים

Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום?

Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג

Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג

Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה

Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות

Playlist:

Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver
Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics)
Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics)
Agam Rodberg – Guy Pines

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#180 But Now I'm Found

Aug 8, 2017 10:06

Description:

Do you know how to say ‘a good catch’ in Hebrew? How about ‘virtual reality’? And ‘sense of direction’? This episode is all about the nuances of an interesting word for all these contexts.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ani holech lesham ve-lo motse – I am going there, and I don’t find – אני הולך לשם ולא מוצא

Metsi’ah/ot – Finding/s – מציאה/מציאות

A groysé metsi’é (Yiddish) – A big catch (not!) – א גרויסע מציעא

Hu lo kazé groysé metsié – He’s not such a good catch – הוא לא כזה גרויסע מציעא

Gam ken groysé metsié – Another good catch (not!) – גם כן גרויסע מציאע

Shuk ha-metsi’ot – The bargain market – שוק המציאוֹת

Metsi’ut aheret – Another reality – מציאוּת אחרת

Metsi’ut meduma – Virtual reality – מציאוּת מדומה

Metsi’ut – Reality – מציאוּת

Ze (lo) motsé hen be-enay – I (don’t) like it – זה (לא) מוצא חן בעיני

Matsa chen be-enaych/enecha? – Did you like it? – מצא חן בעיניך/בעינייך?

Efo at/a nimtsa/nimtset? – Where are you located? – איפה את/ה נמצא/ת?

Hi lo nimtset karega – She’s not in right now – היא לא נמצאת כרגע

Slicha, Carmella nimtset? – Excuse me, is Carmella in? – סליחה, כרמלה נמצאת?

Ani mitmatsé be-X – I have knowledge about X– אני מתמצא במשהו

Lehitmatsé – to be familiar with – להתמצא

Ani lo mitmatsé be-ze – I am not an expert on this – אני לא מתמצא בזה

Hitmats’ut – Orientation, knowing your way around – התמצאות

Hush hitmats’ut – Sense of direction – חוש התמצאות

Lehamtsi – To invent – להמציא

Hamtsa’a – Invention – המצאה

Hu mamtsi – He is inventing, he’s making things up – הוא ממציא

Al tamtsi’i shum teruts – Don’t invent any excuses – אל תמציא שום תירוץ

Dai lehamtsi terutsim – Stop inventing excuses – די להמציא תירוצים

Tagid she-ata lo rotse – Just say that you don’t want to – תגיד שאתה לא רוצה

Nu tamtsi/’i kvar mashehu ve-bo/i – Come on, make up something and come – נו, תמציא/י כבר משהו ובוא/י

Mimtsa’im archeologiyim – Archaeological findings – ממצאים ארכיאולוגים

Playlist:
Matti Caspi – Yemey Binyamina (lyrics)
Yona Atari & Ili Gorlitsky – Shuk Ha-metsi’ot (lyrics)
Nathan Alterman – Wikipedia (En.)
Yona Atari – Wikipedia (Heb.)
Ili Gorlitski Wikpedia (Heb.)
Eyal Golan – Metsi’ut Aheret (lyrics)
Arkadi Duchin – At Lo Nimtset (lyrics)
Ha-dorbanim – Im Rak Tedabri (lyrics)
Matti Caspi – Kama Shirim Efshar Lehamtsi Bichlal (lyrics)
Gidi Gov – Bo’i Nishaer (lyrics)
Mimtsa Archeologi (TV1)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Extra: An Experiment in Advanced Hebrew

Aug 4, 2017 02:31

Description:

StreetWise Hebrew gets scientific: host Guy Sharett is conducting an experiment with brand new podcasts. Meant for listeners who want to develop their advanced language skills, these episodes are entirely in Hebrew. Have a listen and let us know what you think. Should we keep it going? Let us know.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Playlist:
Nechi Nech – all this time / נצ’י נצ’ – כל הזמן הזה (lyrics

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#179 Four Years and Counting

Aug 1, 2017 08:07

Description:

Four years ago, we aired our first show, and this month, in August 2017, we are celebrating more than 1.4 million downloads. So for our fourth birthday, let’s learn the word ‘arba,’ which means ‘four’ in Hebrew, and its root.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Arba lifnot boker lo nirdemet – 4 am, I cannot sleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת

Arba – Four (f.) – ארבע

Arba’a – Four (m.) – ארבעה

Arba’a haverim – Four male friends – ארבעה חברים

Arba haverot – Four female friends – ארבע חברות

Revi’iya – Quartet – רביעייה

Revi’iyat meitarim – String quartet – רביעיית מיתרים

Revi’iat haverim – Four close friends – רביעיית חברים

Revi’iyat binyanim – Four buildings compound – רביעיית בניינים

Reva – Quarter – רבע

Shalosh va-reba – Quarter past three – שלוש ורבע

Reva le-hamesh – It’s quarter to five – רבע לחמש

Ten li reva paprika – Give me a quarter of paprika – תן לי רבע פפריקה

Shlosha reva’im – Three quarters – שלושה רבעים

Shlosht riv’ei (shloshtreve) – Three quarters (smichoot) – שלושת רבעי

Michnasei shloshtrevei – Three quarter pants – מכנסי שלושת רבעי

Eich efshar le’atsev rib’uim ba-beten? – How can I get a sixpack? – איך אפשר לעצב ריבועים בבטן?

Kubiyot – Cubes – קוביות

Ribu’a, ribu’im – square, squares – ריבוע, ריבועים

Ha-mitpachot ha-meruba’ot shel ha-eser shekel – The 10 shekel square head scarves – המטפחות המרובעות של העשר שקל

Meruba – Square; A square person – מרובע

Hu ma ze meruba – He is so square – הוא מה-זה מרובע

Rova, reva’im – Quarter, neighborhood – רובע, רבעים

Playlist:
Yehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (lyrics)
Chopin – Piano Concerto No. 1, Revi’iyat meitarim
Itzuv Ribu’im ba-beten – Sixpack
Yodfat – Religious headscarves
La Guardia – Robotim (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#178 How Do I Look?

Jul 25, 2017 08:03

Description:

So you went to buy clothes in a Tel Avivi shop. The next thing you know, the customer next to you, while trying on a dress, says that you shouldn’t wear red. Ever. Let’s talk about what just happened here and learn some phrases in clothes shopping lingo.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lakachti le-baali kazé – I took one just like this for my husband – לקחתי לבעלי כזה

Lakachti le-achoti kazé – I took one just like this for my sister – לקחתי לאחותי כזה

Ahoti gam kanta kazé – My sister also bought one like this – אחותי גם קנתה כזה

Kazé – Like this – כזה

Yesh kazé aval gadol? – Do you have one like this, but bigger? – יש כזה אבל גדול?

Yesh kazé be-od tsva’im? – Do you have one like this, in additional colors? – יש כזה בעוד צבעים?

Yesh kaze be-kahol? – Do you have one like this in blue? – יש כזה בכחול?

Efshar limdod? – May I try it on? – אפשר למדוד?

Ta medida – Fitting room – תא מדידה

Mamash mat’im lecha/lach – It really suits you – ממש מתאים לך

Gadol miday (alay) – It’s too big – גדול עליי

Katan miday (alay) – It’s too small – קטן עליי

Mida – Size – מידה

Eizo mida at/a? – Which size are you? – איזו מידה את/ה?

Nashim be-midot gdolot – Women in big sizes – נשים במידות גדולות

Yesh et ze be-small/medium/large? – Do you have this in small/medium/large? – יש את זה בסמול/מדיום/לארג’?

Yesh et ze be-mida yoter gdola? – Do you have this in a bigger size? – יש את זה במידה יותר גדולה?

Eich ze? – How is it? – איך זה?

Ze yoshev alayich/alecha bool – It sits on you ‘spot on’ – זה יושב עליך/עלייך בול

Al tikchi et ze, ze gadol alayich – Don’t take it, it’s too big on you – אל תקחי את זה, זה גדול עלייך

Aval lama adom mami? – But why red, darling? – אבל למה אדום, ממי?

Slicha she-ani omeret – Sorry I say this – סליחה שאני אומרת

Music:
Efraim Shamir & Astar Shamir – Erev shel Yom Bahir (lyrics)
Yossi Banai – Ani Ve-simon ve-moise ha-katan (lyrics)
Gidi Gov – Im Yivaled Li Yeled (lyrics)
Nashim be-midot gdolot – TV1
Arik Einstein – Mazal (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#177 It's Getting Hot in Here

Jul 18, 2017 09:02

Description:

It's so hot in Tel Aviv, you cannot believe it. Ham! But if you want to say, "I am hot", don't translate directly from English to Hebrew. Listen to this episode first. Without your kids. You'll understand in a minute.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ham – Hot, angry, horny – חם

Haya ham – It was hot – היה חם

Yihye ham – It will be hot – יהיה חם

Ham! – It’s hot – חם!

Ha-bos sheli ham alay – My boss is angry at me – הבוס שלי חם עליי

Hu ham esh, Hi hama esh – He’s horny, she’s horny – הוא חם אש, היא חמה אש

Haya li ham – I was hot – היה לי חם

Ham li – I am hot – חם לי

Ani ham – I am horny – אני חם

Haya li ham – I was hot – היה לי חם

Gal hom – Heatwave – גל חום

Hom – Heat, fever – חום

Yesh lo hom gavoha – He’s got high fever – יש לו חום גבוה

Mehamem eize marak kufsaot – I am heating up canned soup – מחמם איזה מרק קופסאות

Lehamem – To warm, heat up, to stir up, to inflame – לחמם

Tehamem ta’shnitzel – Heat up the schnitzel – תחמם ת’שניצל

Ma at/a mehamem/et? – Why are you stirring things up? – מה אתה מחמם? מה את מחממת?

Himum – Heating, Warming – חימום

Himum koli – Vocal warmup – חימום קולי

Lehithamem – To get hot / to become angry – להתחמם

Ma ata mit’hamem – Why are you getting so angry? – מה אתה מתחמם?

Ham, ham, mithamem – Warm, warm, getting warmer – חם, חם, מתחמם

Hamam (Arabic) – Bathroom – חמאם, حمام

Music:

Yuval Banai – Makat Shemesh (lyrics)
Danny Litani – Yahas Ham (lyrics)
Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics)
Shlomo Artzi – Hom Yuli August (lyrics)
Ehud Banai – Mahari Na (lyrics)
Gidi Gov – Erev Avud (lyrics)
Shiran Yosef – himum koli (vocal warm-up)
Israeli Ministry of Health – Heatwave campaign
Zehava Ben – Ahava Asura (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#176 Would You Like Cheese With That Whine?

Jul 11, 2017 07:11

Description:

A teenager in central Tel Aviv said something to his friend on the phone that made Guy think: How do we say 'whiner' and 'to whine' in Hebrew? Today's episode is about the word 'bachyan' and its variations.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Hu bacha – He cried – הוא בכה

Livkot – To cry – לבכות

Bachiti – I cried – בכיתי

Eineni tinok bachyan – I am not a whining baby – אינני תינוק בכיין

Bachyan – Whiner – בכיין

Bachyanut – Whining (noun) – בכיין

Hu stam mitbachyen – He’s just whining – הוא סתם מתבכיין

Lehitbachyen – To whine, to complain while feeling sorry for oneself – להתבכיין

Mitbachyen – Whining – מתבכיין

Dai, ya mitbachyen – Enough already, you whiner – די, יא מתבכיין

Hitbachyenut – Whining – התבכיינות

Music:

Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics)
Dudu Tassa – Bachiti
Ahuva Tsadok – Dani Gibor (lyrics)
Teapacks – Hora Nadlanim (lyrics)
The Knesset TV Channel
MK Shelly Yachimovich – TV2 interview
Idan Raichel’s Project – Min’i Kolech Mi-bechi

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#175 Don't You Dare!

Jul 4, 2017 08:25

Description:

How do you tell someone not to do something in Hebrew? Use ‘al’ (that’s A-L), which means ‘don’t.’ On this episode, Guy explains how to use this little word, and how to say ‘just don’t.’

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Al tid’agu li – Don’t worry about me – אל תדאגו לי

Rak al tagid li – Just don’t tell me – רק אל תגיד לי

Ata al tagid li ma laasot – You (m.) don’t tell me what to do – אתה אל תגיד לי מה לעשות

At al tagidi li ma laasot – You (f.) don’t tell me what to do – את אל תגידי לי מה לעשות

Al tivke – Don’t cry – אל תבכה

Al na tivki argentina – Please don’t cry Argentina – אל נא תבכי ארגנטינה

Al na tomar li shalom – Don’t say to me “shalom”, say just “lehitraot” – אל נא תאמר לי שלום, אמור רק להתראות

Lo, al tevatri – No, don’t give up – לא, אל תוותרי

Al tishkechi – Don’t forget (f.) – אל תשכחי

Al tishkach – Don’t forget (m.) – אל תשכח

Al tishkechu – Don’t forget (pl.) – אל תשכחו

Al tbalbel ta’moach – Don’t drive me crazy / Don’t waste my time – אל תבלבל ת’מוח

Al teshage’a oti – Don’t drive me crazy – אל תשגע אותי

Al taase / taasi tovot – Don’t do me any favors – אל תעשה / תעשי טובות

Al taase shtuyot – Don’t do anything foolish – אל תעשה שטויות

Al taase mi-ze inyan – Don’t make such a big deal out of it – אל תעשה מזה עניין

Al tagzim, al tagzimi – Don’t get carried away – אל תגזים / תגזימי

Pashut al! / Az al! – Just don’t! – פשוט אל / אז אל

Music:

Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-shara (lyrics)
Incognito – Don’t You Worry About a Thing
Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics)
Gali Atari – Mekits el Halom (lyrics)
Omer Adam – Al Tivki (lyrics)
Arik Einstein – Al Tivki Yalda (lyrics)
Riki Gal – Al Na Tivki Argentina
Yaffa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (lyrics)
Eyal Golan – Tslil Meitar (lyrics)
Yizhar Ashdot – Yesh Lach Oti (lyrics)
Sarit Hadad – Al Tohav Oti (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

 

#174 No More Mr. Nice Guy

Jun 27, 2017 09:42

Description:

'Nehmad' means 'nice' or 'lovely', but often 'nice' is just not enough for what we want to say. How do we give it a boost to emphasize what we really mean? We can also say 'nehmad,' but in fact mean the opposite! And what do we say about a waiter who is 'too nice'? Guy gives us the nuances of 'nehmad' in this week's episode. 

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Nehmad – Nice, lovely – נחמד

Lahmod – To covet – לחמוד

Haya mamash nehmad – It was really nice – היה ממש נחמד

Hikarti mishehu mamash nehmad – I met someone really nice – הכרתי מישהו ממש נחמד

Ata nir’e nehmad – You look nice – אתה נראה נחמד

Ma ha-kavana shela? – What’s her intention? – מה הכוונה שלה?

Ach be-kupat holim nisa lehathil iti o she-hu stam haya nehmad? – Was a male nurse in the clinic trying to hit on me, or was he just being nice? – אח בקופת חולים ניסה להתחיל איתי או שהוא סתם היה נחמד?

Eich ladaat im hu stam nehmad o ba-keta? – How can I know if he’s just nice, or into me? – איך לדעת אם הוא סתם נחמד או בקטע?

Sviva nehmada – Nice surroundings, nice neighborhood – סביבה נחמדה

El mi hayinu nehmadim? Rak le-dodim ule-dodot – To whom were we nice (kids)? Only to uncles and aunts – אל מי היינו נחמדים? רק לדודים ולדודות

Lihyot nehmad el – To be nice to someone – להיות נחמד אל

Hu lo nehmad eleha – He’s not nice to her – הוא לא נחמד אליה

Lama ata lo nehmad elav? – Why aren’t you nice to him? – למה אתה לא נחמד אליו?

Haveri ha-yakar – My dear friend – חברי היקר

Hem einam bahurim nehmadim – They are not nice guys – הם אינם בחורים נחמדים

Hem lo nehmadim – They are not nice – הם לא נחמדים

Ha-panterim ha-sh-horim – The black panthers – הפנתרים השחורים

Parpar nehmad – Lovely butterfly – פרפר נחמד

Nehmadut – Niceness – נחמדוּת

Hu amar et ze be-nehmadut – He said it in a nice way – הוא אמר את זה בנחמדות

Shalahti hoda’a be-nehmadut la-ex sheli – I sent a nice message to my ex – שלחתי הודעה בנחמדות לאקס שלי

Lehitnahmed – To be artificially nice – להתנחמד

Mitnahmedet – Trying to be nice, too nice – מתנחמדת

Music:

Kaveret – Nehmad (lyrics)
Ha-halonot Ha-gvohim – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)
Yizhar Cohen – Abanibi (lyrics)
Golda Me’ir – Hem Lo Nehmadim
Ilanit – Parpar Nehmad (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#173 Cute as a Button

Jun 20, 2017 07:18

Description:

‘Hamud,’ which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy explain how ‘hamud’ can be either endearing or angry on today’s episode.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Hamud – Cute, cutie, sweet, sweetie – חמוד

Lahmod – To covet – לחמוד

Alhamdullila – Praise be to god – אלחמדוללה – الحمد لله

Hamd (Ar.) – Praise – حمد

She-yihyu lecha male yeladim hamudim – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים

Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה?

Hamuda – Sweetie (f.) – חמודה

Hammudi (Ar.) – Nickname for Muhammad, Ahmad & Mahmoud – חמודי

Hamudi – Sweetie (for boys) – חמודי

Omrim li she-ani hamud – They tell me I am “hamud” – אומרים לי שאני חמוד

Status hamud – Cute FB status – סטטוס חמוד

Shir hamud – Sweet song – שיר חמוד

Kelev hamud – Cute dog – כלב חמוד

Yeled hamud ba-kita – A cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה

Eize hamud Justin Bieber – How cute is Justin Bieber – איזה חמוד ג’סטין ביבר

Music:

Opick feat. Amanda – Alhamdulillah
Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics)
Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics)
Haparlament TV show – Hamuda episode
Majid Al Muhandas – Hamudi

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#172 Knock Knock, a Little Profanity Here

Jun 6, 2017 08:44

Description:

The word 'lidfok' in Hebrew is to knock or hit. As you might imagine, it means some more explicit things too. In this episode, Guy explains why words like 'dafuk' and 'dfika' are difficult to use but important to understand. And how some words just shouldn't be used at all. Warning: This episode is not child friendly!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Dafak – He knocked – דפק

Ha-geshem dofek – The rain is banging – הגשם דופק

Dfok dfok dfok al daltei marom – Knock, knock, knocking on heavens door – דפוק דפוק דפוק על דלתי מרום

Dofek ba-delet – Knocking on the door – דופק בדלת

Dafku lanu od knas – They slammed us with another fine – דפקו לנו עוד קנס

Dafku li doch / tluna – They slammed me with a police report / complaint – דפקו לי דו”ח / תלונה

Dafku lo makot – They beat him up – דפקו לו מכות

Dafak et someone – Had sex with someone (hardcore slang ) – דפק את מישהו / מישהי

Dafku oti – They took advantage of me – דפקו אותי

Lidfok et mishehu – To take advantage of someone – לדפוק את מישהו

Hi dafka oti, az ani edfok ota behazara – She “destroyed” me, I’ll get back at her – היא דפקה אותי, אז אני אדפוק אותה בחזרה

She-lo yidfeku otanu – So that they won’t rip us off – שלא ידפקו אותנו

Nidfakti – I was taken advantage by someone – נדפקתי

Dafak ta’rosh – He became stoned/drunk/crazy – דפק ת’ראש

Lo dafak heshbon le-mishehu – He didn’t give a damn – לא דפק חשבון למישהו

Ata margish et dfikot ha-lev – You feel the heart beats – אתה מרגיש את דפיקות הלב

Dfika, dfikot – Sexual intercourse/s – דפיקה, דפיקות

Dafuk – “Knocked”, miserable, not right in the head, crazy, ruined, terrible, oppressed – דפוק

Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This ‘not right in the head’ guy is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב

Ya dafuk, lama lo amarta li? – You silly, why didn’t you tell me? – ?יא דפוק, למה לא אמרת לי

Ani ma-ze dafuk – I am so stupid – אני מה-זה דפוק

Sipart she-miyaldut at kvar dfuka – You told me you were “dfuka” since your childhood – סיפרת שמילדות את כבר דפוקה

Etmol dafakti shney hamburgerim ve-lazanya – Yesterday I pounded two hamburgers and a lasagna – אתמול דפקתי שני המבורגרים ולזניה

Hu dafak sham ne’um – He gave there a helluva speech – הוא דפק שם נאום

Dafakti avoda – I succeeded to do some work, I cranked out some work – דפקתי עבודה

Dafaknu avoda huh? – We got some work done, hey? – ?דפקנו עבודה, אה

Music:

Ruti Navon – Geshem Be-ito (lyrics)
Me'ir Ariel – Tuk Tuk Tuk al Daltei Marom (lyrics)
Eli Luzon – Eizo Medina (lyrics)
Pe’er Tassi – Dfikot Ha-lev (lyrics)
Yirmi Kaplan – Hadafuk Ha-ze (lyrics)
Dani Litani – Mashber Emun (lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#171 Catch Me If You Can!

May 30, 2017 10:55

Description:

Litpos in formal Hebrew and litfos more colloquially both mean 'to catch', but the word has a whirlwind of other meanings, like to comprehend, take up space, or think highly of someone. Guy nearly gets lost in the possibilities, and he even finds a Yiddish connection. But don't take his word for it!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך

Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך

Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס

Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will catch her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה

Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך

At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך

Al titfos oti ba-mila – Don’t take my word for it – אל תתפוס אותי במילה

Ma, od lo tafasta? – What, you still didn’t get it? – ?מה, עוד לא תפסת

Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר

Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק

Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you're it!) – !תפסתי אותך

Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם

Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים

Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ

Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין

Tafas tahat – He thinks he’s someone big – תפס תחת

Hu tofes alai tahat – He's acting like my boss – הוא תופס עליי תחת

Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר

Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר

Lo hitzlachti litfos oto – I wasn't able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו

Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית

Ze lo tafas – It didn't catch – זה לא תפס

Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven’t really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ

Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה

Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה

Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו

Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת

Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס

Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס

Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it’s busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן

Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס

Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה

Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה

Music:

Miri Massika – Af Ahat (lyrics)
Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics)
Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics)
Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics)
Dana Berger – Lomedet La'uf (lyrics)
Eti Ankri – Milionim (lyrics)
Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics)
Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#170 A Commemoration of Corners

May 23, 2017 08:46

Description:

We always talk about what's around the corner or why it's a bad idea to cut them, but never the corner itself. So on this episode, Guy gives corners, 'pinot' in Hebrew, the attention they deserve!

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

La-kova sheli shalosh pinot – My hat has three corners – לכובע שלי שלוש פינות

Pina, pinot – Corner, corners – פינה, פינות

Pinat lituf – Petting corner – פינת ליטוף

Lelatef – To pet, caress – ללטף

Me'ever la-pina - Beyond the corner – מעבר לפינה

Pinot ha-ir – The corners of the city – פינות העיר

Café pinati – Corner café – קפה פינתי

Shulchan pinati – Corner table – שולחן פינתי

"Pinati" – A name of a famous Jerusalem restaurant – פינתי

Pinat/pinot ishun – A smoking corner/s – פינת/פינות עישון

Le'agel pinot – To cut corners – לעגל פינות

Hu me'agel pinot – He cuts corners – הוא מעגל פינות

Litfos pina – To catch a corner, means to grab a chair and sit somewhere quiet to do something – לתפוס פינה

Tfos pina, ve-tigmor lichtov – Grab a corner and finish writing – תפוס פינה ותגמור לכתוב

Achshav le-pinat ha-mahshevim shelanu – And now to our segment on computers – עכשיו לפינת המחשבים שלנו

Pina be-inyanei mashehu – A segment about something – פינה בענייני משהו

Music:

Uzi Hitman – La-kova Sheli (lyrics)
Sarit Hadad – Ahava Me'ever La-pina (lyrics)
Rivka Zohar – Al Kapav Yavi (lyrics)
Rami Kleinstein – Adayin Kayemet (lyrics)
Pinati restaurant

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#169 For the Love of All Things Short

May 16, 2017 09:44

Description:

So you're shopping around for a short-sleeved shirt, and stop for an espresso. Or the boss says don't take shortcuts, but a friend's constant adventures stresses you out so much it practically shortens your life! For a lesson in all things 'katsar', short in Hebrew, listen to this episode.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Katsar – Short – קצר

Espresso katsar – Short espresso – אספרסו קצר

Michnasayim ktsarim – Short pants – מכנסיים קצרים

Ahava ktsara – Short love (story) – אהבה קצרה

Seret katsar – Short film – סרטים קצרים

Katsar, aval – But let's do it quickly – קצר אבל

Yesh lach zman le-kafe? Ken, katsar aval – Do you (f.) have time for coffee? Yes, but for a quick one – יש לך זמן לקפה? כן, קצר אבל

Katsarchik – Diminutive of katsar – קצרצ'יק

Sirton katsarchik – Teeny weeny clip – סרטון קצרצ'יק

Lekatser – To shorten – לקצר

Lekatser drachim – To shorten ways – לקצר דרכים

Mekatseret hatsa'it – She is shortening a skirt – מקצרת חצאית

Lekatser hatsa'it / michnasayim – To shorten a skirt / pants – לקצר חצאית / מכנסיים

Eich lekatser be-hetzi et zman bishul ha-pasta – How to cut in half the pasta cooking time – איך לקצר בחצי את זמן בישול הפסטה

Ata mekatser li et ha-hayim – You shorten my life – אתה מקצר לי את החיים

Tekatser / tekatsri / tekatsru – Make it shorter – תקצר / תקצרי / תקצרו

Ha'im sichatacha nehutsa? – Is your call necessary? – האם שיחתך נחוצה?

Bo/Bo'i nekatser – Let's cut it short – בוא/י נקצר

Kitsur – Abbreviation, Shortening – קיצור

Be-kitsur – In short, in a nutshell, to cut a long story short – בקיצור

More versions: Ha-kitsur, ha-kitser, kitser, hakits, ha-kitskits – הקיצור, הקיצר, קיצר, הקיץ, הקיצקיץ

Hakitskits, ba-sof hi lo ba'a – In short, she didn't make it at the end – הקיצקיץ, בסוף היא לא באה

Kitsurim – Abbreviations – קיצורים

Ha-hayalim medabrim be-kitsurim – The soldiers speak in abbreviations – החיילים מדברים בקיצורים

Kitsur derech – Shortcut – קיצור דרך

Ein etsli kitsurey derech – I don't do shortcuts – אין אצלי קיצורי דרך

Mekutsar – Shortened, abbreviated – מקוצר

Hitkatser li ha-hofesh – My holiday was cut short – התקצר לי החופש

Ketser hashmali – Short circuit – קצר חשמלי

"Ketser" – Misunderstanding, lack of communication – קצר

Ptil katsar – Short fuse – פתיל קצר

Yesh lo ptil katsar – He's got a short fuse – יש לו פתיל קצר

Katsranut – Stenography, shorthand – קצרנות

Music:

Hava Alberstein – Espresso Katsar (lyrics)
Arik Einstein – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics)
Meir Banai – Ahava Ktsara (lyrics)
Shlomo Artzi – Be-matos Silon (lyrics)
Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics)
Pasta tip
Arik Einstein – Shavir (lyrics)
Ariel Schlichter, Sahar Amar, Uri For – Ke'ilu Ein Mahar
Metropolin – Ptil Katsar

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#168 You're Digging My Ear off!

May 9, 2017 06:46

Description:

One of your friends or colleagues is talking your ear off - blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a 'hafran,' or literally, 'digger.' Guy explains how and when to use this illustrative slang.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Hofer – Digging, excavating – חופר

Lahpor (lahfor) – To dig – לחפור

Lahfor bor – To dig a hole – לחפור בור

Orly lo mafsika lahfor li – Orly does not stop "lahfor" in my ear – אורלי לא מפסיקה לחפור לי

Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet – Tell her, lady, you're "hoferet", you're speaking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת

Ma ata hofer? – Why are you "hofer"? – ?מה אתה חופר

Dai lahfor – enough digging – די לחפור

Dai lahfor li – Stop digging in my ear – די לחפור לי

Hafarti? – Did I talk too much? – ?חפרתי

Hafira, hafirot – Excavation, digging – חפירה, חפירות

Hafira archi'ologit – Archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית

Hafran, hafranit – A blabber – חפרן, חפרנית

Hafrawi – Hafran – חפראווי

Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת

Music:

E-Z – Kolboinikit (lyrics)
Shai Yom Tov – At Hoferet
Archaeology in Jerusalem
Yeled hafran (kid's monologue)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#167 It's Not What You Say, It's How You Intonate It

May 2, 2017 07:55

Description:

There's so much more to learning a language than studying grammar and vocabulary. The melodies of a language, Guy says, are equally as important. So join him on this short journey through Israel's many voices to learn a thing or two about Hebrew intonation. No need to think, analyze or translate. Just listen.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Intonatsyot – Intonations – אינטונציות

Music:

It’s Okay, That’s Love (Korean TV drama)
Julieta movie trailer
“Hayati” Moroccan TV series
Dr. Gilad Goldshmidt, Galey Tsahal Radio interview
Static and Ben-El Tavori, interviewed by Ba-tribuna
Muhammad Kaabiya, TV1
Katya Kupchik, Ha-televizia Ha-hinuchit, show about 2nd generation immigrants from Russia
Ahuvya Malkin, Hahagana
Israel News (1958)
Big Brother, Israeli channel 2, (2016)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#166 In the Hebrew Loop but Outside the Box

Apr 25, 2017 09:31

Description:

Think you already know Hebrew inside out? Well, the words for 'inside' and 'out' in Hebrew may stump you yet. Guy explains them and other tricky, related phrases.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Chutz, Bahutz – Outside – חוץ, בחוץ

Pnim, Bifnim – Inside – פנים, בפנים

Ata rotse lashevet bifnim o bahutz? – Do you want to sit inside or outside? – ?אתה רוצה לשבת בפנים או בחוץ

Hahutsa – Out, towards the outside – החוצה

Pnima – Inside, towards the inside – פנימה

Ani yotse hahutsa – I am going out – אני יוצא החוצה

I am getting in – Ani nichnas pnima – אני נכנס פנימה

Ha-tikva – The Hope – התקווה

Kol od ba-levav penima – As long as in the heart, within – כל עוד בלבב פנימה

Ve-im etse ha-hutsa – And if I get out – ואם אצא החוצה

Ha-matzav rak yahamir – The situation will only deteriorate – המצב רק יחמיר

Ani yotse ksat hahutsa – I am going outside for a while – אני יוצא קצת החוצה

Ein li hutz mimech klum – I don't have anything but you – אין לי חוץ ממך כלום

Hutz mi- – Except for, apart from – חוץ מ-

Hutz mi-ze ha-kol beseder – Apart from this, everything is fine – חוץ מזה הכל בסדר

Ma hutz? – What else is new? – ?מה חוץ

Hutz la'aretz, hul – Abroad – חוץ לארץ, חו"ל

Tachshov she-ze hutz laaretz – Think that you're abroad – תחשוב שזה חוץ לארץ

Yoshvim be-beit café – We sit in a café – יושבים בבית קפה

Vermargishim kmo be-hul – And we feel as if we're abroad – ומרגישים כמו בחו"ל

Mas nesi'ot – Tax on travel abroad – מס נסיעות

Im kvar anachnu lomdim "hutz" – If we are already learning "hutz" – "אם אנחנו כבר לומדים "חוץ

Matbe'a hutz – Foreign currency – מטבע חוץ

Sar ha-hutz – The Foreign Minister – שר החוץ

Misrad ha-huts – The Foreign Ministry – משרד החוץ

Yeled hutz – "Outside kid" in a kibbutz – ילד חוץ

Yoffi pnimi – Inner beauty – יופי פנימי

Yoffi hitzoni – External beauty – יופי חיצוני

Music:

Israeli National Anthem
Mashina – Rakevet Laila Le-Kahir (lyrics)
Rami Kleinstein – Ein li hutz mimech klum (lyrics)
Ha-ofarim – Hutz mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)
Ray Ventura – Tout va très bien, Madame la Marquise
Balagan – Hutz La'aretz (lyrics)
Teapacks – Yoshvim Be-beit Café (lyrics)
Sar Ha-huts – Mabat, TV1 (Israel)
Shahar Hasson Stand-up comedy

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#165 'Lisgor': Closing Doors and Filling Bellies

Apr 18, 2017 09:03

Description:

The Hebrew word “sagur” means closed, but is also ever useful in making deals and plans, even satisfying your hunger. Today Guy explains this word and its artful expressions about closing, finalizing, and wrapping things up.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Lisgor – To close – לסגור

Lisgor delet – To close a door – לסגור דלת

Lisgor misradim – To close down offices – לסגור משרדים

Ba-lev sheli yesh hor – In my heart there’s a hole – בלב שלי יש חור

She-i efshar lisgor – That you cannot close – שאי אפשר לסגור

Lisgor mashehu im mishehu – To finalize something with someone – לסגור משהו עם מישהו

Ma sagarta ito? – What did you finalize with him? – ?מה סגרת איתו

Anachnu sogrim ito al mahar be-tesha – We’re confirming with him for tomorrow at nine – אנחנו סוגרים איתו על מחר בתשע

Ha-kol sagur – It’s all set – הכל סגור

Ze od lo sagur – It's not final yet – זה עוד לא סגור

Sagur! – Deal! Finalized! – !סגור

Ze bichlal od lo sagur – It's not finalized yet at all – זה בכלל עוד לא סגור

Ulai tagidi ma nisgar – Maybe you'll tell what's going on – אולי תגידי מה נסגר

Ha-halon nisgar – The window was closed – החלון נסגר

Ma nisgar ba-sof im ha-mesiba? – What’s happening with the party? – ?מה נסגר בסוף עם המסיבה

Ma nisgar im mishehu? – What's happening with someone? – ?מה נסגר עם מישהו

Ma nisgar im ha-hu/hi ba-sof? – What happened to that guy/girl at the end? – ?מה נסגר עם ההוא/ההיא בסוף

Ma nisgar? – What the hell? – ?מה נסגר

Ma nisgar im ha-bank ha-ze? – What's happening with this bank? – ?מה נסגר עם הבנק הזה

Ma nisgar im ha-rofe ha-ze? – What's going on with this doctor? – ?מה נסגר עם הרופא הזה

Lisgor pina – “to close a corner” – לסגור פינה

Sagarta li et ha-pina – This is exactly what I needed – סגרת לי את הפינה

Achi, sagarta li et ha-pina im ha-pizza hazot – Dude, this pizza was exactly what I needed – אחי, סגרת לי את הפינה עם הפיצה הזאת

Ze yisgor li et ha-pina, o she-zo mana mamash ktana? – Will I be full from this, or this is a small dish? – ?זה יסגור לי את הפינה או שזה מנה ממש קטנה

Yesh li rak kama she'elot, lisgor et ha-pina ha-zot shel ha-tiyul – I just have a few question to finalize the last details about the trip – יש לי רק כמה שאלות, לסגור את הפינה הזאת של הטיול

Sgor li rega ta’pina – Help me to wrap this up – סגור לי רגע ת’פינה

Mesugar – Introspective – מסוגר

Histager – Closed himself up – הסתגר

Hu sagar et ha-basta – He died/wrapped it up/went bankrupt – הוא סגר את הבסטה

Sagarnu ta-basta – That’s a wrap – סגרנו ת’בסטה

Music:
Dudu Tassa – Ani Ratz (lyrics)
Sarit Haddad – Ha-kol Sagur (lyrics)
Gil Korach – Ma Nisgar (lyrics)
Bago Dago – Halo Halo (lyrics)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#164 The Ruthless Israeli Line: How to Hold Your Own

Apr 11, 2017 07:47

Description:

It happens all the time. Someone cut you in the line at a Tel Avivi market, just stepped right in front. What do you say to put them back in their place? That is, back behind you in the queue. Let's learn what Israelis say in this situation, paying special attention to delicate intonations that make all the difference.

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Words and expressions discussed:

Ze rak she'ela – It's just a question – זה רק שאלה

Slicha – Sorry / Excuse me – סליחה

Ani hayiti kodem - I was (here) before – אני הייתי קודם

Chutspa – Nerve – חוצפה

Halo-halo! – Hey! – הלו-הלו

Halo, ma niya? – What's going on? – ?הלו, מה נהיה

Lo lo lo / Lo lo lo lo lo – No, no, no – לא לא לא / לא לא לא לא לא

Achshav ani – Now it's my turn – עכשיו אני

Achi / Haver / Gever / Adoni – Dude / mate / man / Sir – אחי / חבר / גבר / אדוני

Hayita po? – Were you here? – ?היית פה

Gvirti slicha, ani kodem – Ma'am excuse me, I am first – גבירתי סליחה, אני קודם

Episode 144 on 'nihya'

Music:

Matti Caspi - Slicha (lyrics)
Amir Benayoun - Mehila (lyrics)
George Bar – Halo, halo
Shotei Ha-nevu'a - Yefehfiya (lyrics)
Rivka Michaeli & Ran Eliran – Lo Lo Lo (lyrics)
Ha-haverim shel Natasha – Achshav Ani (lyrics)
Tsipi Shavit – Gveret Shokolada (lyrics)

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#163 In the Language of Kisses

Apr 4, 2017 10:03

Description:

Some say kissing is a universal language. "What makes a good kisser?" certainly begs an answer from teens in all parts of the world. But what about giving passionate French smooches or just a peck in Hebrew? Guy divulges the details.

Words and expressions discussed:

Matai nitnashek? – When will we kiss? – ?מתי נתנשק

Lehitnashek – To kiss – להתנשק

Lehitkalech – To shower – להתקלח

Lehitlabesh – To get dressed – להתלבש

Lehitnashek – To kiss each other – להתנשק

Hem hitnashku – They kissed each other – הם התנשקו

Hitnashaktem? – Did you guys kiss? – ?התנשקתם

Hitnashakt ito – You (f.) kissed him – התנשקת איתו

Hitnashakt ita – You (f.) kissed her – התנשקת איתה

Nishakt oto – You (f.) kissed him – נישקת אותו

Nishakta oto – You (m.) kissed him – נישקת אותו

Lenashek mishehu – To kiss someone – לנשק מישהו

Ani rotse lishon itach – I want to sleep with you (f.) – אני רוצה לישון איתך

Lenashek otach – To kiss you (f.) – לנשק אותך

Le'at leat –  Slowly – לאט לאט

Eich gormim le-yeled – How do you make a boy – איך גורמים לילד

Lenashek oti – To kiss me – לנשק אותי

"Bat 12, dahuf" – "A 12 year old girl, urgent" – "בת 12, דחוף"

Lo naim li lenashek oto levad – I don't want to be the one kissing him – לא נעים לי לנשק אותו לבד

Ki ani rotsa she-hu yenashek oti – Because I want him to kiss me – כי אני רוצה שהוא ינשק אותי

Ma ze nashkan tov? – What makes a good kisser? – מה זה נשקן טוב?

Neshika rishona – First kiss – נשיקה ראשונה

Khi million neshikot – Take (f.) a million kisses – קחי מיליון נשיקות

Neshikot! – Kisses! – נשיקות!

Hibukim ve-nishukim – Hugs and kisses – חיבוקים ונישוקים

Natan li neshika – He gave me a kiss – נתן לי נשיקה

Latet neshika – To give a kiss – לתת נשיקה

Ten/Tni li neshika – Give me a kiss – תן/תני לי נשיקה

Neshika tsarfatit – French kiss – נשיקה צרפתית

Lehitnashek neshika tsarfatit – To kiss a French kiss – להתנשק נשיקה צרפתית

Tenashek/Tenashki! – Kiss! (Imp.) – !תנשק/תנשקי

Habek oti, nashek oti – Hug me, kiss me – חבק אותי, נשק אותי

Nashki oti hazak – Kiss (f.) me hard – נשקי אותי חזק

Nashki ad she-yich'av – Kiss me until it hurts – נשקי עד שיכאב

Kama neshikot mitnashkim ba-aretz? – How many kisses do we kiss each other? – ?כמה נשיקות מתנשקים בארץ

Al ha-lehi – On the cheek – על הלחי

Mesubach – It’s complicated – מסובך

Neshika – The edge of a loaf of bread – נשיקה

Music:

Evyatar Banai – Matai Nitnashek (lyrics)
Matti Caspi – Lo Dibarnu Od Al Ahava (lyrics)
Yehoram Gaon – Elef Neshikot (lyrics)
Omer Adam – Milion Neshikot (lyrics)
Gazoz – Halalit (lyrics)
Joe Dassin - L'été indien (French)
Septemberwind (German) 
Sarit Haddad – Bosem Tsarfati (lyrics)
Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics)

#162 Hebrew Less Harsh, More Humored

Mar 28, 2017 07:46

Description:

Let's face it; you don't want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt 'no'? The word 'pahot' in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use 'pahot' in conversations when you want to let someone down easily.

Words and expressions discussed:

Pahot – Less – פחות

Yoter – More – יותר

Pahot aval od koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב

Shneinu shavim, pahot o yoter  – We're both equal, more or less  – שנינו שווים, פחות או יותר

Pahot o yoter – More or less – פחות או יותר

Misrad ha'otsar  – The Finance Ministry  – משרד האוצר

Da'ag she-ba-pesach ha-ze – Made sure that for this Passover  – דאג שבפסח הזה

Teshalmu pahot – You'll pay less – תשלמו פחות

Al sal ha-knyot – For your shopping basket – על סל הקניות

Ani pahot ko'es – I am less angry – אני פחות כועס

Pahot mi-sha'a – Less than an hour – פחות משעה

Raheli meshayefet et ha-tsipornayim – Raheli polishes the nails – רחלי משייפת את הציפורניים

Sheva Dakot Shlemot – 7 “full” minutes – שבע דקות שלמות

Ata yahol ledaber? – Can you talk? – אתה יכול לדבר?

Slicha, aval pahot mat'im li karega – Sorry, it's less convenient for me right now. – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע

Ba lecha seret? Pahot – Do you feel like (watching) a movie? “Less” – בא לך סרט? פחות

Eich haya ha-seret? Pahot hitchabarti – How was the movie? “I connected to it less” – איך היה הסרט? פחות התחברתי

Pahot (math.) – Minus – פחות

Music:

Yehuda Poliker – Pahot Aval Ko'ev (lyrics)
Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics)
Misrad Ha'otsar (Ministry of Finance) – Pay less this Passover
Evyatar Banai – Yesh Li Sikuy (lyrics)
Raheli Bar – Nail Artist
Rona Keinan – Mabul (lyrics)

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#161 Say what?!

Mar 21, 2017 10:31

Description:

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy?

Words and expressions discussed:

Amar – He said – אמר

Amarta – You (m.) said – אמרתָ

Amart – You (f.) said – אמרתְ

Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר

Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול

She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה

Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר

Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה

Mi amar – Who said so? – ?מי אמר

Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי

Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו

Hu amar li – He told me – הוא אמר לי

Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר

Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת

Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך

Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו

Amru lo – They told him – אמרו לו

Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי

Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים

Omrim she – They say that – ...אומרים ש

Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר

Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום

Zot omeret – It means – זאת אומרת

Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת

Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות

Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה

Music:
Yehudit Ravit – Amarta (lyrics)
Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics)
Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics)
Monica Sex – Maka Afora (lyrics)
Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics)
David Broza – Yihye Tov (lyrics)
Arik Einstein – Amru Lo (lyrics)
Adriano Celentato – Azzuro
Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics)
Gazoz – Roni (lyrics)
Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics)
Ehud Banai – Starter (lyrics)

 

#160 Geshem Gone Viral? Eize Kef!

Mar 14, 2017 10:51

Description:

The most talked about video in Israel right now is of an Israeli Arab teacher singing a catchy Hebrew lesson to her students. Why did the video become so viral? Guy explains the civic discourse surrounding the famed tune and why this teacher is not alone in pronunciation blunders. 

Words and expressions discussed:

Geshem Geshem Metaftef – Rain, rain pouring down– גשם גשם מטפטף

Eizé kef – How fun – איזה כיף

Li kanu me'il hadash – They just bought me a new coat – לי קנו מעיל חדש

Ve-hayom oto elbash – And today I will wear it – והיום אותו אלבש

Giz'ani – Racist – גזעני

Nahut – Inferior – נחות

Nesi ha-medina – President – נשיא המדינה

Beit ha-nasi – President's Residence – בית הנשיא

Tarbuyuot – Cultures – תרבויות

Ata tsarich lehakir ota – You need to know her – אתה צריך להכיר אותה

Metsuyan – Excellent – מצויין

Medaber – Speaking – מדבר

Music:
Jihan Jaber – Geshem Geshem Metaftef (original clip)
Channel 2 TV interview with Jihan
Soldiers singing
Palestinian Musawa TV
Eden Ben Zaken
Cover By Yves and Lir
Trance Remix
Bedouin version
Version by Israeli Arabic teacher
Version by another Israeli teacher
Jihan at the Israeli President Residence

#159 Honey, I'm home!

Mar 8, 2017 10:00

Description:

Why do we say ‘Ani holech habaita’, I am going home, in Hebrew? What exactly is the funny ending 'habai-ta,' if the word 'bayit' means home? Host Guy Sharett has returned home! On this episode, he explains ‘habaita’ and how to use it.

Words and expressions discussed:

Lahzor habaita – To come back home – לחזור הביתה

Haya mamash keif lifgosh etchem – It was great meeting you – היה ממש כיף לפגוש אתכם

Yerushalaima – Towards Jerusalem (biblical) – ירושלימה

Le-yerushalaim – Towards Jerusalem (modern) – לירושלים

Tsafona – Northbound – צפונה

Daroma – Southbound – דרומה

Smola – To the left – שמאלה

Yamina – To the right – ימינה

Kadima – Forward – קדימה

Achora – Backword – אחורה

Higati habaita – I reached home – הגעתי הביתה

Kama tov she-bata habaita – So good that you came back home – כמה טוב שבאת הביתה

Israeliyut – Israeliness – ישראליוּת

Bo ha-baita – Come home – בוא הביתה

Alé habaita – Come up home –עלה הביתה

Lech/Lechi/Lechu habaita – Go home – לך/לכי/לכו הביתה

Hu halach habaita – He went home – הוא הלך הביתה

Nir'eh li she-hu halach ha-baita – I think that he went home (standard) – נראה לי שהוא הלך הביתה

Nira li hu halach habaita – I think that he went home (Colloquial) – נראה לי הוא הלך הביתה

Music:
Arik Einstein – Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics)
Shula Hen – Bo Ha-baita (lyrics)
Margo Guryan – Sunday Morning
Marie Laforêt – Et Si Je T'aime
Cottage cheese ad
Sarit Hadad – Yalla Lech Habaita Moti (lyrics)
Tel Aviv demonstration (2012)
Dana Berger & Itai Pearl – Hinne Bati Habaita (lyrics)

 

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Meet the Patrons: Two countries for the price of one

Feb 22, 2017 12:49

Description:

StreetWise Hebrew patrons chatted with host Guy Sharett here in Tel Aviv and via Skype. Listen to the most educational snippets of that chat guided by our studio manager Itai.

Patrons Andrew, Alex, Angela, Barak, Beth, Jack, and Marty talked about all kinds of things - business trips, that crazy guy, long winters, challenges, and James Taylor. To sum it up, Guy ends with a story of his own travels in Nazareth and Tsvat.

 

 

 

#158 For the believers and Britney fans

Feb 7, 2017 08:51

Description:

If you have ever been to Israel, surely you have heard ‘ta’amin li’, believe me, used by virtually every salesmen who confidently declares that their offered price is the best in the world. The root of the word can be expressed in a plethora of ways, so host Guy Sharett teaches us how. You better believe that Britney makes an appearance.

Words and expressions discussed:

Ma’azinim yekarim sheli – My dear listeners – מאזינים יקרים שלי

Leha’amin – To believe – להאמין

Amen – So be it – אמן

Halvai amen – May it be like this – הלוואי אמן

Tamut halvai amen – May you die! (sl.) – תמות הלוואי אמן

Amen she… – I wish that… – אמן ש...

Amen she-hakol yistader – May everything turn out fine – אמן שהכל יסתדר

Emuna be… – Belief in… – אמונה ב–

Ani ma'amin she... – I believe that… – אני מאמין ש...

Ani ma'amin ba – I believe in her – אני מאמין בה

Achshav kshe-lo notar yoter be-ma le'haamin – Now, when there's nothing left to believe in – עכשיו, כשלא נותר יותר במה להאמין

Ta'amin li – Believe me – תאמין לי

Leha’amin le – To believe someone – להאמין ל–

Ta'amin li, ze mehir tov – Believe me, this is a good price – תאמין לי, זה מחיר טוב

Ani ma'amin/a lecha – I believe you – אני מאמין/מאמינה לך

Ani lo ma'amina (an’lo ma’amina) – I don't believe it – אני לא מאמינה) אנ’לא מאמינה)

Ani od/adayin ma'amin/ma'amina – I still believe – אני עוד/עדיין מאמין/מאמינה

Ve-ata od ma'amin lo? – And you still believe him? – ?ואתה עוד מאמין לו

Lo ma'aminim? Nasu be'atsmechem – If you guys don't believe it, try it yourselves. – לא מאמינים? נסו בעצמכם

Lo ta’amin/ta’amini/ta’aminu ma kara – You won't believe what happened – לא תאמין/תאמיני/תאמינו מה קרה

Yagata umatsata ta'amin – If you work hard, you’ll succeed – יגעת ומצאת, תאמין

Hu imen mishehu – He trained someone – הוא אימן מישהו

Hu uman – He was trained – הוא אוּמן

Hu Hit'amen – He exercised – הוא התאמן

 

Music:
Yardena Arazi – Shiru Shir Amen (lyrics)
Berry Sakharof – Be-emuna Iveret (lyrics)
Ha-dag Nachash – Ani Ma'amin (lyrics)
Knesiyat Ha-sechel – Ani Ma'amin (lyrics)
Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha–gav (lyrics)
Gali Atari – Bein Ha-esh U-vein Ha-mayim (lyrics)
Ilanit – Ani Lo Ma'amina (lyrics)
Britney Spears – Baby One More Time

 

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#157 "You want a juice?" "No": Translating Israeli brevity

Jan 31, 2017 08:22

Description:

We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways.

Words and expressions discussed:

Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת

Efshar espresso? – May I have an espresso? – ?אפשר אספרסו

Nahutz li gever menumas – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס

Rotse kafe? Lo. – Do you want coffee? No. – רוצה קפה? לא

Efshar laredet? Ken. – Can I get off? Yes. – אפשר לרדת? כן

Ba lecha mitz? Lo. – Do you feel like juice? No. – בא לך מיץ? לא

Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, (I am) busy. – נפגשים בספונטני? לא, עסוק

Ramkolim menumasim – Polite speakers – רמקולים מנומסים

Music:
Shlomo Artzi & Astar Shamir - Brit Lo Muteret (lyrics)
Yossi Banai & Yona Atari - Rina (lyrics)
Meir Ariel - Terminal (lyrics)

 

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.

Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#156 Just a sec: Hustling patience like an Israeli

Jan 24, 2017 10:00

Description:

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment".

Words and expressions discussed:

Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים

Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג

Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה?

Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה

Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו

Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע

Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי

Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון

Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה

Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות

Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע

Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה

Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך

Savlanut – Patience – סבלנות

Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד

Music:
Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics)
Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics)
Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics)
Trem da Onze – Gal Costa
My Fair Lady – Just you wait
Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics)
Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics)
Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics)

 

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store

Looking to support the show? Learn how on Patreon.

#155 What goes up, must come down

Jan 17, 2017 08:26

Description:

Laredet, to go down, is the opposite of La’alot, to go up. But the root ירד has so many other meanings. We use it to talk about the rain, internet downloads, mocking our friends, taking shots of alcohol, and more raunchy terms you should definitely know - which is why this episode isn't suitable for younger listeners. Sorry kids!        

Words and expressions discussed:

Laredet – To go down – לרדת

Ma she-ole, hayav laredet – What goes up, must come down – מה שעולה, חייב לרדת

Laredet me-ha-otobus / me-ha-rakevet – To get off the bus/train – לרדת מהאוטובוס/מהרכבת

Efshar laredet (bevaksha)? – May I get off please? – אפשר לרדת בבקשה?

Ta’atsor li kan bevaksha – Please stop here for me – תעצור לי כאן בבקשה

Ole hadash, olim hadashim – New immigrant/s to Israel – עולה חדש, עולים חדשים

Yored, yordim – Israelis who left Israel (negative) – יורד, יורדים

Yerida – leaving Israel – ירידה

Yored al mishehu – He’s mocking someone – יורד על מישהו

Dai laredet alai – Stop coming down on me/mocking me – די לרדת עליי

Yeridot al mishehu – mocking ‘attacks’ on someone – ירידות על מישהו

Ata yored alai mul kulam – You’re mocking me in front of everybody – אתה יורד עליי מול כולם

Dai im ha-yeridot al ha-marak sheli – Stop mocking my soup – די עם הירידות על המרק שלי

Yeridot mehirim – Decrease in prices – ירידות מחירים

Yored geshem – It’s raining – יורד גשם

Tsarich mitriya – You need an umbrella – צריך מטרייה

Etmol lo yarad geshem – Yesterday it didn't rain – אתמול לא ירד גשם

Mahar lo amur laredet geshem – Tomorrow it's not supposed to rain – מחר לא אמור לרדת גשם

Laredet le- – To go down on someone (sexual) – לרדת למישהו

Hu yarad la – He went down on her – הוא ירד לה

Hi yarda lo – She went down on him – היא ירדה לו

Hu yarad lo – He went down on him – הוא ירד לו

Hi yarda la – She went down on her – היא ירדה לה

Ba lach laredet li? ba lecha laredet li? – Do you feel like going down on me? –  בא לך לרדת לי?

Lehorid – To lower, take off – להוריד

Hu horid hultsa – He took off his shirt – הוא הוריד חולצה

Torid oti kan bevakasha – Please drop me off here – תוריד אותי כאן בבקשה

Ata yachol lehorid oti kan? – Could you please drop me off here? – אתה יכול להוריד אותי כאן?

Anashim moridim sratim/aplikatsiot/shirim – People download movies/apps/songs – אנשים מורידים סרטים/אפליקציות/שירים

Lehorid shotim/chaserim – To do shots – להוריד שוטים/צ’ייסרים

Hem horidu shotim beyachad – They did shots together – הם הורידו שוטים ביחד

Bo norid kama shotim – Let's do some shots – בוא נוריד כמה שוטים

Lehorid kafa le–mishehu – To give someone a smack on the head – להוריד כאפה למישהו

Ze ma–ze horid li mimenu –What he did really put me off – זה מה-זה הוריד לי ממנו

Music:
Muki – Medabrim al Shalom (lyrics)
Arik Einstein – Merahef Ba–halal (lyrics)
Jane Bordeau – Geshem Yored
Gazoz – Lichvod Ha–kayits (lyrics)

#154 One million and one ways to celebrate

Jan 10, 2017 08:38

Description:

This week we're celebrating 1 million downloads - can you believe it? Let's celebrate together! In Hebrew of course, and talk about the root 'hagag,' חגג, and how we use it. By the way, the cake tasted amazing.

 

 

Words and expressions discussed:

Anachnu hogegim – We are celebrating – אנחנו חוגגים

Lahgog mashehu – To celebrate something – לחגוג משהו

Hogegim yomuledet le-mishehu – Celebrating birthday for someone – חוגגים יומולדת למישהו

Hagiga – Celebration, party – חגיגה

Hagagnu ad or ha-boker – We celebrated until dawn – חגגנו עד אור הבוקר

Hagiga Ba-snooker – Party at the snooker – חגיגה בסנוקר

Hag – Holiday – חג

Hag sameach – Happy holiday – חג שמח

Hajj (Arabic) – حج – חג'

Nira li mishu hogeg li al ha-kartis – I think that someone is "feasting" on my credit card – נראה לי מישהו חוגג לי על הכרטיס

Ani hoshev she-mishehu hogeg li al ha-pelefon – I think that someone is "feasting" on my phone – אני חושב שמישהו חוגג לי על הפלאפון

Bon’a, ata hogeg/at hogeget/atem hogegim – Dude, you live the life – בוא'נה, אתה חוגג/את חוגגת/אתם חוגגים

Hagiga la-einayim – Site for sore eyes – חגיגה לעיניים

Music:
Sarit Hadad – Hagiga (lyrics)
Hagiga Ba-snooker (cult movie) – חגיגה בסנוקר
Explaining the Hajj – CNN
Daniel Ben Haim – Hagiga La-einayim (lyrics)
Ha-lahaka – Shir Ha-lahaka (lyrics)
Nurit Galron – Hagiga Ba-tsameret (lyrics)

 

The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store.


Looking to support the show? Learn how on Patreon.

 

#153 Life's little pleasantries

Jan 3, 2017 07:29

Description:

'Nai'm' means pleasant, or nice. Let's learn all about pleasantness - Guy teaches us sentences with this word we use all the time, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic?

Words and expressions discussed:

Kama na'im – How pleasant – כמה נעים

Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים

Naim meod – Very nice (meeting you) – נעים מאוד

Na'im lehakir/Na'im li meod – Nice meeting you – נעים להכיר/נעים לי מאוד

Ze lo na'im li – I don't like this, I find it awkward – זה לא נעים לי

Slicha, mamash lo na'im li, aval… – Excuse me, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל...

Na'iman (Arabic) – Greeting to someone who finished a shower or got a new haircut – נעימן, نعيماً

Ani holem al Naomi – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי

Names: Na'ama, Naomi (Nomi), Noam – נעמה, נעמי, נועם

Ata lo yachol la'asot et ze yoter be-noam? – Can't you do it more pleasantly, quietly? – ?אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם

Noam halichot – Pleasant manners – נועם הליכות

Ne'ima – Pleasant (f.), tune, melody – נעימה

Biluy naim – Have a nice soirée – בילוי נעים

Tisa ne'ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה

Music:

Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics)
Jana Miqdad – Naiman (Arabic)
Yael Naim – New Soul
Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics)
Yael Levy – Tmuna

#152 Yalla, let’s do it to it

Dec 20, 2016 06:48

Description:

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet.

Words and expressions discussed:

Ma la'asot? – What can you do? – ?מה לעשות

Ein ma la'asot – There's nothing you can do about it – אין מה לעשות

Kacha ze, ein ma la’asot – This is the way it is, nothing you can do about it – ככה זה, אין מה לעשות

Ve-ein li ma la'asot – And I've got nothing to do – ואין לי מה לעשות

Ein li ma la'asot im ze – I've got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה

Mishehu tsarich mechonat kvisa? – Does anyone need a laundry machine? – ?מישהו צריך מכונת כביסה

Ein li ma la'asot im ha-mechona ha-yeshana – I've got nothing to do with the old machine – אין לי מה לעשות עם המכונה הישנה

Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze – Sorry, we don't really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו מה לעשות עם זה

Ma osim im…? – What does one do with/What do we do with…? – ?...מה עושים עם

Ma osim im kilo agasim? – What does one do with one kilogram of pears? – ?מה עושים עם קילו אגסים

Ma Osim Im Kol Ze? – What do you with all this? – ?מה עושים עם כל זה

Ma osim kshe-...? – What does one do when…? – ?...מה עושים כש

Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – ?איך עושים פאי אגסים

Az ma osim – So what are we going to do? – ?אז מה עושים

Ma osim machar? – What are we doing tomorrow? – ?מה עושים מחר

Eich osa para? – What sound does a cow make? – ?איך עושה פרה

La’asot mishehu/mishehi – To do someone (sex) – לעשות מישהו/מישהי

Mi osé ma? – Who is doing what? – ?מי עושה מה

Music:

Dana International – Ma La'asot (lyrics)
Maor Cohen – Ein Ma La'asot (lyrics)
Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)
Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics)

#151 Like nothing else: Intensifiers and superlatives

Dec 14, 2016 07:05

Description:

So you just saw the coolest concert, and then your friend made you the best soup you've ever tasted. The next day you saw the most wonderful film. It's all so fantastic that you want to yell, this is f****** amazing! Sometimes you just need to tell the world. But how do you do it in Hebrew? For starters, use Guy's toolkit of 'intensifiers.'

Exclusive content for patrons

Words and expressions discussed:

Haverimot (Haverim+haverot) – Friends (m+f) – חברימות

Ein dvarim ka-ele – Amazing (Lit: There are no things like it) – אין דברים כאלה

Ein yoter yafa mimech – There’s no one prettier than you – אין יותר יפה ממך

Ein dvarim ka-ele ba-olam – There are no things like it in the whole world – אין דברים כאלה בעולם

Ta’im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה

Eich at matrifa – How terrific you are – איך את מטריפה

Metoraf – Crazy – מטורף

Lehatrif mishehu – To drive someone crazy – להטריף מישהו

Hamud be-teruf – Crazy cute – חמוד בטירוף

Ani machur elaich – I am addicted to you – אני מכור אליך

Ba-ramot hachi kashot – So much (Lit: In the most severe levels) –ברמות הכי קשות

Be-ramot – Really, so much (Lit: In levels) – ברמות

Ta’im be-ramot – So tasty – טעים ברמות

Ta’im be-ramot acherot – It’s so tasty (Lit: It's tasty in other levels) – טעים רמות אחרות

Hi mehamemet be-ramot acheort – She’s on a whole ‘nother level (Lit: She’s amazing in other levels) – היא מהממת ברמות אחרות

Madhim, ata lo mevin – Amazing, you don't realize – מדהים, אתה לא מבין

Seret madhim she-ata lo mevin – You cannot realize how amazing it is (Lit: Such a great movie you don't understand) – סרט מדהים שאתה לא מבין

Ata lo ma’amin – You don’t believe – אתה לא מאמין

Ta’im she-ata lo mevin – It's so delicious that you cannot believe it – טעים שאתה לא מבין

Sof ha-derech – Amazing (Lit: End of the road) – סוף הדרך

Eich ha-marak? – How's the soup? – ?איך המרק

Sof! – Great (Lit: End) – !סוף

Haval al ha-zman – Amazing (Lit: It's a pity about the time) – חבל על הזמן

Music:

Nir ve-Gali – Ein Dvarim Ka-ele
Avihu Shabat – At Kol Kach Yafa (lyrics)
Ron Shoval – Ze Lo Normali (lyrics)
Be-simla Aduma – Mofa Ha-arnavot shel Dr. Kasper (lyrics)
Aya Korem – Sheker (lyrics)

 

#150 Not too much, just a drop

Dec 7, 2016 09:09

Description:

If someone pours milk into your tea or coffee in Hebrew, you need to know how to ask for a bit more, a tiny bit more, a pinch more, okay that’s it. Guy teaches us to use 'tipa,' a drop, and its diminutives for when you need just a tiny bit more milk, ask someone to have a little patience, or even when someone needs help parking the car.

Exclusive content for Patrons

Words and expressions discussed:

Tipa, tipot – Drop, drops – טיפה, טיפות

Tiponet – A tiny drop – טיפונת

Ve-omeret ha-lvana la-ananim – And the moon says to the clouds – ואומרת הלבנה לעננים

Tnu tipa ve-od tiponet la-ganim – Give a drop and another droplet to the gardens – תנו טיפה ועוד טיפונת

Efshar od tipa halav? – May I have a bit more milk? – ?אפשר עוד טיפה חלב

Efshar od tiponet rotev? – May I have a bit more of the sauce? – ?אפשר עוד טיפונת רוטב

Tip tipa – A tiny bit – טיפ טיפה

Efshar od tipa? Od tip tipa? Zehu – May I have a bit more? A tad more? That’s it – אפשר עוד טיפה? עוד טיפ טיפה? זהו

Tipa'le – A tiny bit – טיפה’לה

Ze tipa'le mugzam – It's a bit exaggerated – זה טיפה’לה מוגזם

Tipa'le yemina, tipa smola, od tipale. Zehu. – A bit to the right, a bit left, a tad more. That’s it – טיפה’לה ימינה, טיפה שמאלה, עוד טיפה’לה. זהו.

Elohim, ten li rak tipat mazal – God, give me just a drop of luck – אלוהים, תן לי רק טיפת מזל

“Tipat halav” – Baby clinic – טיפת חלב

Tachana Livriut Ha-mishpacha – Family Health Clinic – תחנה לבריאות המשפחה

Tipat dam – Blood drop – טיפת דם

Ein lo tipat busha – He doesn't have a drop of shame – אין לו טיפה בושה

Tipat kavod – A drop of respect – טיפת כבוד

Tipa savlanut – A bit of patience – טיפה סבלנות

Ma bikashti, rak tipa/tipat kavod – What did I ask for, just a bit of respect – מה ביקשתי, רק טיפה/טיפת כבוד

Ein po tipat avir, tiftach halon – There's no drop of air here, open the window – אין פה טיפת אוויר, תפתח חלון

Tipa ba-yam – A drop in the ocean – טיפה בים

Hu nivhal tiponet – He got a bit frightened – הוא נבהל טיפונת

Ani tipa ayef – I am a tad tired – אני טיפה עייף

Slicha, efshar od tipa halav? – Excuse me, could I have a bit more milk? – ?סליחה, אפשר עוד טיפה חלב

Yesh tipa lechem? – Is there’s a bit of bread? – ?יש טיפה לחם

Tipot af – Nose drops – טיפות אף

Music:

Esther Ofarim – Pizmon La-Yakinton (lyrics)
Liora Itzhak - Pizmon La-Yakinton (Hindi & Hebrew)
Ehud Banai – Tip Tipa (lyrics)
Doron Sheffer – Ha-kol Karagil
Zehava Ben – Tipat Mazal (lyrics)
Ha-yehudim – Tipa Ba-yam (lyrics)
Tipot Af

#149 Irony and a watermelon

Nov 29, 2016 07:41

Description:

Irony, cynicism, and sarcasm are expressed in all languages, but can sometimes be difficult to learn. How do we say phrases like ‘yeah right’, ‘as if’ or ‘duh’ in Hebrew with friends? Listen to host Guy Sharett explain ways to express these linguistic styles, and even what hand expressions you need to sneer like a smart-alecky teenager.

 

Words and expressions discussed:

Kibalta matana la-chag? - Did you get a present for the holiday? - ?קיבלת מתנה לחג

Mamash, bidyuk - Right, exactly - ממש, בדיוק

Mamash, hu yiten li matana la-hag - Yeah right, he will give me a present for the holiday (not) - ממש, הוא ייתן לי מתנה לחג

Ata amiti? At amitit? - Are you for real? - ?אתה אמיתי? את אמיתית

Ei-fo? - Where (Not) - ?איפה

Eifo ata hai? Eifo at haya? - “Where do you live?” (You’re way off) - ?איפה אתה חי? איפה את חיה

Eize matana? - which gift? - ?איזה מתנה

Eize matana eize? - Which gift? - ?איזה מתנה איזה

Eize matana ve-eize naalayim? - “Which gift and which shoes?” (Yeah right, he’ll give me a gift) - ?איזה מתנה ואיזה נעליים

“Bala X wa-bala batich” (Arabic) - Without X and without a watermelon

Hem ba’u ba-sof? - Did they come at the end? - ?הם באו בסוף

Eize ‘ba’u’ ve-eize na’alayim - “What ‘they came’ and what shoes” (Of course they didn’t come) - איזה ‘באו’ ואיזה נעליים

Ma ata choshev? Ma at hoshevet?  - What do you think? - ?מה אתה חושב? מה את חושבת

Duh, barur she-lo - Duh, of course not - דא, ברור שלא

Tenachesh / Tenahshi - Take a guess - תנחש / תנחשי

Shlosha nichushim - Three guesses (Take a guess) - שלושה ניחושים

Hits-hakta / Hits-hakt oti - You made me laugh (Of course not) - הצחקת אותי

Lehats-hik - To make someone laugh - להצחיק

Ata tsohek, at tsoheket - You’re kidding me - אתה צוחק

 

Music:

Nos’ei Ha-migba’at - Matana La-hag (lyrics)
Ha-Gevatron - Bat Shishim (lyrics)
Nechi Nech - Cafe ve-sigaria (lyrics)
Fares Karam - Bala Hob, Bala Batikh
Nurit Galron - Ma Ata Hoshev (lyrics)

#148 Is this on sale? Vernacular of a bargain hunter

Nov 23, 2016 07:23

Description:

While shopping about in Israel, have you ever asked for a discount, or 'hanacha,' in Hebrew? On this episode, Guy talks about navigating all kinds of shopping interactions, like bargaining your way through a sale and understanding special promotions - even on items like bras, or 'haziyot.' Be sure to check out a hilarious parody of a quintessential Israeli commercial at the end of the episode.

Exclusive content for Patrons

Words and expressions discussed:

 Pirsomot – Commercials, ads – פרסומות

Hanacha, hanachot – Discount, discounts – הנחה, הנחות

20 achuz hanacha – 20 percent discount –  20 אחוז הנחה

Efshar hanacha ulay? – Is there a discount, maybe? – יש הנחה אולי?

Hagigat mivtsa’im – A celebration of sales – חגיגת מבצעים

Yesh eize mivtsaim? – Are there any sales? – יש איזה מבצעים?

Konim X umkablim Y – You buy X and get Y – קונים איקס ומקבלים וואי

Hanacha la-kniya ha-ba'a – Discount for the next purchase – הנחה לקנייה הבאה

Kabli – Get (imperative, feminine) – קבלי

Haziyat femina matana – A Femina bra for free – חזיית פמינה מתנה

Betokef ad 30 be-iuni – Valid until the 30th of June – בתוקף עד 30 ביוני

O ad gmar ha-mlai – Or until it runs out of stock – או עד גמר המלאי

Mechira metorefet – Crazy sale – מכירה מטורפת

Be-hanachot anakiyot – In huge discounts – בהנחות ענקיות

Slicha, yesh lachem shulchanot? – Excuse me, do you have tables? – סליחה, יש לכם שולחנות?

Eifo ani yachol limtso... – where can I find… – איפה אני יכול למצוא...

Kama ya'ale li – How much will it cost me…? – כמה יעלה לי…?

Efshar be-tashlumim – Can I pay in installments? – אפשר בתשלומים?

Ken, aval az yesh ribit – Yes, but then there’s interest – כן, אבל אז יש ריבית

 

Music:

Bitu’ach Yashir – Insurance commercial
Life Party – Hagigat Mivtsa’im
Machseney Hashmal – TV commercial
Femina bra commercial
TV Screens commercial
Commercials – Parody
Shlomo Artzi – Pa’am Tori U-fa’am Torech (lyrics)

#147 What a life!

Nov 15, 2016 09:47

Description:

Today Guy talks about word eizé, "what a," a word we frequently use in various contexts. How do we use it, and what happens when we add it to mashehu, "something," or mishehu, "someone"? 

Exclusive content for Patrons

 

Words and expressions discussed:

Eizé yom – What a day – איזה יום

Eizo mis'ada (Slang: Eize mis'ada, sssé mis'ada) – What a restaurant! – איזו מסעדה (סלנג: איזה מסעדה)

Eizé basa (Sssé basa) – What a bummer – איזה באסה

Eizé ben adam – What a person – איזה בן אדם

Eizé fashla – What a mess-up – איזה פשלה

Eizé hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות

Eizé hisachfut! – That’s so over-the-top! – !איזה היסחפות

Eizé keta/kta’im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים

Eizé keif lishmo’a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע

Eizé yofi– How great – איזה יופי

Eizé nefila – What a flop – איזה נפילה

Eizé fisfus – What a bummer – איזה פספוס

Wow, eizé rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות

Eizé yofi – How great – איזה יופי

Eizé hultsa lilbosh, zot o zot? – Which shirt should I wear, this one or that one? – איזה חולצה ללבוש, זאת או זאת?

Dibarti im ha-rofe. Eizé rofe? – I spoke to the doctor. Which doctor? – דיברתי עם הרופא. איזה רופא?

Be-eizé yom (slang: Eizé yom)? – On which day? – באיזה יום/איזה יום

Chikiti eizé sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה

Tamlitz li al eizé sefer – Could you recommend a book (any book) for me? – תמליץ לי על איזה ספר

Haya sham eizé mishehu – There was some guy there – היה שם איזה מישהו

Ata rotse lishtot? Tavi eizé mashu – Do you want to drink anything? Ok, get me something – אתה רוצה לשתות? תביא איזה משהו

 

Music:
Dalia Amihud – Eize Ben Adam (lyrics) 
Dudu Tassa – Eize Yom (lyrics)

 

#146 You can't Google this stuff

Nov 9, 2016 09:49

Description:

 

How do you say words like download, upload, link and password? Although they may seem technical, Hebrew techie terms are crucial to know in this day and age.

On this week's episode, Guy teaches the words you need to know when surfing the web. Any guesses of how to say "to google" in Hebrew?

Exclusive content for Patrons

 

Words and expressions discussed:

Tikanes – Get in – תיכנס

Tikanes le- – Go to – תיכנס ל

Tikanes le “linkim”, ze sham – Click on “links”, it's there – תיכנס ל”לינקים”, זה שם

Taklik/takliki/takliku al – Click on (imperative) – תקליק/תקליקי/תקליקו

Lehaklik al – To click on –  להקליק על

Tsor kesher – Contact – צור קשר

Yesh lecha/lach/lachem sham – They’ve got there – יש לך/לכם

Yesh lecha sham tafrit – You’ve got a menu there – יש לך שם תפריט

Hipus – Search – חיפוש

Legagel / Lechapes be-google – לגגל / לחפש בגוגל

Tegagel/tegagli/tegaglu et ze – Google it! – תגגל/תגגלי/תגגלו

Lechapes ba-atar – Search the website – לחפש באתר

Techapes/techapsi/techapsu – Search (imperative) – תחפש/תחפשי/תחפשו

She'elot u-tshuvot / She’elot nefotsot – Questions & Answers (FAQ) – שאלות ותשובות / שאלות נפוצות

Mapat ha-atar – Site map – מפת האתר

Le'ha'alot – To upload – להעלות

 

Music:
Hava Alberstein – Delet Ha-ksamim (lyrics) 
Sarit Hadad – Rak she-teda et ha-emet (lyrics)
Arkady Duchin – Tembel (lyrics)
Shula Chen – Nadneda (lyrics)
Ahuva Tsadok - Nadneda (lyrics)
Teapacks - Mar Elbaz 

 

#145 Throw out those old answers to 'eich haya'

Oct 18, 2016 08:57

Description:

Now that the holidays are behind us, you will likely get asked 'eich haya,' or 'how was it?' Whether your chagim were fabulous, same ol', or just plain rotten, host Guy Sharett gives you 10 expressions to respond with. He even describes how to use 'pach,' the literal word for trash can. Happy small talking!

 

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

1. Madhim – Amazing – מדהים

2. Al ha-panim – Really bad – על הפנים

La-panim – Great – לפנים

3. Stam – "Nothing to write home about" – סתם

4. Nechmad – Nice – נחמד

Haya nechmad – It was nice / ok – היה נחמד

5. Metsuyan / Me'ule – Excellent, great – מצויין / מעולה

Letsayen – To note – לציין

Haya me’ule / haya mamash metsuyan – It was really great – היה מעולה / היה ממש מצויין

6. Pach – Can (garbage can) – פח

Pach ashpa – Garbage can – פח אשפה

Ani megia'a la-oto – I'm getting to the car – אני מגיעה לאוטו

Ve-ani roa oto pach – And I see a shitty car – ואני רואה אוטו פח

Ma ze ha-pach ha-ze? – What is this junk? – ?מה זה הפח הזה

Eize pach – What a pach (how lousy) – איזה פח

Ma kore ya pach – What's up you pach – מה קורה יא פח

7. Sababa legamrei – Totally cool – סבבה לגמרי

8. Murkav – Complicated – מורכב

Ha'osher murkav – The happiness is complicated – האושר מורכב

Haya murkav – It was complicated – היה מורכב

9. Ata lo mevin / At lo mevina – You don't understand (how good/horrible it is/was) – אתה לא מבין / את לא מבינה

10. Tov – Good – טוב

Haya tov (aspirated t)/ To-ov – It was amazing – היה טוב / טו-אוב

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:

Eric Berman – Yeled Madhim (lyrics)
Arik Sinai – Stam Yom shel Hol (lyrics)
Parpar Nechmad TV Show theme song 
Polyakovim Reality TV show – Oto Pach 
Polyakovim – Watch the show here (Hebrew subtitles; Explicit language)
Shlomi Shabat – Yom Sababa (lyrics)
Shlomo Artzi – Shir Ha-kirva (lyrics)
Sarit Haddad – Kim'at Holechet (lyrics)
Shokolad Menta Mastik – Ze Tov, Ze Tov (lyrics)

 

 

#144 Master of slang you will 'become'

Oct 11, 2016 07:34

Description:

Repeat the mantra: I will become a fluent Hebrew speaker. But how do we say 'become' in Hebrew? 'Nihya,' which is passive of Hebrew verb 'lihyot,' or 'to be.' TLV1's language Jedi Guy Sharett explains. 

 

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

Pitom nihya kayits – Suddenly it became summer – פתאום נהיה קיץ

Nihya – It has become – נהיה

Ma nihya (niya)? – What's going on? – ?מה נהיה

Shu sar? (Arabic) – What's happened? – شو صار؟

Shu sar ma'ak? (Arabic) – What's happened with you? – شو صار معك؟

Ma nihya im + mishu –  What's with + someone – מה נהיה עם + מישהו

Ma nihya?! – What's going on?! – ?!מה נהיה

Tagidi, ma nihya itach – Tell me (f.), what's going on with you – תגידי, מה נהיה איתך

Ma nihya itcha, itach, itchem, itchen – What's with you (m.), you (f.), you (pl. m), you (pl. f) – מה נהיה איתך, איתך, איתכם, איתכן

Ma nihya mimeni? – What has become of me? – ?מה נהיה ממני

Ma nihya ita? – What's with her? – ?מה נהיה איתה

Ma nihya mimena? – What's happened to her? – ?מה נהיה ממנה

Hu nihya me'atsben ba-zman ha-acharon – He has become irritating lately – הוא נהיה מעצבן בזמן האחרון

Hu nihya ben adam – He became a man (mature, adult) – הוא נהיה בן אדם

Hi nihyta isha pitom – She suddenly became a woman – היא נהייתה אישה פתאום

Hem nihyu bnei adam – They became adults – הם נהיו בני אדם

Ma nihyet li lady? – Now you're playing a lady? – ?מה נהיית לי ליידי

Hu nihya li angli alek – He's playing a Brit (as if) – הוא נהיה לי אנגלי עאלק

Tir'i im ze nihya – See if it's ready – תראי אם זה נהיה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Eran Zur – Kayits (lyrics)
Ehab Qawasmi – Shu Sar
Or Fairouz – Shu Sar
Ofir Cohen – Tagidi Ma Nihya (lyrics)
Liran Aviv – Ma Nihya (lyrics)
Shotei Ha-nevu'a – Yefehfiya  (lyrics)

#143 Don't fear the fashla: How to mess up in Hebrew, perfectly

Oct 4, 2016 08:17

Description:

'Fashla' and 'fadiha,' originally Arabic words, are used by Israelis to talk about embarrassing or awkward moments. Host Guy Sharett tells us not only how to avoid awful mess-ups, but also how to fry up the roots of these words in a sizzling Hebrew verb pan. They get juicy - want a bite?

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

Efshar lishol ma ata ose kan? – May I ask what are you doing here? – ?אפשר לשאול מה אתה עושה כאן

Mehake larakevet harishona – Waiting for the first train – מחכה לרכבת הראשונה

Efshar lirot teuda mezaha? – May I see an identifying document? – ?אפשר לראות תעודה מזהה

Betach –  Sure – בטח

Eich kor'im lecha? – What's your name? – ?איך קוראים לך

Efo ata gar? – Where do you live? – ?איפה אתה גר

Ve-ma ata kotev? – And what are you writing? – ?ומה אתה כותב

Ani mechin tochnit la-shavu'a – I am preparing a plan/program for the week – אני מכין תוכנית לשבוע

Mamash lo inyancha – Really none of your business – ממש לא עניינך

Fashla, fashlot – Mess-up; embarrassing failure; flop – פשלה, פשלות

Ze lo fashla sheli – It's not my mess-up – זה לא פשלה שלי

Fashla shel ha-hevra – Mess-up of the company – פשלה של החברה

Eize fashla – What a mess-up – איזה פשלה

Ani aluf be-lefashel – I am a champion in screwing up – אני אלוף בלפשל

Fishalt be-gadol – You (f.) blew it big time – פישלת בגדול

Fishalti, fishalta, fishalt, fishel, fishla, fishalnu, fishaltem, fishlu – פישלתי, פישלת, פישלת, פישל, פישלה, פישלנו, פישלתם, פישלו

Mi fishel po? – Who blew it here? – ?מי פישל פה

Mishehu fishel be-gadol – Someone blew it bigtime – מישהו פישל בגדול

Mefashel, mefashelet, mefashlim, mefashlot – Mess up (verb) - מפשל, מפשלת, מפשלים, מפשלות

Fadiha, fadihot – Awkward moment, 'fashla' – פדיחה, פדיחות

Fadiha shel ha-laif – Huge fadiha – פדיחה של הלייף

Asita li fadihot ba-schuna – You made fadihot to me in the neighborhood (lit.) - You embarassed me in the neighborhood (fig.) – עשית לי פדיחות בשכונה

La'asot fadihot le-mishehu – To embarrass someone – לעשות פדיחות למישהו

Ima, al ta'asi li fadihot – Mom, don't embarrass me – אמא, אל תעשי לי פדיחות

Asita et ha-fadiha shelcha (Sounds like: 'Asita ta-fadiha sh'cha') – You've done your fadiha – עשית ת'פדיחה ש'ך

Lefade'ach mishehu – To embarrass someone – לפדח מישהו

Mefade’ach (mfade’ach) – Embarrassing – מפדח

Mefudach – Embarrassed – מפודח

Lehitfade’ach – To feel embarrassed – להתפדח

Ma-ze hitfadachti – I felt so embarrassed – מה זה התפדחתי

Ma-ze hitfadachti bishvilo – I felt so embarrassed for him – מה זה התפדחתי בשבילו

Fadhan, fadhanit – Someone who embarrasses others all the time – פדחן, פדחנית

Dai, ya fadhan – Stop it, you're embarrassing me – די, יא פדחן

Fashloner – Someone who always blows it – פשלונר

Hu ma-ze fashloner – He always screws up – הוא מה-זה פשלונר

 

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shaygetz – Aluf Belefashel (lyrics)
Hemi Rudner – Bo'i Nipared (lyrics)
Sarit Haddad - Melech Ha-rechov (lyrics)

 

Meet the Patrons Part 2: The politically correct plumbers of Tel Aviv

Sep 28, 2016 11:34

Description:

StreetWise Hebrew patrons in California, France, Austria, New York and more chat to our host Guy Sharett here in Tel Aviv. One of them has a son about to start his law studies at Yale University, so they discuss different ways of saying how proud we are of our children, including the important Hebrew word "nachat" ("naches" in Yiddish), meaning something like "proud pleasure."

Guy then discusses the new language being used by Tel Aviv's politically correct plumbers; when they call you and want to talk to your husband or wife, they now ask "ha-bat-zug o ha-ben-zug ba-bayit?" - "is your female/male partner at home?"

And the group talks about what dreams Guy has for the podcast, including the book he's working on. Guy says future plans "mitbashlim" - they're being "cooked" (as we say in Hebrew) - and that he has some "shiurei bayit" (homework) to do...

 

Exclusive Content for Patrons

 

Meet the Patrons Part 1: My big fat Jewish wedding

Sep 21, 2016 13:06

Description:

Does your Hebrew improve after a couple "lechayims"? It depends - ze talui - זה תלוי. StreetWise Hebrew patrons from California, France, Austria and New York discuss their recent "smachot" (celebrations), from Bar Mitzvot to weddings. Because every celebration comes with a lesson, host Guy Sharett illuminates an important difference between biblical and modern Hebrew usage, and even gives us an anthropological analysis of Paris Jewish weddings.

Exclusive Content for Patrons

#142 WhatsApp with your Hebrew!?

Sep 14, 2016 06:56

Description:

Israelis love WhatsApp groups. It's how journalists receive the latest news updates, it's how sports teams arrange lifts for upcoming matches, it's how school parents communicate about homework, and, of course, it's how friends plan their weekend get-together. So this week, host Guy Sharett explains how Israelis communicate in WhatsApp groups. We use a special brand of concise, efficient Hebrew that should be acknowledged and celebrated!

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

No'ach le- – Convenient for – -נוח ל

Lo no'ach li lavo – It's not convenient for me to come – לא נוח לי לבוא

Shmone lo no'ach li – Eight is not good for me – שמונה לא נוח לי

No'ach lach machar ba-boker? – Is it convenient for you (f.) tomorrow morning? – ?נוח לך מחר בבוקר

No'ach lecha shavu'a ha-ba? – Is it convenient for you (m.) next week? – ?נוח לך שבוע הבא

No'ach lachem ha-yom me'uchar ba-layla? – Is it convenient for you (pl.) today late at night? – ?נוח לכם היום מאוחר בלילה

Le-Eyal lo no'ach ha-yom – For Eyal it's not convenient today – לאייל לא נוח היום

Eyal lo yachol ha-yom – Eyal can't (come) today – אייל לא יכול היום

Ze beseder im ani avo im mishehu? – Is it okay if I bring someone along? – ?זה בסדר אם אני אבוא עם מישהו

Okei – Okay – אוקיי

Li (ze) sababa – For me it's great – לי (זה) סבבה

Sababa legamrei – Totally great – סבבה לגמרי

Sababs, Sababation – Great – סבבס, סבביישן

Sagur – Deal – סגור

Mi yachol...? – Who can...? – ?...מי יכול

Mi yachol be-shesh? – Who can (meet/do it) at six? – ?מי יכול בשש

Yesh mishehu she-yachol…? – Is there someone who can…? – ?...יש מישהו שיכול

Sulam, yesh lemishehu? – Ladder, anyone has (one)? – ?סולם, יש למישהו

Ha-mispar shel Eli, yesh le-mishehu? – Eli’s number, anyone has (it)? – ?המספר של אלי, יש למישהו

Eize kav, mi yode'a? – Which bus line, who knows? – ?איזה קו, מי יודע

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Portrait – Ad Elayich (lyrics)
Sarit Haddad – Ha-kol Sagur (lyrics)
Nira Rabinowitcz – Mi Yachol Lasim (lyrics)

#141 The unusual case of the Israeli "resh"

Sep 6, 2016 08:32

Description:

The letter "resh" (ר) is one of the most difficult ones to pronounce when you start learning Hebrew, and it can continue to plague you even when you become quite fluent. How did Israelis come to pronounce the letter "r" like this, how do we produce the sound, and is it the "resh" our forefathers had in mind? Today host Guy Sharett answers all these questions and more, with tips, tongue-twisters and a touch of socio-linguistics!

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

Hamudim – Cute (pl. masc.) – חמודים

Achshav – Now – עכשיו

Barur – Clear – ברור

Baruch – Blessed – ברוך

Shney shoshanim – Two roses – שני שושנים

Tsarich letsaltsel pa'amayim – You need to ring twice – צריך לצלצל פעמיים

Shma Israel (the "Shema" prayer) – שמע ישראל

"Resh" tongue twister: Parparim rabim pirperu pirpurei pirpurim me'ever le-harim ha-ramim – פרפרים רבים פרפרו פרפורי פרפורים מעבר להרים הרמים

Nirga – Calming down/calmed down (masc.) – נרגע

Say while "gargling": Israel. Margish ("he feels").

Robert rotse lir'ot chaverim be-yom revi'i – Robert wants to see friends on Wednesday – רוברט רוצה לראות חברים ביום רביעי

Eich ata margish hayom? – How are you feeling today? – ?איך אתה מרגיש היום

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shoshana Damari – Shney Shoshanim (lyrics)
Shoshana Damari – Tsarich Letsalsel Pa'amayim (lyrics)
Shma Israel – Moshe Hovav (Kol Israel Radio)
Gilgula Shel Ha-resh Ha-mitgalgelet (Short documentary about the Israeli "resh")
Galey Tsahal IDF Radio news bulletin
Gali Atari – Derech Aruka (lyrics)
Gali Atari & Sagiv Cohen – Me-hamerchakim (lyrics)
Pe'er Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics)
Nikolai Rimsky Korsakov – Scheherazade
Guy's website – Links & Tips

#140 "Kacha": The perfect answer to difficult questions

Aug 30, 2016 07:39

Description:

One of the first words Israeli children learn is "kacha" - "like this" - especially when they keep asking "lama?" - "why?" - and their parents don't have the strength to answer. You may even have been told "kacha" by your Hebrew teacher when you asked too many grammar questions. Today host Guy Sharett answers all your questions about "kacha," and gives some examples of how it pops up in Israeli slang.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Atsuv li she-ze kacha – I am sad it's like this – עצוב לי שזה ככה

Lama? Kacha – Why? Just because – למה? ככה

Kacha ze ba-chayim – C'est la vie – ככה זה בחיים

Ma la'asot? – What can you do? – ?מה לעשות

Kmo she-ze haya, kacha she-yihye – As it was, may it be – כמו שזה היה, ככה שיהיה

Kacha ze mushlam – Like this, it's perfect – ככה זה מושלם

Kacha/lo kacha – Like this/not like this – ככה/לא ככה

Titkasher elay ba-boker, kacha nuchal latset mukdam – Call me in the morning, that way we can leave early – תתקשר אליי מוקדם, ככה נוכל לצאת מוקדם

Kach osot kulan – Così fan tutte – Thus do they all (opera) – כך עושות כולן

Kacha hi ba-emtsa – She's kinda in the middle – ככה היא באמצע

Kacha lo bonim homa – This is not how you build a wall – ככה לא בונים חומה

Kacha lo mitnahagim  – This is not how you behave – ככה לא מתנהגים

Ma kacha? – How are things? – ?מה ככה

Kacha ah? – So that's the way it is, huh? – ?ככה, הא

Kacha stam – Just like that – ככה סתם

Kacha kacha – So-so – ככה-ככה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Omer Adam – Atsuv Li She-Ze Kacha (lyrics)
Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics)
Ariel Zilber – Milliard Sinim (lyrics)
Jacques Dutronc – Et Moi, Et Moi, Et Moi
Efrat Gosh – Kmo She-Ze Haya (lyrics)
Kaveret – Kacha Hi Ba-Emtsa (lyrics)
Sport commentator Yoram Arbel
Ha-Tarnegolim – Kacha Stam (lyrics)
Shalom Hanoch – Kacha Ve-Kacha (lyrics)

#139 Charge up your Hebrew right here

Aug 23, 2016 07:41

Description:

"Hu ta'an" means "he loaded" or "charged," like charging a phone. But it can also mean "he claimed" or "complained." If you want to avoid panic-inducing low battery when you're in Israel, you'd better learn how to talk about charging your phone in Hebrew. Host Guy Sharett takes us through the root - .ט.ע.נ - from which we also get baggage, loaded questions and much more.

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

Rak te'anot ve-drishot – Only complaints and demands – רק טענות ודרישות

Ein li te'anot – I don't have any complaints – אין לי טענות

Lit'on – To claim, charge, load – לטעון

Hu to'en le-aflaya – He claims it is discrimination – הוא טוען לאפליה

To'en (verb) – Load, charge – טוען

Mat’en – Charger – מטען

Yesh lachem be-mikra mat'en le-iphone hamesh? – Do you happen to have an iPhone 5 charger? – ?יש לכם במקרה מטען לאייפון חמש

Mit'an – Baggage, luggage – מטען

Ta mit'an – Trunk (car) – תא מטען

Te’ina (pa'al) – Loading, charging – טעינה

Hat’ana (hif'il) – Loading, charging – הטענה

Ani tsarich lit'on et ha-kartis – I need to charge the card – אני צריך לטעון את הכרטיס

Eich lehita’en be-energia – How to be charged with energy – איך להיטען באנרגיה

Ani ekdach ta'un ga'aguim – I am a pistol loaded with longing – אני אקדח טעון געגועים

Ha-telefon ta'un, kach oto – The mobile is charged, take it – הטלפון טעון, קח אותו

Ha-telefon nit'an achshav – The mobile is being charged now – הטלפון נטען עכשיו

Hu nit'an – It is/was charged – הוא נטען

She’ela te’una – Loaded question – שאלה טעונה

Nosé ta’un – Loaded subject – נושא טעון

Ze ta’un – It’s a loaded matter – זה טעון

Ta’un shipur – Needs improvement – טעון שיפור

Hit'in – Charged, loaded – הטעין

Ani tsarich lehat'in et ha-pelefon – I need to charge the mobile – אני צריך להטעין את הפלאפון

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Muki – Medabrim Al Shalom (lyrics)
Dudu Tassa – Ani Gitara (lyrics)
MK Ahmed Tibi to’en (claims)
Eich lehita'en be-energia (How to be charged with energy)
Shlomo Artzi – Sadot Shel Irusim (lyrics)
Itzhak Klepter - Lokeakh Et HaZman (lyrics)

#138 Celebrating 3 years of StreetWise Hebrew!

Aug 16, 2016 09:28

Description:

"Sha...losh, it's me, Guy, from Streetwise Hebrew." Yes, you read right. Three years ago we aired our first episode of StreetWise Hebrew on TLV1 Radio. So this week, Guy talks about "shalosh" - three - and all its related words and phrases. We cover everything from basketball, to math, beer and music, plus we even get to hear some iconic Israeli poetry.

Exclusive content for Patrons

 

New words & expressions:

Shalosh arba ve… –  Ready, steady, go – ...שלוש ארבע ו

Shalosh arba la-avoda – Yalla, let's work – שלוש ארבע לעבודה

Shloshha hatulim – Three cats (masculine) – שלושה חתולים

Shlish – A third (1/3) – שליש

Efshar shlish me-ha-chavit? – Could I have a third of a liter of draft beer? – ?אפשר שליש מהחבית

Two thirds – Shney-shlish – שני שליש

Shlishi – Third (3rd) – שלישי

Yom shlishi – Tuesday – יום שלישי

Leshalesh – To triple – לשלש

Shlasha – Three-pointer (basketball) – שלשה

Ha-shilush ha-kadosh – The Holy Trinity – השילוש הקדוש

Ha-av, ha-ben ve-ru'ach ha-kodesh – The Father, the Son and the Holy Spirit – האב, הבן, ורוח הקודש

Meshulash – Triangle – Muthalath (Arabic) – مثلث – משולש

Meshulash yeshar zavit – Right angle triangle – משולש ישר זווית

Meshulash shve shokayim – Isosceles triangle – משולש שווה שוקיים

More be-eize kfar ba-meshulash – A teacher in a village in the "Meshulash" – מורה באיזה כפר במשולש

Meshulash ahava, meshulash romanti - Love triangle – Muthalath al-hubb (Arabic) – مثلث الحب – משולש אהבה

Kfitsa meshuleshet – Triple jump – קפיצה משולשת

Shlishiya, shlishiyat – Trio, triplet, ménage à trois – שלישייה

Shilshom – The day before yesterday – שלשום

Ki-tmol shilshom – Just like yesterday – כתמול שלשום

Shirei sof ha-derech – Lea Goldberg:

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהיה יומי כתמול שלשום
לבל יהיה עלי יומי הרגל

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Arik Einstein & Shem Tov Levy – Shalosh Arba La-Avoda (lyrics)
Ran Ve-Nama - Balada Al Shlosha Hatulim (lyrics)
Father Carlson
Meir Ariel - Shir Ke'ev (lyrics)
Egyptian couples therapist – Love triangle
Israel TV1 News bulletin – Triple jump
Advanced Techniques On Triangle (music)
Shalosh Trio – Jerusalem State Of Mind
Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon (live concert)
Shem Tov Levy – Shirey Sof Ha-Derech (lyrics)

#137 Al Tagzim! Exaggerate? Moi?

Aug 9, 2016 08:07

Description:

In Israel you'll come across plenty of people who get carried away, overreact to things, or go over the top. How do you deal with these people? What should you say to them in Hebrew? Host Guy Sharett explains what you should say when you're overcharged for something that should be really cheap, and what you should do with your hands when someone is saying something totally exaggerated.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Al tagzim/i/u! – Don't exaggerate! – !אל תגזימ/י/ו

At magzima – You exaggerate – את מגזימה

Dai, lo tsarich lehagzim –  Come on, it’s not necessary to exaggerate – די, לא צריך להגזים

Hagzama – Exaggeration – הגזמה

Ani tsarich lomar, ve-im ktsat hagzama – I must say, and with a bit of exaggeration – אני צריך לומר, ועם קצת הגזמה

Eize hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות

Mugzam – Exaggerated – מוגזם

Ipur mugzam – Exaggerated makeup – איפור מוגזם

Ze ma-ze mugzam – This is so exaggerated / over-the-top – זה מה-זה מוגזם

Achalti be-keta mugzam – I overate – אכלתי בקטע מוגזם

Ay yai – [An exaggeration exclamation] – איי-יאי

Mi she-yishma - What an exaggeration (fig.)

Efshar lachshov mi at – One might think you were someone (lit.) What an exaggeration, who do you think you are? (fig.) – מי שישמע, אפשר לחשוב מי את

Ani nischefet – I'm getting carried away – אני נסחפת

Nischafta – You got carried away – נסחפת

Nahar sohef – A river that carries things away – נהר סוחף

Eize hisachfut! – What a getting-carried-carried-away! (lit.) That's so over-the-top! (fig.) – !איזה היסחפות

Mamash – Yeah, right; As if – ממש

Ani yotze be-chamesh ba-boker kedey lihyot batuach she-ani agi'a le-yerushalayim lifnei shmone – I'm leaving at 5am to be sure I’ll make it to Jerusalem before 8 o'clock – אני יוצא בחמש בבוקר כדי להיות בטוח שאני אגיע לירושלים לפני שמונה

Ata tagi'a sha'atayim lifney ha-zman – You’re going to get there two hours early – אתה תגיע שעתיים לפני הזמן

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Hava Alberstein – Machshava Tova (lyrics)
Ran Efron – Rak Od Yom (lyrics)
Yossi Banai – Hatsotsrat Ha-tehila (lyrics)
Original song in French: Georges Brassens – Les Trompettes De La Renommée
Ahad Ha-am Echad (Reshet TV)
Sarit Haddad – Or Kochav (lyrics)

#136 StreetWise Hebrew gets double negative

Aug 2, 2016 07:34

Description:

Today we're getting negative. Double negative, in fact. After some Hebrew words like "klum" ("nothing") or "af pa'am" ("never") we also have to use "lo" ("no"). So, unlike in English, we use two negation words. Host Guy Sharett takes us through the rules, mentioning English, French and Portuguese as he goes. Oh, and while we're learning, we also get to listen to some beautiful French and Brazilian songs.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Je n'ai jamais pu t'oublier – I was never able to forget you

Me-olam lo shachati otcha - I (have) never forgot(ten) you – מעולם לא שכחתי אותך

Af pa'am lo ted'i – Never will you know (f.) – אף פעם לא תדעי

Af pa'am lo hayiti be- – I have never been to – -אף פעם לא הייתי ב

Af pa'am lo ahavti kach af achat – I have never loved anyone like this – אף פעם לא אהבתי כך אף אחת

Af echad lo yodea, af echad lo mevin – Nobody knows, nobody understands – אף אחד לא יודע, אף אחד לא מבין

Achshav lo mitgorer bo af echad – Now nobody lives there – עכשיו לא מתגורר בו אף אחד

Lo yacholti la'asot im ze klum – I couldn't do anything with it – לא יכולתי לעשות עם זה כלום

Im einech le-tsidi az ani lo chlum – If you're not by my side, I am nothing – Sem você, meu amor, eu não sou ninguém – אם אינך לצידי אז אני לא כלום

Shum davar lo yadu'a – Nothing is known – שום דבר לא ידוע

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Dalida – Je N'ai Jamais Pu T'oublier
Shlomo Artzi – Af Paam Lo Ted'i (lyrics)
Dani Robas – Ze Lo Ani (lyrics)
Meir Ariel – Af Echad Lo Yode'a (lyrics)
Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kim'at Ve-Gveret Kvar (lyrics)
Ilan Wirtzberg – Lo Yacholti La'asot Im Ze Klum (lyrics)
Mati Caspi & Yehudit Ravitz – Samba Bi-Shnayim (lyrics)
Vinicius de Moraes, Maria Creuza & Toquinho – Samba Em Preludio
Arik Lavie – Ze Kore (lyrics)
Carolina – Af Echad Lo Ba Li (lyrics)

#135 StreetWise Hebrew gets idiomatic with "latset"

Jul 26, 2016 07:00

Description:

Whether it's telling someone they did well, asking the cost, or lashing out at someone, "yatsata" (from "latset" - to "go out"/"come out") plays an important role in everyday Hebrew slang. Host Guy Sharett teaches us a few of these useful idioms, which you won't find in your dictionary.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Yatsata gadol/anak – You came out great/huge (lit.) You did well (fig.) - יצאת גדול /ענק

Yatsata be-zol – You came out of it cheaply (ie. paying a cheap price) – יצאת בזול

Od lo yatsa li – It hasn't come out to me yet (lit.) I haven't had the time (to do it) yet (fig.) – עוד לא יצא לי

Im yotse lecha – If it comes out to you (lit.) If you get a chance (to do it) (fig.) – אם יוצא לך

Ma yatsa lecha mi-ze? – What came out of it for you? (lit.) What did you gain from it? (fig.) – ?מה יצא לך מזה

Ma yatsa ba-sof im mashehu/mishehu? – What came out in the end with something/someone (lit.) What happened with something/someone? (fig.) – ?מה יצא בסוף עם משהו/מישהו

Kama yatsa basof – How much did it come out as in the end? (lit.) How much was it in the end? (fig.) – ?כמה יצא בסוף

Kama kama? – What's the score? (in a sports match) – ?כמה כמה

Ma yatsata alai? – Why did you come out at me (lit.) Why did you lash out at me? (fig.) – ?מה יצאת עליי

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Yatsata Tsadik TV Show – Ch. 2
Noam Yakobson – Yatsata Be-Zol (lyrics)
Yoav Yitshak – Ma Yatsa Lecha Mi-Ze (lyrics)
Ha-Dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

#134 Dare to be different

Jul 19, 2016 08:30

Description:

It's not always easy to be "different" - "shoné" - but host Guy Sharett tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get "change" and "strange" from the same root, and how to say "it's all the same to me."

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Shoné – Different – שונה

Ze shoné be-ze she…– It's different in that it…– ...זה שונה בזה ש

Be-ma ata shoné mimenu? – How do you differ from him? – ?במה אתה שונה ממנו

Hayit shona – You were different – היית שונה

At hayom shona – Today you're different – את היום שונה

Shinuy, shinuyim – Change, changes – שינוי, שינויים

Shinuyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר

Hevdelim – Differences – הבדלים

Ata yachol lehagid li she-ze lo meshané  – You can tell me that it doesn't make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה

Leshanot – To change, to make a difference – לשנות

Meshané  – He/it changes/changing, makes a difference – משנה

(Ze) Lo meshané (li) – It's all the same to me; it doesn't matter – (זה) לא משנה (לי)

Hu kol ha-zman meshané et da'ato – He keeps changing his mind – הוא כל הזמן משנה את דעתו

Hi kol ha-zman meshana et ha-taarich shel ha-tisa shela – She keeps changing the date of her flight – היא כל הזמן משנה את התאריך של הטיסה שלה

[Conjugation of Leshanot] – Shiniti, shinita, shinit, shina, shinta, shininu, shinitem, shinu – שיניתי, שינית, שינית, שינה, שינתה, שינינו, שיניתם, שינו

Tagid, ze yeshané  lecha im ze yihye etsli? – Tell me, would it make a difference if it was at my place? – ?תגיד, זה ישנה לך אם זה יהיה אצלי

Ze meshuné  – It's strange/weird – זה משונה

Meshuné , meshuna, meshunim, meshunot – Strange – משונה, משונה, משונים, משונות

Yesh lo drachim meshunot – He's got funny ways – יש לו דרכים משונות

Yesh od zman lehishtanot – There's still time to change oneself – יש עוד זמן להשתנות

Min ha-katsé el ha-katsé – From one extreme to the other; all the way; completely – מן הקצה אל הקצה

Hishtana, mishtané, lehishtanot – To change (become different) – השתנה, משתנה, להשתנות

Ha-yeled gadal, hu mamash hishtana – The kid grew up, he has really changed – הילד גדל, הוא ממש השתנה

Ha-ir hishtanta – The city has changed – העיר השתנתה

Ha-chayim hishtanu – Life has changed – החיים השתנו

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shimi Tavori – Etmol Hayit Shona (lyrics)
Gabi Shushan – Yalda Ktana (lyrics)
Shlomo Artzi – Shinuyey Mezeg Ha-avir (lyrics)
Dana International – Ani Lo Yechola Bil'adecha (lyrics)
Shlomo Artzi – Af Pa'am Lo Ted'i (lyrics)
Shlomo Artzi – Gever Holech Le-ibud (lyrics)
Gidi Gov – Inyan Shel Zman (lyrics)

Meet the Patrons Part 3: Is Hebrew the hardest language?

Jul 12, 2016 08:07

Description:

We're airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, "Part 3" of the chat, we hear different ways to say how tired we are in Hebrew, and our Patrons tell us how difficult they think Hebrew is to learn compared to other languages.

If you missed the first two parts, go back and have a listen before continuing with today's show: Part 1; Part 2.

Exclusive Content for Patrons

Meet the Patrons Part 2: Start-up secrets and server mishaps

Jul 5, 2016 07:08

Description:

We're airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, "Part 2" of the chat, we hear some small anecdotes from our patrons' daily lives, including start-up secrets and server mishaps, and Guy explains some grammatical points as we go along. If you missed "Part 1," go back and have a listen before continuing with today's show.

Exclusive Content for Patrons

Meet the Patrons Part 1: Don't let the mistakes get you down!

Jun 29, 2016 07:58

Description:

Over the next three weeks we'll be airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, part 1 of the chat, we meet the Patrons and hear about some of their experiences visiting Tel Aviv and trying to use their Hebrew.

Exclusive Content for Patrons

#133 "A glorious failure is better than dreams in the drawer"

Jun 21, 2016 08:44

Description:

In a country where everybody tells you what to do, how to do it, and when, it's only natural the word "adif" - "it's preferable" - would be a word you hear every day. Host Guy Sharett explores the "adif" family, and shows us the link between preference, priority, and pasta.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Adif – Preferable – עדיף

Adif machar – It's better tomorrow – עדיף מחר

Az adif lehisha'er – It's better to stay – אז עדיף להישאר

Adif lalechet achshav – It's better to go/leave now – עדיף ללכת עכשיו

Adif la'asot et ze kacha – It's better to do it this way – עדיף לעשות את זה ככה

Adif she… – It's better that... – ...עדיף ש

Adif she-telech achshav – You'd better leave now – עדיף שתלך עכשיו

Ma adif, ze o ze? – What's better, this or that? –  ?מה עדיף, זה או זה

Ha-gvina ha-zo adifa? – Is this cheese better? – ?הגבינה הזו עדיפה

Kulam adifim mi-korbanot ha-milchama – They are all better than the victims of war – כולם עדיפים מקורבנות המלחמה

Hayiti adifut shniya – I was second priority – הייתי עדיפות שנייה

Adifut/Adifuyot – Priority, priorities – עדיפות/עדיפויות

Adifut gvoha yoter – Higher priority – עדיפות גבוהה יותר

Latet adifut le-mashehu – To give priority to something – לתת עדיפות למשהו

Seder adifuyot – List of priorities – סדר עדיפויות

Kos mayim ve-heshbon – A glass of water and the bill – כוס מים וחשבון

Odef – Change (money), extra, surplus – עודף

Yesh lecha odef? – Do you have any change? – ?יש לך עודף

Odef mishkal – Overweight – עודף משקל

Odafim – Surplus – עודפים

Leha'adif – To prefer – להעדיף

Ani ma'adifa lishtok – I prefer to keep quiet – אני מעדיפה לשתוק

Ma hayita ma'adif, ma hayit ma'adifa? – What would you prefer? – ?מה היית מעדיף, מה היית מעדיפה

Ani ma'adif pasta al humus – I prefer pasta over hummus – אני מעדיף פסטה על חומוס

Eizo hultsa ata ma'adif? – Which shirt do you prefer? – ?איזו חולצה אתה מעדיף

Mu'adaf – Preferred, favored – מועדף

Ha'adafa – Preference – העדפה

Yesh lecha ha'adafa kolshehi? – Do you have any preference? – ?יש לך העדפה כלשהי

Haadafa metakenet – Affirmative action – העדפה מתקנת

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Daniel Solomon – Adif (lyrics)
Teapacks – Adif Lalechet Achshav (lyrics)
PM Menachem Begin at the Knesset
Michael Hen – Tamim Hayiti (lyrics)
Tipim la-meltsar (Tips for the waiter)
Ninet Tayeb – Medabrim (lyrics)
Ma hayita ma'adif
MK Akram Hasson

Show title: Dudu Tassa - Basof Mitraglim Lehakol (lyrics)

#132 Keep the gags coming!

Jun 14, 2016 09:17

Description:

"Keta" means "part," "section," "thing" or "gag," but it also appears in lots of really handy Hebrew slang expressions. Host Guy Sharett explains how we use "keta" to say that we're not into something, or to tell our friend how (un)funny they're being.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Keta, kta'im – Part; section; leg of a trip; thing; gag – קטע/קטעים

Yeled shome'a kta'im ba-sicha – A kid hears parts of the conversation – ילד שומע קטעים בשיחה

He-keta ba-seret – The part/scene in the movie – הקטע בסרט

Ze keta mesukan – It's a dangerous thing – זה קטע מסוכן

Lo ahavti et ha-keta – I didn't like this – לא אהבתי את הקטע

Lo mevina ta-keta – I don't get it – לא מבינה ת'קטע

Makirim et ha-kete she…? – Do you know that thing when…? – ?...מכירים את הקטע ש

Haya beynehem keta – There was a thing between them – היה ביניהם קטע

At lo mamash ba-kate – You're not really into that – את לא ממש בקטע

Hu be-keta shel banim (Hu ba-keta)– He's into guys – הוא בקטע של בנים

Ani lo hoshev she-hu ba-keta – I don't think he's into it – אני לא חושב שהוא בקטע

Keta tov – Something good that happened – קטע טוב

Ani omer et ze be-keta tov – I am saying this in a good way – אני אומר את זה בקטע טוב

Hu amar et ze be-keta ra – He said it in a mean way – הוא אמר את זה בקטע רע

Eize keta/kta'im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים

Eize keta she-gam ata po – How funny that you're also here – איזה קטע שגם אתה פה

Kta'im itcha! – You're hilarious! – !קטעים איתך

Chma (shma)/Chme'i/Chme'u keta – Listen to this – צ'מע/צ'מעי/צ'מעו קטע

Klot/kleti/kletu ta-keta – Do you get this?/ Get this/Look at this – קלוט/קלטי/קלטו ת'קטע

Ma ha-keta shla? – What’s her deal? – ?מה הקטע שלה

Ma ha-keta sh'cha? – What's your deal? – ?מה הקטע ש'ךָ

Yesh la keta – There's something about her – יש לה קטע

Ze keta keta – It's quite a thing – זה קטע קטע

Asa li keta masri'ach – He played a dirty trick on me – עשה לי קטע מסריח

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Dan Toren – Imperiot Noflot Leat (lyrics)
Dani Robas – Keta Mesukan (lyrics)
Gani Tamir – Kshe-ata Omer Shalom (lyrics)
Ella Fitzgerald – Every Time We Say Goodbye
Eric Berman – Ha-sigaria Ha-achrona (lyrics)
Noam Partom – Poetube

#131 No jealousy and no grudge, just "firgun" and love

Jun 7, 2016 08:22

Description:

"Lefargen" is a rather special word with no simple translation into English. It means to express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy. As host Guy Sharett explains, in some cases it can mean to give something out of the goodness of your heart. Get ready for a feel-good episode!

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Lefargen – To express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy – לפרגן

Firgun (verbal noun) – The act of "lefargen" – פרגון

Farginen (Yiddish) – "Lefargen" – פֿאַרגינען

Farginen sich (Yiddish) –זיך  פֿאַרגינען – Lefargen le-atsmo – לפרגן לעצמו – To allow oneself to do something

VergÖnnen (German) – To grant someone something

Hu firgen le mishehu – He "firgened" (to) someone – הוא פרגן למישהו

Fargen lo (imperative) – "Fargen" (to) him! – פרגן לו

Az ten kavod, fargen le'atsmecha - So give respect, "fargen" (to) yourself – אז תן כבוד, פרגן לעצמך

Zo she-tsricha lilmod lefargen le-atsma – The one (fem.) who needs to learn to "lefargen" (to) herself – זו שצריכה ללמוד לפרגן לעצמה

Lefargen le'atsmecha, le'atsmech, le'atsmechem – "Lefargen" to yourself/yourselves – לפרגן לעצמך/לעצמכם

Ein kin'a ve-ein tina, rak firgun ve-ahava - No jealousy and no grudge, just firgun, and love – אין קנאה ואין טינה, רק פרגון ואהבה

Sihot mefargenot – Positive conversations – שיחות מפרגנות

Ben zug mefargen/Bat zug mefargenet – A supportive partner – בן/בת זוג מפרגן/מפרגנת

Hu firgen li be-zer prahim madhim – He "firgened" me with an amazing bouquet of flowers – הוא פרגן לי בזר פרחים מדהים

Fargen li eize espresso (imperative) – Make me an espresso! – פרגן לי איזה אספרסו

Lefargen lecha eize ugat shokolad? – Can I "lefargen" you a chocolate cake? – ?לפרגן לך איזה עוגת שוקולד

Toda al ha-firgun – Thanks for the "firgun" – תודה על הפרגון

Rak ratziti lefargen – I just wanted to compliment you – רק רציתי לפרגן

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Networking Iski – Firgun
Nati Levy – Dai Lisno (lyrics)
Tachles – Shuvo Shel Ha-Sachbak (lyrics)
Sharon Haziz – Mar'ah, Mar'ah (lyrics)
Eti Levy & Zehava Ben – Dam Ehad (lyrics)
Etnix – Ha-Tov Kore (lyrics)

#130 StreetWise Hebrew in seventh heaven

Jun 1, 2016 09:07

Description:

StreetWise Hebrew has just reached 700,000 downloads, and host Guy Sharett thinks this is a great reason to talk about the root of number seven in Hebrew - shin beit ayin - and get to learn its other meanings.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Sheva (f.), shiv'ah (m.) – Seven – שבע, שבעה

Sheva banot, shiv'aa banim – Seven girls, seven boys – שבע בנות, שבעה בנים

Shiv'ah – Seven days of mourning (Judaism) – שבעה

Ani holech le-shiv'ah – I am going to a shiv'ah – אני הולך לשבעה

Yesh li shivaa shel aba shel haver – I have a shiv'ah for a friend’s father – יש לי שבעה של אבא של חבר

Efo ha-shiv'ah? – Where is the shiv'ah? – ?איפה השבעה

Lashevet shiv'ah – To sit shiv'ah – לשבת שבעה

Efo hem yoshvim shivaa? – Where do they sit shiv'ah? – ?איפה הם יושבים שבעה

Shavu’a (m.), shavu'ot – Week/s – שבוע, שבועות

Shavu'a tov – (Have a) good week – שבוע טוב

Shvu'ayim – Two weeks – שבועיים

Shvu’a ha-sefer hitchil – The book week has started – שבוע הספר התחיל

Sofshavu'a – Weekend – סופשבוע

Shvu'a avoda – Work week – שבוע עבודה

Shavua-Shavua – A week of work, then a week of holiday – שבוע-שבוע

Ani nishba lach – I swear to you – אני נשבע לך

Shvu’a – Oath, pledge – שבועה

Lehishava – To swear – להישבע

Lehashbi'a – To swear in someone – להשביע

Hashba'a – Swearing in – השבעה

Save’a –  Full (food), sated – שבע

Lisbo’a – To become full after eating – לשבוע

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Oshik Levy – Ze Mi-Kvar (lyrics)
Efraiym Di Zahav – Shavu’a Tov (lyrics)
Ariel Zilber – Shvu’ayim Be-Ir Zara (lyrics)
TV2 Shvu’a Ha-sefer
Moshe Peretz – Nishba Lach (lyrics)

#129 Stop, collaborate and listen!

May 17, 2016 07:32

Description:

Listen up! Today's episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets - to stop someone who's talking at you and tell them "listen!" Pay attention as host Guy Sharett explores this gem of a root.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Takshiv/Takshivi/Takshivu – Listen! / You will listen – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו

Im takshiv heytav – If you listen well – אם תקשיב היטב

Takshiv li – Listen to me – תקשיב לי

Takshiv li ve-takshiv li tov – Listen to me and listen good – תקשיב לי ותקשיב לי טוב

Aval takshiv rega / Takshiv shniya – But listen for a sec – אבל תקשיב רגע/תקשיב שנייה

Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (flowery) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו

Takshiv ma ta'ase – Listen (here's) what you should do (m.) – תקשיב מה תעשה

Takshivi ma ta'asi – Listen (here's) what you should do (f.) – תקשיבי מה תעשי

Takshivu ma ta'asu – Listen(here's) what you should do (pl.) – תקשיבו מה תעשו

Lo hikshavtem li – You didn't listen to me – לא הקשבתם לי

Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור

Hakshava – Listening (noun) – הקשבה

Ata hayav lehakshiv le-ze – You must listen to this one – אתה חייב להקשיב לזה

Takshiv leze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע

Ata tsarich lishmo’a et ha-album ha-chadash shel X – You must listen to the new album by X – אתה צריך לשמוע את האלבום של 

Kashuv – Attentive – קשוב

Keshev – Attentiveness – קֶשֶב

Hafra'at keshev ve-rikuz – Attention deficit disorder – הפרעת קשב וריכוז

Kashav, kashevet, kashavim – A monitor (person) – קשב, קשבת, קשבים

Kashavenu – Our monitor – קשבנו

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Mati Caspi – Kolot Ha-Sade (lyrics)
Milon Ha-Dibur Ha-Pnimi – Educational TV
Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics)
Rita & Gidi Gov – Hayecha Ve-Hayai (lyrics)
Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics)
Yoni Rechter – Hakshava (lyrics)
Dr. Ziva Sagi – Hafra'at Keshev Ve-Rikuz (ADD)
Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War

#128 Congratulations! "Mazal tov" and more

May 10, 2016 07:54

Description:

Today's episode is all about "mazal tov." How do we congratulate friends who have a newborn baby? And what do you say when you're not sure if it's a boy or a girl, in a gender-based language like Hebrew? Host Guy Sharett has all the answers.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Mazal tov – Congratulations – מזל טוב

She-yihie be-mazal (tov) – Congratulations – (שיהיה במזל (טוב

Mazal tov la-yomuledet – Happy birthday – מזל טוב ליומולדת

Mazal tov al ha-herayon – Congratulaions on the pregnancy – מזל טוב על ההריון

Mazal tov al hadira – Congratulations on the apartment – מזל טוב על הדירה

Magi'a lecha mazal tov, lo? – You deserve a mazal tov, right? – ?מגיע לך מזל טוב, לא

Brachot – Blessings, greetings – ברכות

Ani me'achelet lecha she… – I wish that you… – ...אני מאחלת לך ש

Eize keif lishmo'a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע

Eize yoffie – How great – איזה יופי

Be-sha'a tova – May all go well/Congratulations – בשעה טובה

Bekarov etslecha/etslech/etslachem – (May we celebrate the same thing) for you soon – בקרוב אצלך/אצלכם

Ma ze/mamash samachti lishmo'a she… – I was so happy to hear that… – ...מה-זה/ממש שמחתי לשמוע ש

Ratsiti/Ratsinu lehagid mazal tov – I/we wanted to say "mazal tov" – רציתי/רצינו להגיד מזל טוב

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Elad Shodler – Mazal Tov (lyrics)
Eric Berman – Beinonimi (lyrics)
Sarit Haddad – Me'achelet Lecha (lyrics)
Yehuda Sa'ado – Be-tsel Dmuta (lyrics)
Tsipi Shavit – Mazal Tov (lyrics beneath clip)

#127 Highly charged: Settling money matters in Hebrew

May 4, 2016 07:29

Description:

One of the first things we learn to say in a foreign language is "how much does it cost?" But what if we're the ones who are selling? We have to know how to "charge" as well.  Host Guy Sharett helps us get our heads around all these money matters, including how to tell a shopkeeper that we were mistakenly charged for something.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Kama ze ole lanu? – How much does it cost us? – ?כמה זה עולה לנו

Ha-shura ha-tachtona – The bottom line – השורה התחתונה

Kama ze ole li ba-shura ha-tachtona? – How much does it cost me, bottom line? – ?כמה זה עולה לי בשורה התחתונה

Kama ze ala lecha/lach/lachem? – How much did it cost you? – ?כמה זה עלה לך/לכם

Kama ola/alta ha-arucha? – How much did/does the meal cost? – ?כמה עולה/עלתה הארוחה

Kama olot ha-naalayim? – How much do the shoes cost? – ?כמה עולות הנעליים

Kama ola ahava avuda? – How much does a lost love cost? – ?כמה עולה אהבה אבודה

Kama ze yaale li? – How much will it (m.) cost me? – ?כמה זה יעלה לי

Kama ta’ale li ha-mesiba? – How much will the party cost me? – ?כמה תעלה לי המסיבה

Kama yaalu li ha-naalayim? – How much will the shoes cost me? – ?כמה יעלו לי הנעליים

Kama ole shi’ur/seshen? – How much is a lesson/session? – ?כמה עולה שיעור/סשן

Kama ze shi’ur? – How much is a lesson? – ?כמה זה שיעור

Kama at/a loke'ach/lokachat al shiur? – How much do you take for a session? – ?כמה את/ה לוקח/ת על שיעור

Kama ani chayav/chayevet/anachnu hayavim lecha – How much do I/we owe you? – ?כמה אני חייב/חייבת/אנחנו חייבים לך

Ani chayav lalechet – I must go – אני חייב ללכת

Chiyuv – Charge – חיוב

Ha-chiyuv shel februar – The february charge – החיוב של פברואר

Hatava – Special deal, benefit – הטבה

Yesh li hatava bishvilcha – I have a special perk for you – יש לי הטבה בשבילך

Ba-chiyuv haba – In the next charge – בחיוב הבא

Hiyavtem oti be-200 shekel be-ta’ut – You charged me with 200 shekel by mistake – חייבתם אותי ב-200 שקל בטעות

Lechayev – To charge – לחייב

Hitchayavut – Obligation; pledge – התחייבות

Ta'anug – Pleasure – תענוג

Kama hataanug? – How much is the pleasure? – ?כמה התענוג

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shlomo Artzi – Tachat Shmei Yam Tichon (lyrics)
Yehuda Poliker – Romantika Zola (lyrics)
Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)
Meir Ariel & David Broza – Betsohorey Yom (lyrics)

#126 Use your imagination

Apr 26, 2016 09:51

Description:

"You guys look so alike, it's crazy!" The Israeli street is all about exclamations, including strangers telling you how much you resemble someone... or not. It's important to understand what's being said, so today host Guy Sharett focuses on the Hebrew word "domé" and its relatives. And what does this all have to do with virtual reality and imagination?

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Hi lo doma le-af achat acheret - She does not resemble anyone else – היא לא דומה לאף אחת אחרת

Hu domé la-ima/la-aba – He looks like his mom/dad – הוא דומה לאמא/לאבא

Ata ma-ze domé lo – You look so much like him – אתה מה-זה דומה לו

Atem ma-ze domim, mamsh copy – You guys look so much alike, carbon copies – אתם מה-זה דומים, ממש קופי

Atem davka lo domim – You actually don't look alike – אתם דווקא לא דומים

Hu haya dome le-/hu nir'aa kmo – He looked like – הוא היה דומה ל-/הוא נראה כמו

Dmuy or – Leather-like – דמוי עור

Ve-ulai ze rak nidme li – And maybe it only seems to me – ואולי זה רק נדמה לי

Nidmé li she… – I think that… – ...נדמה לי ש

Nidmé lecha! – It might seem so to you! (but it's not the case) – !נדמה לך

Haya nidmé li – It seemed to me – היה נדמה לי

Ledamot – To visualize, to imagine – לדמות

Dimuy – Visualization, image, metaphor – דימוי

Dimuy atsmi – Self-image – דימוי עצמי

Metsi'ut meduma – Virtual reality – מציאות מדומה

Ha-hole ha-medume – The imaginary invalid – החולה המדומה

Dimyon – Imagination – דמיון

Im zo stam metsi'ut o dimyon – If it's just reality or imagination – אם זו סתם מציאות או דמיון

Ba-leilot rak otcha medamyenet – At night I imagine only you – בלילות רק אותך מדמיינת

Ledamyen – To Imagine – לדמיין

Medumyan – Imagined – מדומיין

Dimyoni – Imaginary – דמיוני

El hibur dimyoni – To an imaginary connection – אל חיבור דמיוני

Dmut, dmuyot – Image, character, figure, personality – דמות, דמויות

Hadmaya – Simulation – הדמייה

Hadmayat re'idat adama – Earthquake simulation – הדמיית רעידת אדמה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Arkadi Duchin – Hi Lo Doma (lyrics)
Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics)
Dana Berger – Hamimut Holefet (lyrics)
Jerusalem Khan Theatre – Le Malade Imaginaire (Hebrew)
Ariel Zilber - Rutsi Shmulik (lyrics)
Sarit Haddad - Aba (lyrics)
Yehuda Poliker - Ha-tsel Ve-ani (lyrics)
Natan Goshen – Od (lyrics)

 

#125 Bills, bills, bills

Apr 19, 2016 09:25

Description:

Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But "heshbon," in Hebrew, is about much more than just settling the account. On this episode, host Guy Sharett explains how Israelis do self-reflection, how they break even... and how they don't give a damn.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Heshbon, heshbonot (m.) – Account, bill, arithmetic – חשבון, חשבונות

Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק

Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות

Heshbon nefesh - Self-examination – חשבון נפש

Lehavi/Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא/לקחת בחשבון

Kach/Kchi/Kchu be-heshbon she… – Take into consideration that…– ...קח/קחי/קחו בחשבון ש

Lo ba be-heshbon – No way – לא בא בחשבון

Lo la'asot/lidfok heshbon – Not to give a damn – לא לעשות/לדפוק חשבון

Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – What, do you care? – ?מה, אתה דופק חשבון למישהו

Lisgor heshbon – To get even – לסגור חשבון

Hisul heshbonot – Settling accounts – חיסול חשבונות

Al heshbon shel – At one's expense – על חשבון של

Ze al heshboncha? – Is it at your expense? – ?זה על חשבונך

Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית

Heshbon aroch – Long unfinished business – חשבון ארוך

Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט

Ro'e heshbon – Accountant – רואה חשבון

Heshbona'ut / reiyat heshbon – Accounting – חשבונאות/ראיית חשבון

Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות

Menahel/Menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל/מנהלת חשבונות

Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice – תביאי חשבונית

Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס

Lehashben – To worry too much about what the others might say – לחשבן

Lehitchashben –  To settle an account – להתחשבן

Bo nitchashben ba-sof – Let's settle the account at the end – בוא נתחשבן בסוף

Hitchashbenut – Settling the account – התחשבנות

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Ariel Zilber – Holech Batel (lyrics)
Ofra Haza – Shir Ha-frecha (lyrics)
Rami Kleinstein & Ha-moatsa – Ha-boker At Holechet (lyrics)
Tea Packs & Alma Zak – Perech Ha-shchunot (lyrics)

 

#124 Are you playing by the rules?

Apr 12, 2016 09:47

Description:

Are you playing by the "klalim"? A "klal" is a rule or regulation, and it's a great Hebrew root to devour together. Host Guy Sharett takes us through all the rules, regulations, generalizations, and exceptions.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Klal, Klalim – Rule, regulation – כלל, כללים

Klalim lechatsiyat kvish – Rules for crossing the road – כללים לחציית כביש

Ve-ha-ikar, lo lefahed klal – And the main thing is not to be afraid at all – והעיקר, לא לפחד כלל

Be-derkh klal – Usually, in general – בדרך כלל, בד"כ

Yotse min ha-klal - Extraordinary, exception (grammar) – יוצא מן הכלל

Bli yotse min ha-klal – Without exception – בלי יוצא מן הכלל

Kalal – He included – כלל

Ma tsarikh likhlol heskem gerushin? – What should a divorce agreement include? – ?מה צריך לכלול הסכם גירושין

Ha-mechir lo kolel sherut – The price does not include service fee – המחיר לא כולל שירות

Ze kolel/le kolel X – It includes/doesn't include X – X זה כולל/לא כולל

Bichlal – At all – בכלל

Ma ata bikhlal yodea al ahava? – What do you know about love at all? – ?מה אתה בכלל יודע על אהבה

Kalul – Included – כלול

Ha-kol kalul – All included – הכל כלול

Nichlal – It was/is included – נכלל

Lehakhlil – To generalize – להכליל

Hakhlala – Generalization – הכללה

Klali – General – כללי

Yeda klali – General knowledge – ידע כללי

Bchirot klaliyot – General elections – בחירות כלליות

Mancal (Menahel Klali) – General manager, CEO – מנכ"ל

Klaliuyt – Generalness – כלליות

Ba-klali – Generally speaking – בכללי

Mikhlala – College – מכללה

Mikhlol – Entirety – מכלול

Mikhlol ha-gormim – Entirety of factors – מכלול הגורמים

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Tsemed Re'im – Gesher Tsar Me'od (lyrics)
Kaveret – Yo-Ya (lyrics)
Ma Tsarich Likhlol Heskem Gerushin?
Gidi Gov – Ma Ata Bikhlal Yod'ea Al Ahava? (lyrics)
Cellcom TV – Ha-kol Kalul

#123 Streetwise Hebrew tomorrow at nine? Kavanu.

Apr 5, 2016 09:43

Description:

In Hebrew we like to set meetings, rendezvous, appointments. We use likb'oa, the verb to set, for these actions, plus some interesting nouns coming from this family, ק.ב.ע.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Eich kov'im ma yihye godel taktsiv ha-medina? – How do they determine the state budget? – ?איך קובעים מה יהיה גודל תקציב המדינה

Likbo'a – To set, to determine – לקבוע

Misrad ha-otsar – Finance ministry – משרד האוצר

Likbo'a pgisha – To schedule an appointment – לקבוע פגישה

Likbo'a tor – To set a doctor (or other treatment) appointment – לקבוע תור

Az kavanu leyom hamishi – So we scheduled it for Thursday – אז קבענו ליום חמישי

Kavati la'asot mashehu im mishehu – I am going to do something with somone – קבעתי לעשות משהו עם מישהו

Kavati lir'ot seret im haver – I am going to watch a movie with a friend – קבעתי לראות סרט עם חבר

Kavati kvar mashehu / Yesh li kvar mashehu – I've already got something – קבעתי כבר משהו / יש לי כבר משהו

Kavati ito le-shmone – I scheduled it for 8 o'clock with him – קבעתי איתו לשמונה

Kavati lecha pgisha im mishehu – I fixed a meeting for you with someone – קבעתי לך פגישה עם מישהו

Ma kavanu? – What did we finalize? – ?מה קבענו

Az ma kavanu ba-sof? – What did we say at the end? – ?אז מה קבענו בסוף

Az eifo kavanu, tazkir li? – So where did we say we'd meet, remind me? – ?אז איפה קבענו, תזכיר לי

Az ma kov'im? – So what's the plan? – ?אז מה קובעים

Bo/boi/bo'u nikba le-hamesh – Let's meet at 5 o'clock – בוא/בואי/בואו

Avoda kvu'ah – Steady job – עבודה קבועה

Haver kav'ua - Steady boyfriend – חבר קבוע

Ipur kavu'a – Permanent make up – איפור קבוע

Yesh li trick kavu'a – I have a trick I always use – יש לי טריק קבוע

Ani me-hakvuim – I am one of the regulars – אני מהקבועים

Kavu'a (math) – Constant – קבוע

Be-ofen kavu'a – Regularly – באופן קבוע

Ha-pgisha nikb'ea le-yom hamishi – The meeting was scheduled for Thursday – הפגישה נקבעה ליום חמישי

Lekabe'a – To splint (limbs) – לקבע

Kibu'a – Splinting – קיבוע

Mekuba – Splinted, fixed, rigid – מקובע

Haver shel keva – A permanent member – חבר של קבע

Tsva keva – Standing Army – צבא קבע

Sherut hova – Mandatory Army service – שירות חובה

Yeshuvey keva – Permanent communities – ישובי קבע

Yeshuvim arai'yim – Nomadic communities – ישובים ארעיים

Kib'aon – Fixation – קיבעון

Kvi'ut – Tenure – קביעות

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Eich Nikba Godel Taktsiv Ha-Medina? (Israeli Finance Ministry)
Ha-dor Ha'avud, Educational TV 
Dana International – Love Boy (lyrics)
Yehudit Ravitz & Yoni Rechter – Shir Hafuch (lyrics)
Kibu'a Marpek – Elbow splinting
Ariel Zilber – Ba-Hevra Le-haganat Ha-teva (lyrics)

#122 Waiter talk.... Is everything ok?

Mar 29, 2016 09:01

Description:

We have already spoken about what you say in a restaurant or at a café, but what would a waiter say to you? Host Guy Sharett prepares us with the lines that will grace our ears as we sit down for a meal or a quick Tel Avivi bite.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Bifnim o ba-huts? – Inside or outside? – ?בפנים או בחוץ

Lashevet o lakachat – For here or to go? – ?לשבת או לקחת

Tafrit – Menu – תפריט

Muchanim lehazmin? – Ready to order? – ?מוכנים להזמין

Rotsim lehazmin? – Would you guys like to order? – ?רוצים להזמין

Atem yod'im ma atem rotsim? – Do you guys know what you'd like? – ?אתם יודעים מה אתם רוצים

Ma lishtot? – What would you like to drink – מה לשתות?

Tirtsu ha-kol beyahad? – Would you like everything at once? – ?תרצו הכל ביחד

Ma she-yotse – Whatever comes out – מה שיוצא

Miyad – Immediately – מייד

Techef – In a second – תיכף

Ha-salat ba-derech – The salad is on its way – הסלט בדרך

Ha-salat kvar magi'a – The salad is just coming now – הסלט כבר מגיע

Od rega – Just a minute – עוד רגע

Sagur – Sure, You got it – סגור

Zehirut, ze ham – Be careful, it's hot – זהירות, זה חם

Ha-kol beseder? – Is everything ok? – ?הכל בסדר

Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – ?טעים לך? טעים לכם

Slicha, lo ta'im li – Sorry, I don't find it tasty – סליחה, לא טעים לי

Be-kef – Don't mention it – בכיף

Ein be'aya – No problem – אין בעיה

Matok, metuka, metukim, metukot – מתוק, מתוקה, מתוקים, מתוקות

Metukim – Sweet stuff – מתוקים

Kinua'ch, kinuchim – Dessert/s – קינוח, קינוחים

Mashehu matok? – Something sweet? – ?משהו מתוק

Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you guys want to hear about our desserts? – ?רוצים לשמוע על המתוקים שלנו

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Micha Shitrit – Ha-kol Basar (lyrics)
Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)
Etnix – Tutim (lyrics)
Arik Einstein – Lishrok Ba-Hoshech (lyrics)
Josie Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)
Rona Kaynan - Ba-Derech Ha-Baita (lyrics)
Corinne Alal – Shir Be-Kef (lyrics)
Sarit Haddad – Ba-Hom Shel Tel Aviv (lyrics)

#121 How to "finish" in Hebrew... while keeping it clean

Mar 22, 2016 09:52

Description:

"Ligmor" means to finish, but also to reach orgasm. So this episode might not be for everybody! Host Guy Sharett explains how to use the root "g.m.r" while playing it safe.

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Ligmor – To finish / reach orgasm – לגמור

Lesayem, siyamti – To finish, I finished (not sexual) – לסיים, סיימתי

Gamarta (m.), gamart (f.) – You finished / reached orgasm – גמרתָ, גמרתְ

Gmira (colloquial), orgazma (formal) – Orgasm – גמירה, אורגזמה

Gomrim holchim – "Once we're done, we can go home" – גומרים הולכים

Gamar et ha-kariera – Finished his career – גמר את הקריירה

Ha-toster haze gamar et ha-kariera shelo – This toaster has reached the end of its life – הטוסטר הזה גמר את הקריירה שלו

Zbeng ve-gamarnu – "Bang and we're done" – זבנג וגמרנו

Lo gomer ta-chodesh – Does not make ends meet – לא גומר ת'חודש

Beseder gamur – Totally fine – בסדר גמור

Gamur – Exhausted; crazy – גמור

Mami ze nigmar – Darling it's over – מאמי זה נגמר

Lehigamer – To be over – להיגמר

She-lo yigamer li ha-layila – May the night not end (for me) – שלא ייגמר לי הלילה

Gimur – Finish (furniture, building) – גימור

Gimurim achronim – Last touch-ups – גימורים אחרונים

"Lehagmir" (sl.) – To make someone reach orgasm – להגמיר

Gmar – The final(s) (eg. of a tournament) – גמר

Bchinat gmar – Final exam – בחינת גמר

Gmar hatima tova – Have a good hatima – גמר חתימה טובה

Legamrei – Totally – לגמרי

Legamrei bemikre – Totally by chance – לגמרי במקרה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Sexologist Dr. Daniel Drai
Arik Lavi – Lo Gomer Ta-chodesh (Lyrics)
Zaguri Imperia TV series (HOT Cables)
Omer Adam – Mami Ze Nigmar (Lyrics)
Ha-neshamot Ha-tehorot – She-lo Yigamer Li Ha-layla (Lyrics)
Meir Ariel – Pluga B-kav (Lyrics)

 

#120 Should I stay or should I go?

Mar 16, 2016 11:03

Description:

"She'ar" - "the rest," is our week's theme. From the same root we have "lehash'ir" - "to leave," "lehisha'er" - "to stay," and other useful verbs, and of course some spaghetti leftovers from yesterday; host Guy Sharett explains how it's all connected.

 

Exclusive Content for Patrons

 

New words & expressions:

Ha-she'ar – The rest – השאר

She'ar yerakot –  And other things – שאר ירקות

Bein ha-sh'ar – Among other things – בין השאר

Ve-kol sh'ar ha-dvarim – And all the rest – וכל שאר הדברים

Ha-sheket she-nish'ar – The remaining silence – השקט שנשאר

Nish'ar spaghetti me-etmol – There's spaghetti left from yesterday – נשאר ספגטי מאתמול

Nishar(a) shtiya – There are drinks left – נשאר(ה) שתייה

Nish'ar(u) dapim –  There are papers left – נשאר(ו) דפים

Nish'ar ba-hayim – He survived – נשאר בחיים

Nish'ar kita – He was held back a year – נשאר כיתה

Lo nish'ar li koach – I have no energy left – לא נשאר לי כוח

Ma nish'ar od laasot – What's still left to do – מה נשאר עוד לעשות

Ktsat meshune she-lo nish'art – It's a bit weird that you didn't stay – קצת משונה שלא נשארת

Tisha'er, tisha'ari, tisha'aru – Stay (imperative) – תישאר, תישארי, תישארו

Kvar laila, boi nisha'er – It's already night, let's stay – כבר לילה, בואי נישאר

Efo atem nish'arim be-london? – Where are you guys staying in London? – ?איפה אתם נשארים בלונדון

Hem lo hish'iru li davar – They didn't leave me anything – הם לא השאירו לי דבר

Lehash'ir - To leave something behind – להשאיר

Ha'im ash'ir eize davar? – Will I leave anything behind? – ?האם אשאיר איזה דבר

Lo hish'iru lo breire – They didn't leave him a choice – לא השאירו לו ברירה

Efshar lehas'ir hoda'a achrey ha-tsiftsuf – You can leave a message after the beep – אפשר להשאיר הודעה אחרי הצפצוף

Mash'ir – Leaving – משאיר

Tash'iri li makom lehabek otach ba-halom – Leave me a place to hug you in the dream – תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום

Tash'ir li (mashu) – Leave (something) for me – (תשאיר לי (משהו

Tash'ir et ha-delet ptucha – Leave the door open – תשאיר את הדלת פתוחה

Tash'iru li mafte'ach – Leave me a key – תשאירו לי מפתח

Mi hish'ir et ha-halav ba-huts? – Who left the milk out? – ?מי השאיר את החלב בחוץ

Hush'ar – It was left – הושאר

She'erit – Remnant, remainder – שארית

She'erit ha-tom – Remainder of innocence – שארית התום

Sh'erit ha-Pletah – The surviving remnant – שארית הפליטה

She'eriyot shel ochel – Leftovers – שאריות של אוכל

Yesh rak she'eriyot – There are only leftovers – יש רק שאריות

She'eriyot shel ha-hayim - Vestiges of life – שאריות של החיים

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Kushiyot Le-pesach 
Shiri Maymon – Ha-Sheket She-Nish'ar (lyrics)
Shlomo Artzi – Ktsat Meshune She-Lo Nish'art (lyrics)
Dani Sanderson & Mazi Cohen – Ze Ha-Kol Bishvilech (lyrics)
Gidi Gov – Bo'i Nisha'er (lyrics)
Netan'ela – Heye Li Haver, Heye Li Ach (lyrics)
Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach Ba-Halom (lyrics)
Monika Sex – Ptsa'im U-Neshikot (lyrics
The Idan Raichel Project – She'eriyot Shel Ha-Hayim (lyrics

 

#119 Take your Hebrew down a notch

Mar 8, 2016 10:52

Description:

Part of learning a new language is knowing when to speak properly and when you’re free to let loose. Today Guy Sharett explains how to downgrade your upmarket Ulpan Hebrew to street level.

EXCLUSIVE CONTENT FOR PATRONS

 

New words & expressions:

Haiyten – You were (pl., f.) – הייתן

Ma aten rotsot – What you (pl., f.) want – מה אתן רוצות

Eich oto aten mevalbelot – How you (pl., f.) confuse him – איך אותו אתן מבלבלות

Tir’u misken – Look at this poor guy – תראו מסכן

Ma asiten lo – What you (pl., f.) have done to him – מה עשיתן לו

Hayiti rotse lihyot melech shelech – I would have liked to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך

Biti, at bocha o tsocheket – My daughter, are you crying or laughing – בתי, את בוכה או צוחקת

Netanya (formal) – Natanya (colloquial) – נתניה

Nahariya (formal) – Nahariya (colloquial) – נהריה

Madu’a – Why – מדוע

Madu’a lo bata ata elay – Why didn’t you come to me – מדוע לא באת אתה אליי

Heichan – Where – היכן

Me’ayin – From where – מאין

Ha-im – Question word – האם

Ka’asher – When – כאשר

Al na tomar li shalom – Kindly don’t tell me farewell – אל נא תאמר לי שלום

 

Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Lahakat Hel Hinuch – Horef ’73 (Lyrics)
Sarit Hadad – Banot, Banot (Lyrics)
Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)
Hava Alberstein – Biti At Bocha o Tsocheket (Lyrics)
Netanya Commercial
Nahariya Housing Project
Yirmi Kaplan – Madu’a Lo Bata (Lyrics)
Nechama Handel – Kaasher Ani Va-At (Lyrics)
Yafa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (Lyrics)

#118 How to fall for your Hebrew teacher

Mar 1, 2016 09:59

Description:

The root "nun-pei-lamed" is all about falling - "lipol" means "to fall." It's used in so many different expressions it can be easy to forget where it came from. Host Guy Sharett takes us through the most common usages, taking us from meteors to waterfalls to shooting down planes.

 

Exclusive content

 

 

New words & expressions:

Nafalta hazak – You went down hard – נפלת חזק

Kochav nofel – Falling star; shooting star; meteor – כוכב נופל

Lipol – To fall – ליפול

Ma nafalt alay? – How did you suddenly come into my life? – ?מה נפלת עליי

Nafalti al mis'ada tova – I stumbled upon a good restaurant – נפלתי על מסעדה טובה

Ma hu nafal alay achshav? – Why did he come to me with this now? (negative) – ?מה הוא נפל עליי עכשיו

Ma nafal aleycha ha-yom? – What's the matter with you today? – ?מה נפל עליך היום

Nafalta al ha-sechel/ha-rosh? – Are you out of your mind? – ?נפלת על השכל/הראש

Ze/hu yipol – It/he will fall – זה/הוא יפול

Im yipol ha-kochav sheli – If my star falls – אם ייפול הכוכב שלי

Eize nefila – What a flop – איזה נפילה

Eich nafalnu im ha-mis'ada ha-zot – What a flop, this restaurant – איך נפלנו עם המסעדה הזו

Nefila chofshit – Free-fall – נפילה חופשית

Nofel, noflim – Fallen soldier – נופל, נופלים

Nafal ba-milchama/ba-krav – He fell in the war/battle – נפל במלחמה/בקרב

Kmo hatul ani nofel al ha-raglayim – Like a cat I fall on my feet – כמו חתול אני נופל על הרגליים

Nafal lecha ha-kesef – You dropped your money – נפל לך הכסף

Nafla lach ha-mitriya – You dropped your umbrella – נפלה לך המטרייה

Naflu lachem ha-kartisim – Your tickets fell out – נפלו לכם הכרטיסים

Hu hitnapel al mishehu – He went at (ie. "attacked") someone – הוא התנפל על מישהו

Eize hitnaplut al ha-ochel, anashim, terag'u, god – What an "attack" on the food, chill people, god – איזה התנפלות על האוכל, אנשים, תירגעו, גוד

Lehapil – To drop; to have an miscarriage/abortion; to bring down (eg. a plane) – להפיל

Hi hipila – She had a miscarriage/abortion – היא הפילה

Hapala – Miscarriage/abortion – הפלה

Mapil – Hilarious (causes us to fall down to the floor laughing) – מפיל

Ha-matos hupal – The plane was shot down – המטוס הופל

Mapal – Waterfall – מפל

Nefel – Dud, failure – נפל

Eize nefel ata – You're such a failure – איזה נפל אתה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Eifo Ha-yeled – Nafalta Hazak (Lyrics)
Gidi Gov – Yesh Ey Sham (Lyrics)
Tofa'at Dopler – Lipol Al Gan Eden (Lyrics)
Ben El Tavori – Ole Ole (Lyrics)
Ilanit – Im Yipol Ha-kochav Sheli (Lyrics)
Yehuda Poliker – Ahava Al Tnai (Lyrics)

#117 Ya habibi! StreetWise Hebrew gets affectionate

Feb 23, 2016 08:52

Description:

The root "het-bet-bet," which gives us the word "habibi," is all about affection. Host Guy Sharett explains what it's got to do with gay Tel Avivi speech and Ashdod in the 80's.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Ya habibi – Oh my darling – יא חבּיבּי

Habibi - Mate, dude (addressing a man) - חביבי

Lird – Good looking guy – לירד

Habib/a (Arabic) – Darling – חבּיבּ/ה

Haviv/a – Pleasant – חביב/ה

Haya haviv – It was nice – היה חביב

Acharon acharon haviv – Last but not least – אחרון אחרון חביב

Hu hovev tango – He likes tango – הוא חובב טנגו

Hu hovev mevugarot – He likes older girls – הוא חובב מבוגרות

Hi hovevet ktinim – She likes younger guys – היא חובבת קטינים

Zamarim hovevim – Amateur singers – זמרים חובבים

Ani dvarim ka'ele mehabev – I like these kinds of things – אני דברים כאלה מחבב

Lehabev – To like – לחבב

Lehithabev al – To become beloved – להתחבב על

Hu hithabev al kulam – He became beloved by everybody – הוא התחבב על כולם

Tahbiv – Hobby – תחביב

Hiba – Affection – חיבה

Shem/Kinuy hiba – Pet name – שם/כינוי חיבה

Hubb (Arabic) – Love – חובּ

Habub/a – Sweetiepie – חבּובּ/ה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Omer Adam & Arisa – Tel Aviv (Lyrics)
Lahakat Ha-nachal – Achron Haviv (Lyrics)
Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)
Elissa – Halat Hubb
Ilan – Dai Lach Habuba

EXTRA: Practice with our Patrons

Feb 3, 2016 06:30

Description:

Part 1 of Guy's first live chat with StreetWise Hebrew Patrons.

If you want to listen to part 2, or even take part in the next live chat, head over to our Patreon page.

#116 Get up close and personal with your Hebrew

Jan 27, 2016 10:35

Description:

As soon as you get close to the root קרב ("k.r.b") you realize there's much to learn: From family members to boxing matches to intestines. Host Guy Sharett helps us make sense of it all, including how it relates to the Aussie TV show "Home and Away."

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Nachon at krova – It's true, you're close – נכון את קרובה

Karov, krova, krovim, krovot – Close – קרוב, קרובה, קרובים, קרובות

Krov mishpacha (karov) – Family member; relative – קרוב משפחה

Ve'ani shoelet oto im hu yachol laazor li limtso et krovey ha-mishpacha shelanu bi-shchem – And I ask him whether he can help me to find our relatives in Nablus – ואני שואלת אותו אם הוא יכול לעזור לי למצוא את קרובי המשפחה שלנו בשכם

Kirvat dam – Blood relation – קרבת דם

Karov rachok – Distant relative – קרוב רחוק

Be-karov – Soon – בקרוב

Mi-karov – Closely – מקרוב

Lekarev – To bring closer – לקרב

Ata yachol lekarev et ha-salat ktsat? – Could you move the salad a bit closer (to me)? – ?אתה יכול לקרב את הסלט קצת

Mekoravim – Cronies, close associates – מקורבים

Lehitkarev – To approach – להתקרב

Hitkarvut – Getting closer (noun), rapprochement – התקרבות

Lehakriv – To sacrifice – להקריב

Ani muchan lehakriv et ha-avoda sheli lema'an… –  I'm ready to sacrifice my job for... – אני מוכן להקריב את העבודה שלי למען

Korban – A sacrifice; victim – קורבן

Lehitkarben – To behave as if you're a victim – להתקרבן

Hitkarbenut – Behaving like a victim – התקרבנות

Ha-korban ha-ultimativi hu adam she-makriv et atsmo lema'an acherim – The ultimate victim is a person who sacrifices himself for the sake of the others – הקורבן האולטימטיבי הוא אדם שמקריב את עצמו למען אחרים

Hakrava – Self-sacrifice; sacrificing – הקרבה

Krav – Battle; bout – קרב

Krav igruf – Boxing match – קרב איגרוף

Sde krav – Battle field – שדה קרב

Krav Maga (an Israeli martial art) – קרב מגע

Du krav – Duel – דו-קרב

Hem hayu chayalim kraviyim – They were combat soldiers – הם היו חיילים קרביים

Sherut kravi – Combat service – שירות קרבי

Kraviyut – Combativeness; argumentation – קרביוּת

Kerev – Inside – קרב

Be-kerev – Within; among – בקרב

Toda mi-kerev lev – Thanks from the bottom of my heart – תודה מקרב לב

Kravayim – Intestines – קרביים

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Daniel Salomon – Ahava (Lyrics)
Kirvat Dam Documentary Trailer (Heb.) (Eng.)
Home and Away
Krovim Krovim Sitcom
Assaf Amdursky – Yakirati (Lyrics)
Arik Einstein – Sus Etz (Lyrics)
Al Tihyu Korban – Riki Kitaro (coach)
Efrat Gosh – Krav Igruf (Lyrics)
Krav Maga
Du Krav (Duel) The Voice

#115 You're gonna miss me when I'm gone!

Jan 20, 2016 08:47

Description:

The word "miss" has many meanings in English: You can miss a bus, a lesson, miss someone, miss the point, and much more. Hebrew does not use one verb for all of the above, and some acrobatics is needed. Host Guy Sharett explains.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

I miss you – Ani mitga'a'gea eleycha/elayich – אני מתגעגע אלייך

Pashut lehitga'ge'a – Just to miss, to long for – פשוט להתגעגע

Hitga'gati az bati – I had a longing, so I came by – התגעגעתי אז באתי

Hitga'aganu elayich – We missed you (f.) – התגעגענו אלייך

Techsar lanu, techsari lanu, techsaru lanu – We'll miss you – תחסר לנו/תחסרי לנו/תחסרו לנו

Chaser – Missing – חסר

Ata po chaser li – You're missed by me here – אתה פה חסר לי

Lehachsir shi'urim – To miss lessons – להחסיר שיעורים

Hichsarta harbe shi'urim – You missed many lessons – החסרת הרבה שיעורים

Chisur/im – Absence/s – חיסור/ים

Yesh lecha harbe chisurim – You've got many absences – יש לך הרבה חיסורים

Fisfasta et ha-otobus - You missed the bus – פספסת את האוטובוס

Fisfasta – You missed out – פספסת

Fisfasnu echad et hasheni/Hiftasfasnnu – We missed each other – פספסנו אחד את השני / התפספסנו

Eize fisfus – What a bummer (too bad this opportunity was missed) – איזה פספוס

Mashehu hitfasfes – Something went wrong – משהו התפספס

Hichmatsti, lehachmits – I missed/To miss (an event) – החמצתי, להחמיץ

Hachmatsa – A missed opportunity – החמצה

Ata mefasfes et ha-nekuda – You're missing the point – אתה מפספס את הנקודה

Asur lehachmitz, al tachmitsu, lo lefasfes – You can't miss it – אסור להחמיץ, אל תחמיצו, לא לפספס

Ani mevateret al ha-chagiga – I am giving the party a miss – אני מוותרת על החגיגה

Nire'e li she-ani mevater – I think I am going to give it a miss – נראה לי שאני מוותר

Kimat ve-nifga – A near miss – כמעט ונפגע

Lo hifsadta harbe – You didn't miss much – לא הפסדת הרבה

Hifsadtem! – You guys missed out! – !הפסדתם

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shlomo Artzi – Ha-ahava Ha-yeshana (Lyrics)
Ha-chaverim shel Natasha – Achshav Ani (Lyrics)
Miri Masika – Ba'a Eleychem (Lyrics)
Nurit Galron – Ata Po Chaser Li (Lyrics)
Gazoz – Café Ba-tachtit (Lyrics)
Boaz Banai – Paris Ba-choref (Lyrics)
Dana Berger – Ba Ve-holech (Lyrics)

#114 How to keep your Hebrew kosher

Jan 13, 2016 08:28

Description:

You probably know that ochel kasher is "kosher food." But did you know that kasher also means "fit," "valid," "reliable"? And what does the verb lehakhshir mean, and how is it all related to talent? Host Guy Sharett explains all.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Kasher – Kosher, fit, valid, reliable – כשר

Mashehu po lo kasher – Something is a bit dodgy here – משהו פה לא כשר

Kashrut – Kosherness – כשרות

Teudat kashrut – Kosher(ness) certificate – תעודת כשרות

Mashgiach kashrut – Kosher(ness) inspector – משגיח כשרות

Kosher – Fitness, ability, capability – כושר

Madrichat kosher – Fitness instructor – מדריכת כושר

Chadar/Machon kosher – Fitness center – חדר/מכון כושר

Kosher bituy – Articulation – כושר ביטוי

Mishehu im kosher bituy – An articulate person – מישהו עם כושר ביטוי

Kosher gufani – Fitness – כושר גופני

Kosher sichli – Mental ability – כושר שכלי

Kashir – Capable – כשיר

Kashir la-avoda – Fit to work – כשיר לעבודה

Haya li kisharon gadol – I had a big talent – היה לי כישרון גדול

Kishurim – Qualifications – כישורים

Pitu'ach kishurim chevratyim – Developing social skills – פיתוח כישורים חברתיים

Kishurim – Links – קישורים

Lehachshir – To render something kosher, to train, to prepare, to authorize – להכשיר

Lehachshir mivne she-kvar nivna – To "kosherize" a building that has already been built – להכשיר מבנה שכבר נבנה

Hechsher – "Kosherizing," authorization – הכשר

Hachshara – "Kosherizing" meat; training – הכשרה

Hachshara miktso'it – Vocational training – הכשרה מקצועית

Huchshar – It was kosherized, authorized; he was trained – הוכשר

Ha-basar muchshar be-rega ze – The meat is being kosherized right now – הבשר מוכשר ברגע זה

Anna muchsheret, hamon potentsial – Anna is talented, (she's got) a lot of potential – אנה מוכשרת, המון פוטנציאל

Muchshar, muchesheret – Talented – מוכשר, מוכשרת

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Imun kosher male (full fitness workout session)
Yossi Banay – Ahava Bat Esrim (Lyrics)
Pituach kishurim hevratiyim
Ha'im efshar lehachshir mivne
MK Shelly Yechimovitch on hachshara miktso'it
Mashina – Anna (Lyrics)

#113 Linguistic healing: Welcome to your Hebrew clinic

Jan 6, 2016 06:48

Description:

Rofé - "doctor" - actually means "healer." So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related? In this episode Guy Sharett explains all things medical.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Refu'ah – Medicine, cure – רפואה

Refu'ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית

Refu'ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה

Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים

Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה

Refu'i/t – Medical – רפואית

Tayarut refu'it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא

Cannabis refu'i – Medical cannabis – קנאביס רפואי

Rofe – Doctor – רופא

Rof'aa, rof'im, rof'ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות

Nirpa – It was cured – נרפא

Lerape ke'eva – To heal her pain – לרפא כאבה

Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי

Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק

Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא

Hitrape – Recovered – התרפא

Lehitrape – To recover – להתרפא

Mirpa'a – Clinic – מרפאה

Trufa – Medication – תרופה

Ein li kesef li-trufot – I don't have money for medications – אין לי כסף לתרופות

Trufati – Medicinal – תרופתי

Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:

Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics)
Mati Caspi – Od Tir'i Et Ha-derech (Lyrics)
The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko'ach (Lyrics)
Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

#112 How to make an impression with your Hebrew

Dec 23, 2015 11:16

Description:

The shoresh ר.ש.מ is one of those Hebrew roots with so many different words stemming from it, you could easily get baffled. Whether you want to make an impression, write a list, pick up a prescription, register for an event, or create a flow chart, host Guy Sharett will help you make sense of it all.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Im yesh lachen she'elot, aten muzmanot lirshom li – If you've got questions you're invited (f.) to write to me – אם יש לכן שאלות אתן מוזמנות לרשום לי

Lirshom – To write down; to list; to sketch – לרשום

Reshima - List - רשימה

Haya roshem be-milono – He used to note in his dictionary – היה רושם במילונו

Rishum – Sketch – רישום

Rashum – Noted, registered – רשום

Kablan rashum – Registered contractor – קבלן רשום

Doar rashum – Registered mail – דואר רשום

Ma rashum ba-tofes – What's written in the form – מה רשום בטופס

Roshem – Impression – רושם

Ha-yom anachnu holchot ledaber al eich laasot roshem rishoni hiuvi – Today we're going (f.) to talk about how to make a first positive impression – היום אנחנו הולכות לדבר על איך לעשות רושם ראשוני חיובי

La'asot roshem tov – To make a good impression – לעשות רושם טוב

Lo ose alay roshem – It doesn't impress me – לא עושה עליי רושם

Hu rak rotse la'asot roshem – He only wants to show off – הוא רק רוצה לעשות רושם

Od lo nirshamtem? – Haven't you guys registered yet? – ?עוד לא נרשמתם

Nirsham, leherashem – He registered, to register/get registered – נרשם, להירשם

Nirshamti le-limudim – I registered for studies – נרשמתי ללימודים

Hi nirshema le-kurs – She registered for a course – היא נרשמה לקורס

Yesh link la-harshama – There's a link for registration – יש לינק להרשמה

Harshama – registration – הרשמה

Kol mi she-terashem me-rosh tekabel hafta'ot meyuchadot – Everyone (f.) who will register in advance will get special surprises – כל מי שתירשם מראש תקבל הפתעות מיוחדות

Ve-leherashem – And to get registered – ולהֵירשם

Ze oti marshim / Ze marshim oti – This impresses me – זה אותי מרשים / זה מרשים אותי

Hirshim, leharshim – He impressed, to impress – הרשים, להרשים

Marshim – Impressive – מרשים

Af echad lo hitrashem – Nobody was impressed – אף אחד לא התרשם

Hitrashem – He was impressed – התרשם

Lehitrashem – To be impressed – להתרשם

Ani rak rotse lehitrashem – I just want to get an impression – אני רק רוצה להתרשם

Hitrashmut – Impression, feeling – התרשמות

Ha-hitrashmut sheli hi she… – My feeling is that… – ...ההתרשמות שלי היא ש

Hem nifgeshu be-avira rishmit – They met in a formal atmosphere – הם נפגשו באווירה רשמית

Rishmi – Formal, official – רשמי

Rishmiyut – Formality – רשמיות

Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות

Mirshamim le-kanabis refu'i tmurat shochad – Prescriptions for medical cannabis in return for bribe – מרשמים לקנאביס רפואי תמורת שוחד

Lirshom trufa le-chole – Prescribe medicine for a patient – לרשום תרופה לחולה

Tarshim - Diagram, chart – תרשים

Tarshim zrima – Flow chart – תרשים זרימה

Mirsham uchlusin – Civil registry – מרשם אוכלוסין

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Make-up artist fan hangout
Matti Caspi - Eliezer Ben Yehuda (Lyrics)
Kablan rashum – Registered contractor campaign
Positive first impression – tutorial
Nemesh – Ken ani kaze katan
Od lo nirshamtem
Mashina – Ahake Lach Ba-sadot (Lyrics)
Rona Keinan – 10 Shniyot (Lyrics)
Teapacks – Rikud Ha-Pasodoble (Lyrics)
TV1 report – Doctor cannabis

 

#111 It's all in the game

Dec 16, 2015 11:14

Description:

The word "mischak" can mean so many things in Hebrew - from a game, a match, or a toy, to acting in a movie or a play. Host Guy Sharett explains this root, שֹחק, and teaches us how to thank a good friend who brought coffee to our office desk without even being asked.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Lesachek – To play a game; to play with a toy; to act in a movie or play – לשֹחק

Lo lesachek im lev shel gever – Don't play with a guy's heart – לא לשֹחק עם לב של גבר

Mesachek be-esh – Playing with fire – משׂחק באש

Hu mesachek tafkid – He's playing a role – הוא משׂחק תפקיד

Hu mesachek et ha-tafkid shel ha-rasha – He plays the part of the villain – הוא משׂחק את התפקיד של הרשע

Sichakt/Sichakta/Sichaktem ota (be'emet) – You've (really) nailed it; good on you – שׂיחקת אותה באמת

Wow, achi, sichakta ota, toda! - Wow, dude, you nailed it, thanks! – !וואו, אחי, שׂיחקת אותה, תודה

Sichakta ota im ha-espresso ha-ze - You nailed it with that espresso – שׂיחקת אותה עם האספרסו הזה

Lesachek ota metumtam – To play the fool – לשׂחק אותה מטומטם

Ata tesachek ta-mefager – You, just play the fool! (imperative) – אתה, תשׂחק ת'מפגר

Eize sichuk – Wow, we're so lucky; perfect timing; well done – איזה שׂיחוק

Ze ha-kol rak mischak shel dma'ot – It's all a game of tears – זה הכל רק משׂחק של דמעות

Mesachek – He's playing – משׂחק

Mischak – Toy, game, play, match, acting – משׂחק

Amru lo she-hachayim ze lo mischak – They told him that life is not a game – אמרו לו שהחיים זה לא משׂחק

Mischak kaduregel – Football match – משׂחק כדורגל

Mischak klafim – Card game – משׂחק קלפים

Mischakei ha-kes – Game of Thrones – משׂחקי הכס

Mischak mesukan – Dangerous game – משׂחק מסוכן

Mischak machur – Fixed game – משׂחק מכור

Mischakiya – Games/toys area – משׂחקייה

Sachkan kadurgel/ kolno'a/ teatron – Football player; movie/theater actor – שחקן כדורגל, קולנוע, תיאטרון

Ha-seret mesuchak lo tov – The movie is not played well – הסרט משׂוחק לא טוב

Ha-mischak lo mashehu – The acting is not all that – המשׂחק לא משהו

Ramai – Cheater – רמאי

Leramot – To cheat – לרמות

Shakran – Liar – שקרן

Idiot, debil, mefager, metumtam, dafuk – Jerk –  אידיוט, דביל, מפגר, מטומטם, דפוק

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Eyal Golan – Lev Shel Gever (Lyrics)
Arik Einstein – Sus Etz (Lyrics)
Nikmat Ha-tractor – Mischak Shel Dma'ot (Lyrics)
Arik Einstein – Amru Lo (Lyrics)
Azzurro – Adriano Celentano
Kanyon Kanaan, Yarka (Commercial)

#110 Improving your Hebrew is a matter of "inyan"

Dec 8, 2015 09:48

Description:

"Inyan" - matter, business, thing - is a word that's had an amazing career in Hebrew. In this episode host Guy Sharett explains some useful slang expressions using "inyan" and "inyanim," and then delves into the verbs derived from this four letter root.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Inyan – Matter – עניין

Ma ha-inyanim (manyanim)? – How are things? – ?מה העניינים

Yesh lach po inyan im po'alei binyan – You've got business here with builders – יש לך פה עניין עם פועלי בניין

Ma ha-inyan? – What's the matter? – ?מה העניין

Ze lo inyan shel kesef – It's not a matter of money – זה לא עניין של כסף

Ze lo inyani – It's none of my business – זה לא ענייני

Ze lo inyancha – This is none of your business – זה לא עניינך

La'asot inyan – To make a fuss about/a big deal of (something) – לעשות עניין

Hi lo osa li inyanim – She doesn't give me hard time – היא לא עושה לי עניינים

Daber la-inyan – Get to the point – דבר לעניין

Bachur/bachura la-inyan – Great guy/girl – בחור/בחורה לעניין

Lichyot be-katan ze lo la-inyan – Living small is not right – לחיות בקטן זה לא לעניין

Ze lo la-inyan – It's not appropriate – זה לא לעניין

Nir'aa li she-ze dei barur she-hi ken ba-inyan sheli – I think it's quite clear she's into me – נראה לי שזה די ברור שהיא כן בעניין שלי

Ata ba-inyan bichlal? – Are you interested at all? – ?אתה בעניין בכלל

Hu be-inyan shel banim o shel banot? – Is he into guys or girls? – ?הוא בעניין שלי בנים או של בנות

Tamid nimtsa ba-inyanim – Always in the know – תמיד נמצא בעניינים

Hu lo ba-inyanim – He's not up to date – הוא לא בעניינים

Yesh li inyanim – I've got things (to do), errands – יש לי עניינים

Hayu inyanim – There were "things" – "היו "עניינים

Lakachat et ha-inyanim la-yadaim – To take initiative; to take things into your own hands – לקחת את העניינים לידיים

Kach/Kchi/Kchu ta'inyanim la-yadaim – Take things into your own hands – קח/קחי/קחו ת'עניינים לידיים

Inyani – Practical; matter-of-fact – ענייני

Hu haya meod inyani – He was very matter of fact – הוא היה מאוד ענייני

Eich le'anyen otach – How to interest you – איך לעניין אותך

Efshar le-anyen otcha be… – May I interest you with… – ...אפשר לעניין אותך ב

Ani lo me'unyan/me'unyenet – I am not interested – אני לא מעוניין/מעוניינת

Ani me'unyan be… – I am interested in… – ...אני מעוניין ב

Ani meunyan liknot – I'd like to buy – אני מעוניין לקנות

Ani mit'anyen be-kaduregel – I am interested in football – אני מתעניין בכדורגל

Ani mitaneyenet be-muzika – I am interested in music – אני מתעניינת במוזיקה

Ze me'anyen oti – It interests me/interesting – זה מעניין אותי

Ze lo me'anyen oti – I don't care – זה לא מעניין אותי

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Shlishiyat Gesher Ha-yarkon – Ahavat Poalei Ha-binyan (Lyrics)
Keren Peles – Itay (Lyrics)
Moshik Afya – Osa Inyan (Lyrics)
Arik Sinai – Siba Tova (Lyrics)
Ehud Banai – Starter (Lyrics)
Alifim TV Series (Yes)
Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (Lyrics)
Arik Einstein – Af Ehad Lo Mazil Dim'aa (Lyrics)
Arik Einstein – Od Nipagesh (Lyrics)

 

#109 The art of saying "I don't know"

Dec 1, 2015 08:02

Description:

"I don't know" is one of the most important things you need to know how to say in any language. In this episode Guy Sharett explains how to say you don't have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it.

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Ani lo yodea, ani lo yodaat – I don't know – אני לא יודע, אני לא יודעת

(An')lo yode'a – I don't know – אנ')לא יודע)

Ani mamash lo yodea (Anmamashlodea) – I really don't know – אנ(י) ממש ל(א י)ודע

Kshe'at omeret "lo" – When you say "no" – "כשאת אומרת "לא

Ani kvar lo yodea – I don't know any more – אני כבר לא יודע

Kshe-isha omeret lo – When a woman says "no" – "כשאישה אומרת "לא

Hi mitkavenet le-"lo" – She means no – "היא מתכוונת ל"לא

Me-efo ani yodea – How should I know? – ?מאיפה אני יודע

Me-efo li lada'at? – How should I know? – ?מאיפה לי לדעת

Me-efo ani eda – How would I know? – ?מאיפה אני אדע

Ani yodea, ani? – What do I know? – ?אני יודע, אני

Ein li musag ma osim – I don't have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים

Musag – Term – מושג

Ein li musag – I don't have a clue – אין לי מושג

Yesh lecha ulay musag – Do you happen to know – יש לך אולי מושג

Yesh lecha ulay musag efo... – Do you happen to know where... - ...יש לך אולי מושג איפה

Ein li shemetz shel musag – I don't have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג

Ana aref? - Do I know? How would I know? m. (Arabic) –  אנא עארף – أنا عارف

Ana arfa? f. (Arabic) – אנא עארפה –  أنا عارفه

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:
Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (Lyrics)
Karolina – Machma'ot (Lyrics)
Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (Lyrics)
Tamer Hosny – Ya'ani Khalas
Latifa – Ana Arfa
Shalom Hanoch - An'lo Yode'a Eich Lomar Lach (Lyrics)

#108 Learning Hebrew doesn't have to be a bummer

Nov 24, 2015 08:05

Description:

Sometimes we're just "in basa" - in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Host Guy Sharett teaches us verbs derived from "basa," plus more nouns like "hitba'asut," which could be translated as "the process of getting bummed out." Who said Hebrew isn't a rich language?

 

Exclusive content

 

New words & expressions:

Basa – A bummer – באסה

Eize basa – What a bummer – איזה באסה

Eize basa ze she… – What a bummer it is that/when... – ...איזה באסה זה ש

Be-basa – "in basa" – בבאסה

Kuli be-basa – I am totally in basa – כולי בבאסה

Ani al ha-panim – I am *not* doing well – אני על הפנים

Meva'es (Mva'es) – A bummer; annoying – מבאס

Ze ma ze meva-es (Ze ma-ze mva'es) – That's so annoying – זה מה-זה מבאס

Mva'es ta'tachat (Meva'es et ha-tachat) – Really annoying – מבאס ת'תחת

Mevo'as, Mevo'eset – Bummed; annoyed – מבואס, מבואסת

Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo'eset – It doesn't make a difference that your girlfriend is bummed – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת

Kamuvan hitba'asti she… – Of course I was bummed out that… – ...כמובן התבאסתי ש

Hitba'ast/a she-lo hitkasharti? – Where you bummed I didn't call? – ?התבאסת שלא התקשרתי

Hitba'asut – The process of getting bummed out – התבאסות

Nirshema hitba'asut – An annoyance was registered – נרשמה התבאסות

Me'utsban – Pissed/pissed off (more annoyed than just "in basa") – מעוצבן

Atsabim – Nerves – עצבים

 

Playlist and clips:
Cohen @ Mushon – Basa (Lyrics)
Comedy bar, standup comedy – Eize basa
Ha-dag Nachash – Lazuz (Lyrics)
Walla sports interview with footballer Dor Micha

#107 Half a million downloads? Not half bad

Nov 18, 2015 10:35

Description:

This week we're celebrating half a million downloads of our podcast, so host Guy Sharett has decided to dedicate this episode to "hatsi/hetsi" - "half" in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, "hetsi" gets everywhere. But when do we say "hetsi" and when "hatsi"? Listen to find out.

Exclusive content

New words & expressions:

Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga'at – They tell me that I am half a person and that she's half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת

Hetsi/Hatsi, pl. hatsa'im – Half, halves – חצי, חצאים

Hatsi olam sone hatsi – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי

Tsarat rabim hatsi nechama – Distress of many people is half consolation; "others' troubles are a half-consolation" – צרת רבים חצי נחמה

Matsati li heder va-hetsi – I found myself a room-and-a-half – מצאתי לי חדר וָחצי

Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי

Hatsi daka – Half a minute – חצי דקה

Ten li hatsi daka – Give me a second – תן לי חצי דקה

Hatsi gmar, hatsi ha-gmar – Semi finals, the semi finals – חצי גמר, חצי הגמר

Mahatsit – Half – מחצית

Ba-mahatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה

Hatsi ee – Peninsula – חצי אי

Hetsi ko'ach – Half power; "not so amazing" – חצי כוח

Eich lahafoch simla le-hatsait – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית

Hatsot – Midnight – חצות

Kvar aharey hatsot – It's already past midnight – כבר אחרי חצות

Ma'avar hatsaya/hatsiya – Pedestrian crossing; zebra crossing – מעבר חצייה

Hatsiya – Crossing – חצייה

Kavim – Lines – קווים

Hatsiyat kavim – Lines crossing; "crossing the line" – חציית קווים

Hetsi-hetsi – Half-half; split into halves – חֵצי חֵצי

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:

Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (Lyrics)
Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (Lyrics)
Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (Lyrics)
Hamesh va-hetsi TV show
Ha-paytan reality show
Eich lahafoch simla le-chatsa'it - how to turn a dress into a skirt
Ilanit – Kvar Acharey Hatsot (Lyrics)
Iluf kelev, dog training
MK Shelly Yehimovich on "hatsiyat kavim"
Sadyle – Hetzi (Lyrics)

#106 Learning Hebrew? Kol ha-kavod!

Nov 11, 2015 10:01

Description:

The Middle East is a place where people swear "on the honor of their mom" without thinking too much. Host Guy Sharett teaches us all the uses of the Hebrew word "kavod" - "honor" - right from the Prime Minister's official title to what you jot on the front of an envelope.

Exclusive Content

New words & expressions:

Kavod – respect, honour – כבוד

Kol ha-kavod (lecha, lach, lachem) – Bravo; well done (to you) – (כל הכבוד (לך, לך, לכם

Kvodo shachach levarech – Your honor, you forgot to bless – כבודו שכח לברך

Ma shlom kvodo? – How are you, your honor? – ?מה שלום כבודו

Ze kavod gadol she… – It's a great honor that… – ...זה כבוד גדול ש

Ani mitkabed lehazmin – I am honored to invite – אני מתכבד להזמין

Ha-rishon she-hevin et godel ha-eru'a – The first to understand the magnitude of what happened – הראשון שהבין את גודל האירוע

Kvod rosh memshelet israel – His Excellency, the Prime Minister of Israel – כבוד ראש ממשלת ישראל

Kvod ha-shofetet – Your honor (to a female judge) – כבוד השופטת

Kvod nesi ha-medina – His Excellency, the President – כבוד נשיא המדינה

Lehitkabed be- – To have refreshment – -להתכבד ב

Titkabed, titkabdi, titkabdu – Have some refreshment – תתכבד, תתכבדי, תתכבדו

Mishakei kavod – Ego games – משחקי כבוד

Ani nishba ba-kavod sheli – I swear "on my honor" – אני נשבע בכבוד שלי

Bi-sharafak (Arabic, بشرفك) – "On your honor" – בשרפכ

Be-kha-vod – Gladly – בכבוד

Likhvod – For the attention of; to – לכבוד

Likhvodekh – For your sake; in honor of you (f.) – לכבודך

Nikiti et ha-bayit likhvodkha – I cleaned the house in your honor (for you) – ניקיתי את הבית לכבודך

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:

Yehoram Ga'on – Kol Ha-kavod (Lyrics)
David Broza – Tio Alberto (Lyrics)
Hagiga Ba-snooker (Israeli cult movie)
Matsav Ha-uma satirical show
Dan Kaner, Carmel Mt. ceremony
Ariel Israelov & Idan Baranes – Mishakim shel Kavod (Lyrics in YouTube)
Avi Biter – Ba-kavod sheli (Lyrics)
Roulla Saad – Bi-sharafak
Gazoz – Likhvod ha-kayits (Lyrics)
Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon – Likhvodekh (Lyrics)

#105 Pagash-nifgash: Close encounters of the Hebrew kind

Nov 3, 2015 10:02

Description:

Even advanced learners have difficulties with the pagash-nifgash verb forms, both meaning 'he met.' Host Guy Sharett explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them time and again.

New words & expressions:

Lo taaminu et mi pagashti – You won't believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי

Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים

Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר

Nifgashnu – We met – נפגשנו

Lo pogeshet anashim – (You're) not meeting people – לא פוגשת אנשים

Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן

Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן?

Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור

Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה

Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות

Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba'ot? – So how is it that at the end we all encounter the same expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות

Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו

Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם

Lehafgish – To bring people together – להפגיש

Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה

Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי

Pegesh – Gathering – פגש

Likbo'a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה

 

Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.

 

Playlist and clips:

Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics)
Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics)
Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics)
MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich
Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics)
Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics)
Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) - from a poem by Rachel Bluwstein, "The Mother of Hebrew Poetry."

#104 StreetWise support: Ease the heavy burden of learning Hebrew

Oct 28, 2015 10:01

Description:

The word for "support" - "tmicha" - is vastly used in Hebrew, mainly in the context of tech support. The verb is "litmoch." This week, host Guy Sharett has a special message at the end of the show related to this. Curious? Have a listen and click this link: https://www.patreon.com/streetwisehebrew

 

New words & expressions:

Hu tamach be-mishehu/mashehu – He supported someone/something – הוא תמך במשהו

Hu dei tamach ba-ra'ayon – He kinda supported the idea – הוא די תמך ברעיון

Be-otam mikrim – In those cases – באותם מקרים

Dafdefan – Browser – דפדפן

Lo tomech be-java script – Does not support java script – לא תומך בג'אווה סקריפט

Tomech – He's supporting / support desk agent – תומך

Tmicha – Support (noun) – תמיכה

Hem natnu lo tmicha – They supported him – הם נתנו לו תמיכה

Tmicha mishpachtit – Family support – תמיכה משפחתית

Tmicha technit – Technical support – תמיכה טכנית

Titkasher la-tmicha – Call the support – תתקשר לתמיכה

Tmicha kaspit – Financial support – תמיכה כספית

Tmicha me-rachok – Remote support – תמיכה מרחוק

Tmicha nafshit – Mental support – תמיכה נפשית

Tmicha rigshit – Emotional support – תמיכה רגשית

Kvutsat tmicha – Support group – קבוצת תמיכה

"Plus tmicha" – "With benefits – "פלוס תמיכה"

Nitmach – Supported – נתמך

Lehitamech – To to be supported – להיתמך

 

Playlist and clips:

Corinne Alal – Ha-taasiya Ha-abirit (Lyrics)
Computer support clip
Dina Barzilai - Lahakat Ha-nachal (Lyrics)

#103 Knives out: StreetWise Hebrew on the language of stabbing

Oct 21, 2015 09:58

Description:

The word "dkira" - "stabbing" - is unfortunately becoming the soundtrack to our lives here in Israel at the moment. StreetWise Hebrew is not shying away from what's going on, so today host Guy Sharett explains the shoresh (root) "DKR."

New words & expressions:

Pigua – Terror attack – פיגוע

Dkira – Stabbing, prick – דקירה

Bo nikach dkira ktana – Let's take a little jab – בוא ניקח דקירה קטנה

Mashehu mukar et libi dakar – Something familiar stabbed my heart – משהו מוכר את ליבי דקר

Lidkor mishehu – To stab someone – לדקור מישהו

Ze doker – It  – זה דוקר

Dakru oti be-machat – They pricked me with a needle – דקרו אותי במחט

Zo rak dkira ktana – It's just a little prick – זו רק דקירה קטנה

Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi – Her living stare "is pricking me to tears"  – מבטה החי דוקר אותי לבכי

Be-afula emesh nidkar chayal – In Afula a soldier was stabbed – בעפולה אמש נדקר חייל

Lehidaker – To be stabbed – להידקר

Eich le'echol sabres bli lehidaker – How to eat cactus fruits without getting pricked – איך לאכול סברס בלי להידקר

Dikur – Acupuncture – דיקור

Ledaker – To perform acupuncture – לדקר

Yesh li dikur ha-yom – I've got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום

Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני

Medaker – Acupuncturist – מדקר

Medukar – An acupuncture patient – מדוקר

Dokranim – Spike strips – דוקרנים

Ke-madkerot cherev – "Like sword-stabbings," "like a dagger (in the heart)" – כמדקרות חרב

Dkira ba-lev – A stab in the heart – דקירה בלב

 

Guy’s parting monologue:

לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה

 

Playlist and clips:

TV2 News Report
Tofa'at Dopler – Lipol Al Gan Eden (Lyrics)
Riki Gal – Tokyo Gdola (Lyrics)
Corinne Alal – Te'una (Lyrics)
Meir Ariel – Shir Ke'ev (Lyrics)
TV1 News Report
How to eat cactus fruits without getting pricked
Acupuncture commercial
Ehud Banai – Al Tifchad (Lyrics)

#102 Crazy Hebrew for crazy days

Oct 13, 2015 08:57

Description:

We are going through some yamim meshugaim - "crazy days" - in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew (something we cook to perfection!). We promise a special sanity episode once things get back to normal.

New words & expressions:

Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים

Meshuga – Crazy – משוגע

Pgu'a nefesh – Mentally ill – פגוע נפש

Leshage'a – To drive someone crazy – לשגע

Ze ha-erev ha-ze ha-meshge'a – It's this terrific evening – זה הערב הזה המשגע

Meshgea – Wonderful, terrific, smashing – משגע

Hu meshage'a et kulan – He drives everybody (f. pl.) crazy – הוא משגע את כולן

Al teshag'i oti – Don't drive me crazy – אל תשגעי אותי

Shige'a – He drove crazy – שיגע

Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך

Ba'al ha-bayit hishtag'ea – The owner lost his mind – בעל הבית השתגע

Yesh tipot shel shiga'on beinenu – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו

Shiga'on – Craziness/groovy – שיגעון

Shaga'at, Tarefet – Craziness – שגעת, טרפת

Kor'im leze shaga'at, kor'im le-ze tarefet – One calls it craziness, one calls it insanity – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת

Metoraf – Crazy – מטורף

Meshuge (Yiddish) – Crazy – משוגע

Shaja-a (Arabic) – He encouraged – שג'ע – شجع

Tashji'a (Arabic) – Encouragement – תשג'יע – تشجيع

 

Playlist and clips:

Matti Caspi – Zemer Mapuhit (Lyrics)
Yoni Yosef – Meshage'a et Kulan (Lyrics)
Zohar Argov – Al Teshag'i Oti (Lyrics)
Avihau Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (Lyrics)
Omer Adam – Wai Li (Lyrics)
La'uf al ha-milion TV show – promo
Rami Fortis & Barry Saharoff – Chalom Kachol (Lyrics)
Benny Bashan – Achla Chamuda (Lyrics)
Lior Narkis - Shagaat/Tarefet (Lyrics)
Trio Carpion – Push the Button (Lyrics in Yiddish & English in the Youtube clip description)
Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak

 

#101 Don't mess with my shnatz!

Sep 22, 2015 10:17

Description:

How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Host Guy Sharett talks about our sacred shnatz, and introduces us to some very sleepy words.

New words & expressions:

Hu yashen – He’s asleep/sleeping – הוא ישן

Yashen, ra’ev, ayef, same’ach – Sleeping, hungry, tired, happy – ישן, רעב, עייף, שמח

Yeshena, yeshenim, yeshenot – Sleeping (f., sing.), sleeping (m., pl.), sleeping (f., pl.) – ישנה, ישנים, ישנות

Lishon – To sleep – לישון

Shoel "gam at yashant?" – I am asking "were you (f.) sleeping as well?" – "שואל "גם את ישנת

Yashnuni – Sleepy – ישנוני

Sheina – Sleep (noun) – שינה

Shnatz, shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צהריים

Ha-amuta le-kidum tarbut ha-shnatz be-israel – The association for promoting the culture of the shnatz in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל

Nedudei sheina – Insomnia – נדודי שינה

Nedudim – Wandering, travels – נדודים

Ha-koshi leheradem – The difficulty of falling asleep – הקושי להירדם

Arba lifnot boker lo nirdemet – 4am, I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת

Ha-yefeifiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת

Radum – Sleepy, drowsy – רדום

Tardemet – Coma – תרדמת

Lehardim – To put to sleep, to anesthetize – להרדים

Hardama – Anesthesia – הרדמה

Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית

Murdam – Anesthetized – מורדם

Shir eres – Lullaby – שיר ערש

Num, numi, numu – Sleep (Imperative, m., f., pl.) – נום, נומי, נומו

Lanum – To sleep (archaic) – לנום

Tnuma – A nap – תנומה

Nimnum – A short nap – נמנום

Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה

Yashen be-amida – You’re sleeping standing up (Do something!) – ישן בעמידה

 

Guy’s parting monologue:

השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים'

Playlist and clips:

Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)
Shokolad Menta Mastik – Yashnuni (Lyrics)
Clip: TV2 shnatz (Shnat Tsohorayim)
Clip: Insomnia expert
Yehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (Lyrics)
Yizhar Cohen – Chalomot Shmurim (Lyrics)
Yardena Arazi – Shir Eres (Numi, Numi) (Lyrics)
Old recordings of Numi, Numi

 

#100 Celebrating 100 episodes by saying Toda

Sep 15, 2015 10:56

Description:

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew.

New words & expressions:

Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר

Toda la-el – Thank god – תודה לאל

Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו

Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה

Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת

Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה

Rav todot – Much obliged – רב תודות

Be-toda – With thanks – בתודה

(Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש)

Asir toda – Grateful – אסיר תודה

Mode Ani – I thank – מודה אני

Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך

Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה

Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו

Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך

Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה

Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם

Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה"

Hodot le – Thanks to – הודות ל-


Guy’s parting monologue:

בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר

Playlist and clips:

Yishai Levy – Toda (Lyrics)
Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)
Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)
Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)
Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)
Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics)

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.
Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#99 Shoulda coulda woulda

Sep 8, 2015 10:46

Description:

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases.

New words & expressions:

Hayita bone li kirot – You’d build me walls – היית בונה לי קירות

Hayita matkin menorot – You’d install lamps – היית מתקין מנורות

She-yihie li or – So that I’d have light – שיהיה לי אור

Three options for haya + present: 1. He would. 2. He would have. 3. He used to.

Lu hayiti shnei alim ba-stav – If I were two leaves in the fall – לו הייתי שני עלים בסתיו

Hayiti nosheret alecha achshav – I’d fall on you right now – הייתי נושרת עליך עכשיו

Ma Atem Hayitem Osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים?

Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay, lo be-mikre – I remember in full moon nights, you used to come to me, not at random – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי, לא במקרה

Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד

Im hayiti yode’a - Had I known – אם הייתי יודע

Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret – If you were with me, I would have given you a souvenir – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת

Ilu yacholti hayiti shochachat eich bati le-chan – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באתי לכאן

Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו

 

Guy’s parting monologue:

אז היום אני רוצה לספר לכם שהלכתי לסרט עם חברה בשבת בצהריים, לא חשבנו שיהיו הרבה אנשים אז לא הזמנו כרטיסים מראש, פשוט הלכנו לקולנוע. כשהגענו ראינו תור מטורף של איזה 30-40 איש, וצעקות עד לב השמיים. אני נשארתי לעמוד בתור וחברה שלי הלכה לראות אם אפשר לקנות כרטיסים מהמכונה שהייתה ליד הקופות. ובאמת היה אפשר והיא קנתה, וזה לקח רק כמה דקות. אבל הייתה שם כזו היסטריה, וצעקות. טוב, החום משפיע, אנשים עצבניים ולא אוהבים לעמוד בתור.

Playlist and clips:
Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (Lyrics)
Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (Lyrics)
Ma Atem Hayitem Osim – TV Show
Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (Lyrics)
Eyal Golan – Ha-ahava Ha-yeshana Sheli (Lyrics)
Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (Lyrics)
Riki Gal – Ilu Yacholti (Lyrics)

 

EXTRA: Guy and Gadi on "becoming Israeli"

Sep 5, 2015 15:36

Description:

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him.

Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

#98 Be’ezrat ha-shem: A helping hand with your Hebrew

Sep 1, 2015 11:49

Description:

An ozer is an "assistant," but could also mean "he’s helping" - a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Host Guy Sharett teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on.

New words & expressions:

Azar – He helped – עזר

Shalom, efshar laazor – Hello, may I help? – ?שלום, אפשר לעזור

Efshar laazor lecha? – May I help you? – ?אפשר לעזור לך

La’azor, laavod, laanot – To help, to work, to answer – לעזור, לעבוד, לענות

Ata yachol laazor li bevakasha? At yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – ?אתה יכול לעזור לי בבקשה? את יכולה לעזור לי בבקשה

Ulay at yechola la’azor li – Maybe you can help me – אולי את יכולה לעזור לי

Eich ani yachol/yechola laazor lecha? – How can I help you? – איך אני יכול/יכולה לעזור לך?

Ze mamash azar li – This really helped me –זה ממש עזר לי

Ze lo azar – It didn’t help – זה לא עזר

Hayiti be-20 tipulim, shum davar lo azar – I went to 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר

Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help (Nothing will help) – לא יעזור בית דין

Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום

Ozer – He’s helping / Assistant – עוזר

Ozer sar – Assistant to the minister – עוזר שר

Ozer bayit / ozeret bayit – Cleaner – עוזר בית / עוזרת בית

Ha-natsim ve-ozreyhem – The Nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם

Ezra – Help – עזרה

Ezra – A guy’s name – עזרא

Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה

Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה

Yafa sheli – My beauty – יפה שלי

At chayevet lilmod levakesh ezra – You must learn how to ask for help – את חייבת ללמוד לבקש עזרה

Levakesh ezra mi - To ask for help from someone – -לבקש עזרה מ

Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police is asking the help of the public – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור

Be’ezrat ha-shem – With the help of god – בעזרת השם

Bi’siata di-shmaya (Basad) – With the help of the sky (god) – (בסיעתא דשמיא (בס"ד

Ne’ezer – He was helped – נעזר

Ne’ezer be- – To be helped by – -נעזר ב

Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am being helped by a dictionary in order to read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית

Lehe’azer be – To be helped, assisted by – להיעזר ב

 

Guy’s parting monologue:

היום אני רוצה לספר לכם שעשיתי סיור בצרפתית בשבת עם כמה עולים חדשים מצרפת. היה ממש כיף. וזה מדהים לראות איך אני שוב ושוב פוגש אנשים שעברו טראומות עם מורים לעברית, ובכלל עם מורים לשפה, לא רק עם עברית. הרבה פעמים זה קשור להגירה, הורים שרוצים קשר למולדת הישנה של המשפחה, ושולחים את הילדים למקום שבו ילַמדו אותם שפה, דת ותרבות. כמו הרבה ילדים, הם סובלים שם, כי הם רוצים להיות כמו כולם במדינה החדשה, והמורים לא בדיוק מתלהבים מללמד שפה, ובמקרה של עברית, רבנים בתלמוד תורה מלמדים בניו-יורק עברית במבטא יידישאי ולא סלנג ישראלי עכשווי כמו שאנחנו לומדים כאן

Today I’d like to tell you that I led a tour in French on Saturday with a few new immigrants from France. It was really fun. And it’s amazing to see how, time and again, I meet people who went through traumas with Hebrew teachers, and with language teachers in general, not only with Hebrew. In many cases it’s related to immigration - parents who want a connection to the old homeland of the family, and send the kids to a place where they’ll teach them language, culture and religion. Like many kids, they suffer there because they want to fit in in the new country and because often the teachers are not really enthusiastic about teaching language, and in the case of Hebrew, there are rabbis at Talmud Torah schools in New York who teach Hebrew with a Yiddish accent and not contemporary Israeli slang like we learn here.

 

Playlist and clips:
Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azor
Dave explains how to deal with stuttering
Schuna – Nickelodeon Channel
Rona Kenan – Kshe-Hakotsim Hayu Kotsim (Lyrics)
Sarit Hadad - Be’ezrat Ha-shem (Lyrics)

#97 "Amud": A pole of good standing

Aug 25, 2015 10:47

Description:

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery.

New words & expressions:

Hu amad – He stood – עמד

La’amod – To stand – לעמוד

Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום

Hu omed – He is standing – הוא עומד

Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות

Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת

Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל

Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל

Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה

Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה

Omed lo – He’s got an erection – עומד לו

Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר

Omed be- – To withstand – -עומד ב

Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה

Amida – Standing – עמידה

Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה

Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה

Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד

Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי

Le’amed – To do the page layout – לעמד

Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף

Amud – Page of a book – עמוד

Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל

He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד

Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה

Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד

Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים

Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים

Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום

Hu’amad – Was placed - הועמד

Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום

Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר

Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים

Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות

Emda – Position; work station – עמדה

Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי

Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח

 

Guy’s parting monologue:

.אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים.

Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried.

יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים

I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home.

.אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד.

But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice.

.בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן

For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here.

 

Playlist and clips:
Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)
Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)
Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)
Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)
Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)
Clip: TV1 Police Chief report

#96 May every day be a StreetWise day!

Aug 18, 2015 10:44

Description:

How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it’s so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you’re wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn’t end like it started...

 

New words & expressions

She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב

Ani me’achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום

She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום

Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע

Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת

Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה

She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול

She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ"ש נעים/סופ"ש נעים

She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה

She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה

She-yihyu shvu’ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים

She-yihye rak tov / Rak tov she’yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב

Ani me’achel, me’achelet, anachnu me’achlim/me’achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות

Ani me’achel lecha yomuledet same’ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח

Ani me’achelet lecha she – I wish you that... – ...אני מאחל לך ש

She-ya’avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות

Mabruk – Congratulations – מברוכ

Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה

She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל

Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו

Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו

Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי

 

Playlist and clips:

Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics)

Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip)

Sarit Haddad – Me’achelet Lecha (Lyrics)

Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics)

Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (00:33) (Lyrics)

 

Guy's parting monologue:

אז היום אני רוצה לספר לכם שהייתי בחתונה ערבית מוסלמית של חבר לעבודה שעובד איתי בגוגל. זה היה באולם שמחות בקלנסווה, שלושת רבעי שעה מתל אביב. היה ממש כיף, נסענו כל הצוות מהעבודה. החתונה התחילה כחתונה נפרדת לגברים ולנשים, לא ידענו את זה מראש, וזה היה לנו קצת הפתעה כי באנו בנים ובנות ביחד ונאלצנו להיפרד במפתיע בכניסה. אבל מה שהיה נחמד זה שאחרי כמה שעות פורקה המחיצה ורקדנו ביחד נשים וגברים. אמא של החתן, שחבשה חיג'אב, הסבירה שאחרי שהדתיים הלכו הביתה אפשר לרקוד ביחד. זה היה נחמד.

Glossary:
Ulam Smachot - Event Hall - אולם שמחות
Tsevet - Team - צוות
Nifredet - Separate - נפרדת
Haft'aa - Surprise - הפתעה
Porka - Was dismantled - פורקה
Mehitsa - Barrier - מחיצה

#95 In case of emergency, call StreetWise Hebrew

Aug 11, 2015 10:17

Description:

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" - ק.ר.ה - with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela.

New words & expressions

Ma kara la-yeled – What happened to the kid – מה קרה לילד?

Ma kara, ma kara? – What on earth is going on? – מה קרה, מה קרה?

Ma kore achi – What’s going on dude? – מה קורה אחי?

Az ma od kore itach – So what else is happening with you?  – אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ

Ma kore im – What’s happening with – מָה קוֹרֶה עִם

Ma kara im – What happened to – מָה קָרָה עִם

Tagidi ma kore itach? – Tell me, what’s going on with you? – תגידי מה קורה איתך?

Ma le’azazel kore itcha? – What on earth is going on with you? – מה לעזאזאל קורה איתך?

Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה

Ze lo kore li – This is not happening to me – זה לא קורה לי

Ze lo yikre shuv – This won’t happen again – זה לא יקרה שוב

Nu, ve-kara mashehu? – So, did something happen? – נו, וקרה משהו?

Mikre, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים

Ani gam kacha mikre avud – Anyway I am lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד

Mikre katse – Edge case – מקרה קצה

Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום

Be-mikre cherum – In case of an emergency – במקרה חירום

Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח

Ani rotse lifgosh ota pit’om be-mikre – I want to meet her suddenly by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה

Be-mikre – By chance, accidentally – במקרה

Ze kara be-mikre – It happened by chance – זה קרה במקרה

Yesh lachem be-mikre chalav soya? – Do you have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה?

Le-mikre she – In case – למקרה ש

Be-mikre shel re’idat adama – In case of an earth quake – במקרה של רעידת אדמה

Mikri – Random – מקרי

Be-chol pgisha mikrit – On every coincidental meeting – בכל פגישה מקרית

Mikriyut – Coincidence – מקריות

Lach – Humid – לח

Siyut – Nightmare – סיוט

Amud – Pole – עמוד

Mit’osheshet – Recovering (f. sg.) – מתאוששת

 

Playlist and clips:

Matti Caspi – Yemei Binyamina (Lyrics)

Shtuyot she-israelim omrim – Nonsense that Israelis say

Moshe Peretz – Ma Kore Itach (Lyrics)

Ozi Zoltak – Afilu Lo At (Lyrics)

Meir Ariel – Pluga Ba-kav (Lyrics)

Arik Lavie – Haya o lo haya (Lyrics)

#94 Please press pound. You're on Ma’ane Koli

Aug 4, 2015 06:20

Description:

How many times have you called a company or a bank and had to deal with ma’ane koli, or an automated answering service?

Today we’ll learn words and terms you’ll be hearing while waiting online, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative.

New words & expressions:

Ma’ane koli – Automated Answering Service – מענה קולי

Kol, koli – Voice, vocal – קולי

Hu ana – He answered –הוא ענה

La’anot – To answer –לענות

Le-ivrit na lehakish 1 – For Hebrew press 1 –לעברית נא להקיש 1

Ana, Na – Kindly –אנא, נא

Na hakesh, Na lehakish –נא הקש, נא להקיש

Lesherut lakochot – For customer service –לשירות לקוחות

Le-siyum hakishu sulamit – To end press star –לסיום הקישו סולמית

Le-Siyum – To end – לסיום

Sulam – Ladder –סולם

Sulamit – Hash key – סולמית

Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות

Meyda – Information –מידע

Ul-meyda (Ve-le-meyda) – And for information – ולמידע

Lintsig sherut hakesh – For a customer service agent press –לנציג שירות הקש

Li-tmicha technit – For technical support –לתמיכה טכנית

Tmicha – Support –תמיכה

Hu tamach – He supported – תמך

Hu tomech – He supports –תומך

Litmoch be-mishehu – To support someone –לתמוך במישהו

Tmicha technit – Technical support –תמיכה טכנית

 

Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.
Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

#93 'Teomim': the best things come in pairs

Jul 28, 2015 09:06

Description:

TLV1 Radio, the home of our podcast, has a few more shows for you to check out. They all focus on Israel in one way or another.

For those of you interested in some straight talk about Israeli politics, culture, society, economy, and all the rest, have a listen to The Promised Podcast. You can find the podcast at tlv1.fm/promisedpodcast or search for it on your favorite podcast app.

 

Teomim are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, coordinating and more. Let’s learn how to use this family of words in our everyday life. Mat’im lachem?

New words & expressions:

Teom, te’omim – Twin, twins – תאום, תאומים

Zug te’omot siamyot – A pair of Siamese twins – זוג תאומות סיאמיות

Migdalei ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים

Ze lo ta’am et ha-tsipiyot – It didn’t match the expectations – זה לא תאם את הציפיות

Eich lifgosh ben zug to’em – how to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם

Leta’em – To coordinate – לתאם

Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can you coordinate a multi participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים

Te’amti lecha tor – I’ve coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור

Te’amti lach pgisha – I’ve coordinated a meeting for you – תיאמתי לך פגישה

Meto’emet lecha pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה

Efshar leta’em li tor im… - Would it possible to coordinate an appointment with... – ...אפשר לתאם לי תור עם

Te’um, teumim – Coordination – תיאום, תיאומים

Teum bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני

Lehat’im odem – To match lipstick – להתאים אודם

Hu hit’im – He matched – הוא התאים

Mat’im li – That’s good for me – מתאים לי

Lo mat’im shmone – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה

Lo mat’im lecha ha-tseva haze – This color does not agree with you – לא מתאים לך הצבע הזה

Ha-chultsa gdola midai, hi lo matima lach – The shirt is too big, it doesn’t suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך

Lo mat’im achshav – I don’t need this now – לא מתאים עכשיו

Eich mat’im achshav knafe – A knafe would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה

Mut’am le – Fitted for – מותאם ל

Lehat’im chultsa la-michnasayim – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים

 

Playlist and clips used:
TV2 about zug te’omot siamiyot, Siamese Twins
How to find ben zug to’em
How to coordinate, leta’em, a meeting with many people
TV1 news report about ha-te’um ha-bitchoni
Ashley gives tips about how lehat’im odem
Sharif – Mat’im Li (Lyrics)
Duvdevani ve-Kovach – Eich mat’im achshav knafe

#92 Which way to the 'sherutim'?

Jul 21, 2015 07:19

Description:

The Hebrew word 'sherut' means 'service,' but the plural - 'sherutim' - is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else can we learn from this root. Hope you’re happy with our sherut!

New words & expressions:

Sherut – Service – שירות

Lesharet – To serve – לשרת

Hi mesharetet – She serves – היא משרתת

Sherut tsva’i – Army service – שירות צבאי

Sherut le’umi – National service – שירות לאומי

Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי

Monit sherut –  Shared taxi – מונית שירות

Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות

Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים

Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים

Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים

Hayinu me’ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים

Sheruti – Service-oriented – שירותי

Le-sherutcha – At your service – לשירותך

Lo kolel sherut – Doesn’t include service – לא כולל שירות

Sharat – Computer server; janitor – שרת

Mal’achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת

Shalom aleychem mal’achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת

 

Playlist and clips used:
Arik Einstein – Ani Roe’e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics)
Sound of monit sherut line 5
TV10 story about public toilets
Yehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics)
Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

#91 Mistakes that make Israelis cringe

Jul 15, 2015 10:10

Description:

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!

 

New words & expressions:

Kshe – When – כש

Ka’asher – When (archaic) – כאשר

Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות

Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה

Ima sheli – My mom – אמא שלי

Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור

Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני

Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח

Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח

Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך

Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה

Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה

Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא

Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם

Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט

Me-ayin – Where from (archaic) – מאין

Me-efo – From where – מאיפה

Be-bayit – In a house – בבית

Ba-bayit – In the house – בבית

Le-bayit – To a house – לבית

La-bayit – To the house – לבית

Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר

Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל

Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש

Sheva banot – Seven girls – שבע בנות

Hatzilim – Eggplants – חצילים

Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake)

Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake)

Hu lomed – He studies – הוא לומד

Kelev – Dog – כלב

Bokker – Morning – בוקר

Yomuledet – Birthday – יומולדת

 

Playlist and clips used:

Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics)

Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics)

Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics)

Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)

Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics)

Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics)

Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics)

Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

#90 Safety, security, and a bit of self-confidence

Jul 7, 2015 08:46

Description:

Betach or batu’ach - "sure" or "for sure" - are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy Sharett does some excavation work so we can see where this root, "bet.tet.chet," comes from.

 

New words & expressions:

Israel betach be-elohim – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוהים

Livto’ach be-mishehu – To trust someone – לבטוח במישהו

Batu’ach – Safe, secure – בטוח

Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח

Batuach, Betach – For sure, sure thing – בטוח, בטח

Betach she-avo – Sure I’ll come – בטח שאבוא

Bitu’ach –  Insurance – ביטוח

Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח

Bitu’ach leumi – National Insurance – ביטוח לאומי

Ha-mosad le-bitu’ach leumi – The National Insurance Institute – המוסד לביטוח לאומי

Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa she-nikret polisat talmidim – In the state of Israel every student is insured with a policy called student policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים

Hivtachtem yona, ale shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit – You promised a dove, an olive branch, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית

Lehavtiach – To promise – להבטיח

Havtachot tsarich lekayem – Promises one needs to keep – הבטחות צריך לקיים

Bitachon – Security – ביטחון

Ish bitachon – Security person, guard – איש ביטחון

Bitachon atsmi – Self-confidence – ביטחון עצמי

Lehazek et ha-bitachon ha’atzmi – To strengthen the self-confidence – לחזק את הביטחון העצמי

Misrad habitachon – Ministry of Defense – משרד הביטחון

Sherut habitachon ha-klali, shin bet, shabak – The Israel Security Agency – שירות הביטחון הכללי, ש.ב., שב"כ

Betichut – Safety – בטיחות

Betichut ba-drachim, ba-tisa, ba-internet – Road safety, flight safety, internet safety – בטיחות בדרכים, בטיסה, באינטרנט

Daf hanchayot ha-betichut – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות

Chagorat betichut - Safety belt – חגורת בטיחות

 

Playlist and clips used:

Kobi Peretz & Of Simches – Israel (Lyrics)
Regev Hod – Margish Batu’ach (Lyrics)
Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (Lyrics)
Insurance ad – פרסומת לחברת ביטוח
Student Insurance Policy – פוליסת ביטוח לתלמידים
Lahakat Hel Hinuch – Horef 73 (Lyrics)
Up Airline Safety Clip – סרטון בטיחות "אפ"

#89 We're all going on a summer hofesh

Jun 23, 2015 10:10

Description:

It’s summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let’s talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style.

 

New words & expressions:

Hofesh – Holiday –חופש
Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול
Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור
Hufsha – Vacation –חופשה
Hufsha mishpachtit – family vacation –חופשה משפחתית
Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד
Lakachat hofesh – to take days off –לקחת חופש
Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש
Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה
Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב
Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה
"Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim."
The airlines recognized the Israeli passenger’s soft spot, the dream to be upgraded to business class.
חברות התעופה זיהו את הנקודה הרגישה אצל הנוסע הישראלי, החלום להשתדרג למחלקת עסקים.
Shidrug – Upgrade –שִדרוג
Leshadreg mishehu – To upgrade someone –לשדרג מישהו
Shudragti – I was upgraded –שוּדרגתי
Lehishtadreg – To be upgraded –להשתדרג
Havilat nofesh – holiday package deal –חבילת נופש
Ichur, ikuv – delay –איחור, עיכוב
Linchot, nechita – To land, landing –לנחות, נחיתה
Lehmari, hamra’a – To take off, take off –להמריא, המְראה
Moshav – seat –מושב
Lehazmin moshav – To reserve a seat – להזמין מושב
Kartis aliya la-matos – Boarding pass –כרטיס עלייה למטוס
Nose’a – Passenger –נוסע
Ani nose’a – I am going –אני נוסע
Ani Ha-nose’a – I am the passenger –אני הנוסע
Rishum la-tisa – Check-in –רישום לַטיסה
Kvuda, Mit’an – luggage –כבוּדה, מטען
Mizvada – Suitcase –מזוודה
Tik yad – hand bag –תיק יד
Ma’avar – Transit –מַעֲבר
Tisat hemshech – Connecting flight –טיסת הֶמשך

 

Playlist and clips used:

Hava Alberstein – Shir Tishrei (Lyrics)

Commercial – Hufsha Mishpachtit

Yehuda Poliker – Hofshi Ze Legamrei Levad (Lyrics)

Commercial – Haloch Va-shov

TV2 Story – Shidrug, Upgrade

Shlomo Artzi – Be-matos Silon (Lyrics)

Express Check-in commercial

#88 Yeled, who are you kidding?

Jun 17, 2015 10:24

Description:

‘Yeled’ – ‘child’ – comes from the root ‘y.l.d’ – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it.

New words & expressions:

Yeled – Child, kid, boy – ילד

(Arabic ولد, walad)

Kulanu yeladim shel ha-chayim – We are all children of the life – כולנו ילדים של החיים

Yeled, yeladim – ילד, ילדים

Yaldey Ha-yare’ach – Children of the moon – ילדי הירח

Hu yaase lach yeled – he’ll make you a child – הוא יעשה לך ילד

Ta’ase li yeled – Make me a child, you’re awesome – תעשה לי ילד

Yalad – He gave birth – הוא ילד

Hi yalda – She gave birth – היא ילדה

Yalda – Girl – ילדה

Hi yalda bat – She gave birth to a girl – היא ילדה בת

Hi yalda ben – She gave birth to a boy – היא ילדה בן

Eich shir nolad – How is a song born? – איך שיר נולד?

Hu nolad – He was born – הוא נולד

Nichtav; niylad>nawlad>nolad

Ma nolad? – What was born? – ?מה נולד

Nolad lo ben – A son was born to him, he has a son – נולד לו בן

Nolda lahem bat – A daughter was born to them, they have a daughter – נולדה להם בת

Ani noladti lashalom – I was born to peace – אני נולדתי לשלום

Rak etmol nolda – She was just born yesterday – רק אתמול נולדה

Yiled – He delivered a baby – יילד

Yilda – She delivered a baby – יילדה

Meyaledet – She is delivering a baby/Midwife – מיילדת

Hi meyaledet tinok achshav – She’s delivering a baby right now – היא מיילדת תינוק עכשיו

Leyaled – To deliver a baby – ליילד

Lehityaled – To behave like a child – להתיילד

Holid – He fathered, it gave rise to – הוליד

Ze holid be’ayot chadashot – זה הוליד בעיות חדשות

Yaldut – Childhood – ילדוּת

Yalduti – My childhood/infantile – ילדותי

Yaldutiyoot – Infantility – ילדותיוּת

Huledet – birth – הולדת

Yom huledet, Yomuledet – יום הולדת, יומולדת

Leida – Childbirth, birth – לידה

Ta’arich leida – Date of birth – תאריך לידה

Yeluda – birth rate – ילוּדה

Yaldon, Yaldonet – kiddo (M., F.) – ילדון, ילדונת

Yeladim yekarim – Dear children – ילדים יקרים

 

Playlist and clips used

Arik Einstein – Yeladim Shel Ha-chayim (Lyrics)

Shlomo Yidov – Yaldei Ha-yare’ach (Lyrics)

Shlomo Artzi – Nirkod Nishkach (Lyrics)

Ha-keves Ha-shisha-asar – Eich Shir Nolad (Lyrics)

Sexta – Noladti La-shalom (Lyrics)

Aris San – Rak Etmol Nolda (Lyrics)

Mati Caspi – Yalduti Ha-shniya (Lyrics)

Uzi Fuchs – Yaldonet (Lyrics)

#87 We've had enough!

Jun 9, 2015 08:50

Description:

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the word 'maspik' - 'enough.' We'll also listen to some songs so we can check out how 'maspik' deals with the adjectives, adverbs, and verbs it meets on the way.

 

New words & expressions:

Ze maspik? - Is it enough? - ?זה מספיק

Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק

Metsuyan – Excellent – מצויין

Tov meod – Very good – טוב מאוד

Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד

Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב

Maspik – Sufficient, just about – מספיק

Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי

Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק

Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל

Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an 'F' in religious tolerance - משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית

Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה - Below standard/'F' in mathematics, in history

Maspik im – enough with – מספיק עם

Maspik im ze ve-dai - enough with it already – מספיק עם זה ודי

Maspik le-mishehu – Enough for someone – מספיק למישהו

Ze maspik lach? - Is it enough for you? - ?מספיק לך

Maspik chacham – Clever enough – מספיק חכם

Ve-zo siba maspik tova – And this is a good enough reason – וזו סיבה מספיק טובה

Ha-anashim she-amru li she-ani lo shava maspik – Those people who told me I was not good enough - האנשים שאמרו לי שאני לא שווה מספיק

Maspik she-shlosha arbaa mikrim yikru – It’s enough that three or four cases will happen – מספיק ששלושה ארבעה מקרים יקרו

Kol ha-medina tedaber aleyhem – The whole country will talk about them – כל המדינה תדבר עליהם

Lo maspik she… – It’s not enough that… – ...לא מספיק ש

Maspik ledaber achshav – Enough with the talking now – מספיק לדבר עכשיו

Ani chayav lehaspik – I must do it on time – אני חייב להספיק

Lehaspik – To succeed in doing something on time – להספיק

Maspik, maspika, maspikim, maspikot – מספיק, מספיקה, מספיקים, מספיקות

Ani lo maspik/aspik le’hagia hayom – I won’t make it today – אני לא מספיק/אספיק להגיע היום

Ha-ochel ha-ze tsarich lehaspik le-shlosha yamim – This food should suffice for three days – האוכל הזה צריך להספיק לשלושה ימים

Sapak internet – Internet provider – ספק אינטרנט

Sipuk – satisfaction – סיפוק

Aspaka – provision – אספקה

Shataknu maspik – We were silent enough – שתקנו מספיק

Maspik le-hayom – That’s enough for today – מספיק להיום

 

Playlist and clips used

Ha-dag nachash – Lo Maspik (Lyrics)

Religious tolerance in Israel – TV10

Jacky Mekayten – Ha-me’antezet (Lyrics)

Monika Sex – Maspik Benadam (Lyrics)

Yitzhak Klepter – Tslil Mechuvan (Lyrics)

TV2 – Behavior in the Knesset

Dudu Tassa – Ani Ratz (Lyrics)

 

#86 This show's getting more and more 'od'

Jun 2, 2015 10:11

Description:

“Od, od, od!” – we’re always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use “od.” Guy Sharett tells us more...

 

New words & expressions

Od? - Some more? - ?עוד

Ken, od tipa/ktsat – Yes, just a tiny bit more – כן, עוד טיפה/קצת

Efshar od chalav? - May I have more milk? - ?אפשר עוד חלב

Efshar od ktsat kafe? - May I have a bit more coffee? - ?אפשר עוד קצת קפה

Ma od? - What else? - ?מה עוד

Ma od bikasht? - What else did you ask for? - ?מה עוד ביקשת

Ma od vaksha? - What else be-vakasha? - ?מה עוד בבקשה

Od mashehu? - Something else? - ?עוד משהו

Od mashehu motek/mami/gever/ achi? - Anything else darling/mate/dude? - ?עוד משהו מותק/ממי/גבר/אחי

Ma od, ata rotse gam café? - What else, do you want a cup of coffee as well? - ?מה עוד, אתה רוצה גם קפה

Mi od? - Who else? - ?מי עוד

Mi od ba? - Who else is coming? - ?מי עוד בא

Tagidi li od paam – Tell me (fem.) once more – תגידי לי עוד פעם

Od pa’am – One more time, once more - עוד פעם

Od ha-paam (slang) – once more – עוד הפעם

Ata od tegalé et ha-olam – You will (yet) discover the world – אתה עוד תגלה את העולם

Adayin – Still – עדיין

Yesh od zman, yesh adayin zman – There’s still time – יש עוד זמן, יש עדיין זמן

Be-od yomaim – In two days – בעוד יומיים

Daber iti (be-)od yomaim – Talk to me in two days – דבר איתי בעוד יומיים

Od me’at – in a bit – עוד מעט

Kol od – As long as – כל עוד

Kol od ole ha-boker – As long as the sun goes up – כל עוד עולה הבוקר

Kol od nichtav al luach – כל עוד נכתב על לוח – As long stuff is being written on the blackboard

Kol od hu medaber kacha, ani lo adaber ito – As long as he talks like that, I won’t talk to him – כל עוד הוא מדבר ככה, אני לא אדבר איתו

Od lo tamu kol plaayich – Your wonders are not over yet – עוד לא תמו כל פלאייך

Od lo achalti – I haven’t eaten yet – עוד לא אכלתי

Eich eda ve-odeni yeled – How would I know, I’m still a kid – איך אדע ועודני ילד

 

Playlist and clips used

Erik Berman – Ma Od Bikasht? (Lyrics)

Pablo Rosenberg – Tagidi Li Od Paam (Lyrics)

Gidi Gov – Inyan Shel Zman (Lyrics)

Yoni Rechter & Avner Kener – Kol Od (Lyrics)

Rami Kleinstein – Od Lo Tamu Kol Pla’ayich (Lyrics)

Ha-kol Over Habibi – Odeni Yeled (Lyrics)

#85 Summoning the linguistic chakra

May 26, 2015 09:18

Description:

Host Guy Sharett shares his top 10 tips on how to rejuvenate your linguistic inner self:

 

1. Find stuff you love and read about it in Hebrew.

2. Songs. Playlists on my website

3. Radio: Israeli National Radio in 14 languages

4. Flash cards all over your home

5. Saying new words out loud. Talk to the Google Translate App.

6. Tandem with a Hebrew speaker. Post your location on our Facebook page if you’re not sure if

there’s a Hebrew speaker around you.

7. Facebook your Hebrew.

8. Likpotz la-mayim, לקפוץ למים, jump into the water.

9. Ani rotse/ Ani rotsa ledaber be’ivrit, אני רוצה לדבר בעברית, I want to

speak Hebrew. Ani lomed/lomedet ivrit, אני לומד/ת עברית, I learn

Hebrew. Ani chayav/chayevet, אני חייב/ת, I must, ledaber ivrit, to

speak Hebrew.

10. Magazines, children books, newspaper, websites, inflight

magazines. Morfix online dictionary

El Al inflight magazine – Eng./Heb.

 

Playlist and clips used:

All Chakras - Meditation, Balancing and Tuning

 

#84 It’s about time!

May 19, 2015 10:00

Description:

Do you have “zman” - time? This root, “z.m.n,” is used in so many words in Hebrew, it definitely merits an episode to itself. Guy Sharett also explains how it’s related to the Arab Spring and Tahrir Square in Cairo. “Zman” to press play…

 

New words & expressions

Ha-zman hu kmo galgal anak – Time is like a ferris wheel – הזמן הוא כמו גלגל ענק

Yesh lecha zman machar? – Do you have time tomorrow? – יש לך זמן מחר?

Higia hazman – It’s about time – הגיע הזמן

Bata ba-zman – You came right on time – באת בזמן

Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון

Hayinu yeladim ve-ze haya mizman – We were kids and it was long ago – היינו ילדים וזה היה מזמן

Mizman – Long ago – מזמן – من زمان

Ha-zman avar ve-lo dibarnu – Time went by and we didn’t speak – הזמן עבר ולא דיברנו

Lakach li zman lehavin – It took me some time to understand – לקח לי זמן להבין

Ata shayach li – You belong to me – אתה שייך לי

Lakach lecha zman – It took you some time – לקח לך זמן

Lezamen – To summon – לזַמן

Zuman – He was summoned – זומַן

Mezuman – Summoned/cash – מזומן

Leshalem bi-mzuman – To pay in cash – לשלם במזומן

Lehizdamen – To arrive by chance, to happen to come – להזדמן

Hizdamen li la’asot et ze – It happened to me to do it – הזדמן לי לעשות את זה

Hizdamnut – Opportunity – הזדמנות

Lehazmin – To invite, book, reserve, order – להזמין

Lehazmin tisa – To book a flight – להזמין טיסה

Lehazmin chaver le’aruchat erev – To invite a friend to dinner – להזמין חבר לארוחת ערב

Lehazmin shulchan be-misa’ada – To reserve a table in a restaurant – להזמין שולחן במסעדה

Hizmantem kvar? – Have you guys ordered yet? – הזמנתם כבר

Muzman – Invited/booked/reserved – מוזמן

Hashulchan ha-ze muzman – This table is reserved –  השולחן הזה מוזמן

Nimtsa avoda zmanit – We’ll find a temporary job – נמצא עבודה זמנית

Tachana zmanit – A temporary bus stop – תחנה זמנית

Bo-zmani – Simultaneous – בו-זמני

Zmaniyut – Temporariness – זמניוּת

Omanut bat-zmanenu – Contemporary art – אמנות בת-זמננו

Ten li daka – Give me a minute – תן לי דקה

Rak shniya – Just a sec – רק שנייה

Rak rega – Just a moment – רק רגע

Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה

Playlist and clips used

Chalav u-dvash – Galgal Anak; חלב ודבש – גלגל ענק (Lyrics)

Rinat Bar – Higia Hazman; רינת בר – הגיע הזמן (Lyrics)

Yehudit Ravitz – Lakachta Et Yadi Be-yadcha; יהודית רביץ – לקחת את ידי בידך (Lyrics)

Yossi Banai – Ani Ve-Simon U-Moise Ha-katan; יוסי בנאי – אני וסימון ומואיז הקטן (Lyrics)

Ya Al-Midan – Cairokee & Aida Al-Ayoubi; كايروكي وعايدة الأيوبي - يا الميدان

Shlomi Shabbat – Aba; שלומי שבת - אבא (Lyrics)

Monica Sex – Maka Afora; מוניקה סקס – מכה אפורה (Lyrics)

#83 Give the people what they want

May 12, 2015 10:05

Description:

How do we give in Hebrew? 'Latet' is to give, but in some structures it could also mean other things. And what is 'latet barosh' - 'to give in the head'? Let’s find out.

 

New words & expressions

Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי

Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתת, נתת, נתן, נתנה, נתנו, נתתם, נתנו

Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות

Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו

Ten li daka, tni li daka – give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה

Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך

Tavi li – “bring” me – תביא לי

Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך

Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec – תן לי רגע לראות

Hi natna li lehavin she… – she let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש...

Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? Excuse me, who let you in here? סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה?

Infinitive: Latet – To give – לתת

Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב

Latet ba-rosh – to do something well/intensively – לתת בראש

Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש

Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha’poel football team are going to score  today - הפועל הולך לתת בראש היום

Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול?

Netina – giving – נתינה

Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה

Natun – given – נתון

Natun she-X hu chamesh – It’s given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש

Netunim – Data – נתונים

Nitan lehasig – It’s possible to get – ניתן להשיג

Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn’t give you thirty – I would never think you’re thirty – לא הייתי נותן לך שלושים

 

Playlist and clips used:

Kaveret – Natati La Chayay (Lyrics)

Roni Daloomi – Ten (Lyrics)

Eti Ankri – Ad Matai (Lyrics)

Eyal Golan – Tni Li Le’ehov Otach (Lyrics)

Mike Brant – Laisse Moi t’aimer

Boaz Sharabi – Latet (Lyrics)

#82 Because you're worth it

Apr 21, 2015 08:09

Description:

Israelis love tips and recommendations, so it’s no surprise that the word 'kedai' - 'it’s worth it' - has a successful career here.

How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of 'kedai-lo kedai.'

 

Summary:

Kedai + le + pronoun - kedai lecha.
Kedai + infinitive - kedai liknot.
Kedai she teda - you’d better know.
Questions + kedai + infinitives - ma kedai le’echol.

 

New words & expressions:

Kedai –  it’s worthwhile, worth doing – כְּדַאי

Ze lo kedai – it’s not worth it – זֶה לֹא כְּדַאי

Kedai lachem – it’s worth your while (pl.) – כְּדַאי לכם

Tagid, kedai li liknot nayad chadash? –  tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש

kedai li, lecha, lach, lo, la, lanu, lachem, lahem – כדאי לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, להם

Baroor, kedai lecha, kedai lach – sure, it’s worth your while – ברור, כדאי לךָ, כדאי לךְ

Lo kedai lecha, lo kedai lach – it’s not worth it (m., f.) – לא כדאי לךָ, לא כדאי לךְ

Mamash lo kedai lecha – it’s really not worth it – ממש לא כדאי לךָ

Mamash kedai lach! – it’s really recommended – ממש כדאי לךְ!

Bli shum davar asher kedai lamut lema’ano – without anything worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו

Kedai lir’ot et ha-seret haze? – is it worth watching this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה?

Lihyot nechmad kedai – kedai lihyot nechmad – it’s worthwhile to be nice – להיות נחמד כדאי, כדאי להיות נחמד

Kedai lachem lichyot – it’s worthwhile for you (pl.) to be alive – כדאי לכם לחיות

Kedey – in order to – כְּדֵי

Kedai she-tishtok – you’d better shut up – כדאי שתשתוק

Kedai she-teda – you should know – כדאי שתדע

Kedai meod she-teraga – you’d better chill – כדאי מאוד שתירגע

Efo kedai lishon be roma? – where is it worth spending the night in Rome? – ?איפה כדאי לישון ברומא

Lama kedai la’asot bituach? – why is it worth it to get travel insurance? – ?למה כדאי לעשות ביטוח

Le’an kedai lalechet? – where is it recommended to go? – ?לאן כדאי ללכת

Ma kedai (lakachat)? – what should I take? –  ?(מה כדאי (לקחת

Keda’iyoot - worthwhileness, profitability – כדאיות

Ha-keda’iyoot shel ha-proyekt – the project profitability – הכדאיות של הפרוייקט

Tsarich livdok im ze kedai – one needs to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי

Tsarich livdok et ha-keda’iyoot –  one needs to check the profitability – צריך לבדוק את הכדאיות

 

Playlist and clips used:

Shalom Chanoch – Haya Kedai – שלום חנוך – היה כדאי (lyrics)

Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu – חווה אלברשטיין – כדאי לכם לבוא לחגיגה שלנו (lyrics)

Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav – אריאל זילבר – אני שוכב לי על הגב (lyrics)

Shlomo Gronich – Shirim Pshutim – שלמה גרוניך – שירים פשוטים (lyrics)

Mitriya Bi-shnayim – Lahakat Ha-nachal – מטרייה בשניים – להקת הנח"ל (lyrics)

Chava Alberstein – Chiyuchim – חווה אלברשטיין – חיוכים (lyrics)

#81 You're suddenly learning Hebrew? No way!

Apr 14, 2015 07:30

Description:

What do Israelis mean when they say "ma pit’om"? What about just "pit'om" by itself? We hear it all the time, so Guy Sharett helps us get streetwise.

 

New words & expressions:

Pit’om kam adam ba-boker – suddenly a person wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר

Pit’om giliti bor anak – suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק

Ahava, pit’om hi mitparezet kmo lehava – love, suddenly it errupts like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה.

Chazarta pitom – you suddenly came back – חזרת פתאום

Ma pit’om ata yoshev – how come you’re sitting – מה פתאום אתה יושב

Ma pit’om – no way – מה פתאום

Geshem pit’omi – sudden rain – גשם פתאומי

Ze haya mavet pit’omi – it was a sudden death – זה היה מוות פתאומי

Pit’omiyut – suddenness – פתאומיות

Be-fit’omiyut – suddenly – בפתאומיות

Be-ofen pit’omi – in a sudden way – באופן פתאומי

Be’eize ofen – in which way – באיזה אופן

 

Playlist and clips used:

Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (Lyrics) – שלמה ארצי – שיר בבוקר בבוקר

MK Shelly Yechimovitch – חברת הכנסת שלי יחימוביץ'

Daniel Salomon – Ahava (Lyrics) – דניאל סלומון אהבה

Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (Lyrics) – חווה אלברשטיין ואריק סיני – שוב

Interview with Yaakov Shweiki – Chasidischkeit 21 – ראיון עם יעקב שוויקי – חסידישקייט 21

Arik Einstein – Gveret im Salim (Lyrics) – אריק איינשטיין – גברת עם סלים

Ma Pit’om TV Show – Ha-televizia ha-chinuchit – תכנית הטלוויזיה "מה פתאום" – הטלוויזיה החינוכית

Gali Atari – Stav Israeli  (Lyrics)– גלי עטרי – סתיו ישראלי

Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi – עוזי חיטמן והפופולים  - המציאות באות באופן פתאומי

#80 High-tech Hebrew

Apr 7, 2015 10:11

Description:

You can’t be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy Sharett teaches us how to say “attachment,” “text message,” and “chat” in Hebrew, and how to conjugate the verb lesames. StreetWise Hebrew gets geeky!

New words & expressions:

Telefon nayad, nayad – mobile phone, mobile - טלפון נייד, נייד

Pelefon – mobile phone - פלאפון

Titkasher elai lanayad – call me on my mobile - תתקשר אליי לנייד

Telefon selulari – cellular phone - טלפון סלולרי

Talpeni talepni – call! -  טלפני טלפני

Letalfen – to call - לטלפן

Mitkasher elayich at lo ona – I am calling you, you don’t answer - מתקשר אלייך, את לא עונה

Lehitkasher – to call - להתקשר

Telefon Kavi – home phone - טלפון קווי

Kav – line - קו

Titkasheri elai rega la-kavi – call my landline for a sec - תתקשרי אליי רגע לקווי

Mekuvan – online - מקוון

Ba-boker kibalti e-mail katsar ve-nechmad – in the morning I got a short and nice email - בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד

E-mail, mail, emailim, mailim – email, emails - אימייל, מייל, אימיילים, מיילים

Doar electroni, doel – electronic mail - דואר אלקטרוני, דוא"ל

Lishlo’ach – to send - לשלוח

Misron – text message, sms - מסרון

Ata shloe’ach hoda’a – you are sending a message - אתה שולח הודעה

Lesames, simasti, mesames – to send a text message, I texted, I am texting - לסמס, סימסתי, מסמס

Lehistames – to exchange text messages - להסתמס

Yisum, Yisumon – App - יישום, יישומון

Telefon chacham, telefonim chachamim – smart phone, smart phones - טלפון חכם, טלפונים חכמים

Leyasem – to implement - ליישם

Aplikatsya, aplikatsyot – app - אפליקציה, אפליקציות

Lehorid shirim, lehorid applicatsyot – to download songs/to download apps - להוריד שירים, להוריד אפליקציות

Horid – he took down, he downloaded - הוריד

Patschan – hacker (not vastly used yet) - פצחן

Tsroofa – attachement (not vastly used yet) - צרופה

Mirshetet – internet (not vastly used yet) - מרשתת

Yoman reshet – blog - בלוג

bloger, blogerit – blogger - בלוגר, בלוגרית

Chat, lechotet – chat, to chat - צ'ט, לצ'וטט

 

Playlist and clips used:

Shlomo Artzi – Talpeni, Talpeni - שלמה ארצי, טלפני, טלפני

Doda – Erev Avud - דודה, ערב אבוד 

Hot cables commercial - פרסומת לחברת הכבלים הוט

Miri Mesika – Af Achat, מירי מסיקה, אף אחת 

No driving and texting jingle – Choshvim Chayim campaign לא נוהגים וכותבים מסרונים – ג'ינגל של הקמפיין "חושבים חיים"

Sarit Hadad – Choshevet Alecha - שרית חדד, חושבת עליך 

 

#79 Conversing 'au naturel'

Mar 31, 2015 08:05

Description:

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm?

Today we work on all those little things you do naturally in our own language, but which you have to learn in your new one.

 

New words & expressions:

Aha – אָהָה

Nachon – נָכוֹן - right

Nu, nu kvar – נוּ, נוּ כְּבָר - come on

Walla – וָואלָה - really, wow

Az ma chadash – ?אָז מָה חָדָש - so what’s new?

Ma od bikasht – ?מָה עוֹד בִּיקַשְת - what else did you ask for?

Az ma od – ?אָז מָה עוֹד - so what else?

Az ma od kore itach – ?אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ - so what else is happening with you?

Ma kore im – מָה קוֹרֶה עִם - what’s happening with

Ma kara im – מָה קָרָה עִם - what happened to

Ma im – מָה עִם - what’s with…

Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – ?מָה עִם אֵלִי, מָה עִם טָל, תָּגִיד, מָה עִם שַי

Ma im ha-chaver – ?מָה עִם הַחָבֵר - what’s with the boyfriend?

Ma im ha-tiyul – ?מָה עִם הַטִּיּוּל - what’s (happening) with the trip?

Tagid, tagidi, tagidu – תָּגִיד, תָּגִידִי, תָּגִידוּ - say, tell

Chutz mi – חוּץ מ - apart from

Chutz mi-ze – חוּץ מִזֶּה - apart from that

Ma chutz – ?מָה חוּץ - what else?

Tagidi, ma chutz mize – ?תָּגִידִי, מָה חוּץ מִזֶּה - tell me, what (else) apart from that?

Az kacha – אָז כָּכָה - so here's how it is

Lo yode’a, lo yoda’at – לֹא יוֹדֵע, לֹא יוֹדַעַת - I don’t know

Tachles ein chadash – תָּכלֵ'ס אֵין חָדָש - Actually there's nothing new

Ma od – ?מָה עוֹד - what else

Ein harbe – אֵין הַרְבֶּה - nothing much

Al ta’amini lo, hu lo yavo – אָל תַּאֲמִינִי, הוּא לֹא יָבוֹא - don’t believe him, he’s not going to come

Lo ta’amini ma kara – לֹא תַּאֲמִינִי מָה קָרָה - you (f.) won’t believe what happened

Ata lo ta’amin ma kara – אָתָה לֹא תַּאֲמִין מָה קָרָה - you (m.) won’t believe what happened

Leha’amin – לְהַאֲמִין - to believe.

Lo, laaaa – לֹא, לָא - no

Ani lo ma’amin, ma’amina – אֲנִי לֹא מַאֲמִין, מַאֲמִינָה

WOW, yow, yu – וָואו, יוֹאוּ, יוּ - wow

 

Playlist and clips used:

Eric Berman – Ma Od Bikasht, אריק ברמן – מה עוד ביקשת 

Shlomo Artzi – Tagidi, שלמה ארצי – תגידי 

Ha-ofarim – Chutz Mi-ze Ha-kol Beseder, העופרים – חוץ מזה הכל בסדר 

Dafna Armoni – Ohevet Otcha, Ozevet Otcha, דפנה ארמוני – אוהבת אותך, עוזבת אותך 

Sexta – Cinderella, סקסטה – סינדרלה 

#78 Handy Hebrew hints

Mar 24, 2015 09:40

Description:

Yad means hand, but also so much more. Let’s find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what’s yad2?  Host Guy Sharett gives us a hand with the lesson.

 

New words & expressions:

Yad, yadayim – יָד, יָדַיִים

Bo’i, tni li yad ve-nelech – בּוֹאִי, תְּנִי לִי יָד וְנֶלֶךְ

Ten yad, tni yad – תֵּן יָד, תְּנִי יָד

Tavi yad, tavi’i yad – תָּבִיא יָד, תָּבִיאִי יָד

Latet yad le-ze – לָתֶת יָד לְזֶה

Ani lo rotse latet le-ze yad – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֶת לְזֶה יָד

Bishvilech ha-yare’ach etslo ba-yadayim – בִּשְׁבִילֵךְ הַיָּרֵחַ אֶצְלוֹ בַּיָּדַיִים

Yad shniya – יָד שְׁנִייָה

Yesh yad shtayim – יֵשׁ יָד-2

Yad rishona – יָד רִאשׁוֹנָה

Eize yad ha-oto – אֵיזֶה יָד הָאוֹטוֹ

Al yedei – עָל יְדֵי

Al yedei mi – עָל יְדֵי מִי

Al yedei david, al yedei ha-yeled – עָל יְדֵי דָּוִד, עָל יְדֵי הַיֶּלֶד

Ba-bayit leyad ha-mesila – בַּבַּיִת לְיָד הַמְּסִילָה

Leyad, Al yad – לְיָד, עָל יָד

Yad va-shem – יָד וָשֵׁם

Teivat hiluchim yadanit – תֵּיבַת הִילוּכִים יָדָנִית

Rechev yadani – רֶכֶב יָדָנִי

Suzuki swift yadanit – סוּזוּקִי סְוִויפְט יָדָנִית

Yadit, yadiot – יָדִית, יָדִיוֹת

Yadit ha-delet – יָדִית הַדֶּלֶת

Avodat yad – עֲבוֹדַת יָד

Yad be-yad – יָד בְּיָד

Lalechet yad be-yad, lehachzik yadayim – לָלֶכֶת יָד בְּיָד, לְהַחְזִיק יָדַיִים

Lilchots yadayim – לִלְחוֹץ יָדַיִים

Lechitsat yad – לְחִיצַת יָד

Az tikach et atsmecha ba-yadaim – אָז תִּיקָח אֶת עַצְמֵךָ בָּיָדַיִים

Lakachat et atsmecha ba-yadaim – לָקַחַת אֶת עַצְמֵךָ בָּיָדַיִים  

Leharim yadayim,  yadayim lemala – לְהָרִים יָדַיִים, יָדַיִים לְמָעְלָה

Lishlo’ach yadayim – לִשְׁלוֹחַ יָדַיִים

Im yad al ha-lev – עִם יָד עָל הַלֵּב

 

Playlist and clips used:

The Idan Raichel Project – Bo’i (lyrics)

Leah Shabbat – Yare’ach ba-shamayim (lyrics)

Rivka Zohar – Ha-bayit leyad ha-mesila (lyrics)

Ofra Haza – Yad be-yad (lyrics)

Ninet Tayeb – Be-sof ha-‘olam (lyrics)

Yehudit Ravitz – Lakachta et Yadi be-yadcha (lyrics)

#77 Election finger pointing

Mar 16, 2015 08:10

Description:

This week it’s election day, so we’ll talk about voting in Hebrew and learn how it’s connected to the word for finger, etsba.

New words & expressions:

Etsba, Etsba’ot – אֶצְבָּע, אֶצְבָּעוֹת

Etsbaot li eser yesh, kol davar bonot hen – אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ, כֹּל דָּבָר בּוֹנוֹת הֵן

Lehatsbia, lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ, לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ

Zchut hatsba’a – זְכוּת הַצְבָּעָה

Ein lachem adayin zchut hatsba’a – אֵין לָכֶם עֲדַיִין זְכוּת הַצְבָּעָה

Aval yesh lachem zchut hashpaa – אָבָל יֵשׁ לָכֶם זְכוּת הַשְׁפָּעָה

Hatsbaa le – הַצְבָּעָה לְ-

Lehatsbia le/avur – לְהַצְבִּיעַ לְ-/עָבוּר

Avoor mi ata matsbi’a – עָבוּר מִי אָתָּה מַצְבִּיעַ

Le-mi at matsbi’ah – לְמִי אַת מַצְבִּיעָה

Hatsba’a ba-bchirot – הַצְבָּעָה בַּבְּחִירוֹת

Hatsba’a al ha-hachlata – הַצְבָּעָה עַל הָהַחְלָטָה

Lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ

Ani rotse lehatsbia al ha-gormim – אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְבִּיעַ עַל הַגּוֹרְמִים

Hatsba’a chasha’it – הַצְבָּעָה חֲשָאִית

Hatsba’a be’ad/neged – הַצְבָּעָה בְּעַד/נֶגֶד

Aval be-hatsba’a! – אָבָל בְּהַצְבָּעָה!

Matsbi’a, matsbi’ah, matsbi’im, matsbi’ot – מַצְבִּיעַ, מַצְבִּיעָה, מַצְבִּיעִים, מַצְבִּיעוֹת

Sovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – סוֹבֵב אוֹתוֹ עַל הָאֶצְבָּע הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ

Be-eser etsba’ot – בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת

Notnim lo etsba, hu rotse et kol ha-yad – נוֹתְנִים לוֹ אֶצְבָּע, הוּא רוֹצֶה אֶת כֹּל הַיָּד

Itsboo’a – אִיצְבּוּעַ

Etsba’on – אֶצְבָּעוֹן

 

Playlist:

Uzi Hitman – Esser Etsba’ot 

Ruti Navon – Bein Ha-Etsba’ot 

#76 Or

Mar 10, 2015 10:24

Description:

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we’ll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light.

New words & expressions

Peleg, plagim – פֶּלֶג, פְּלָגִים

Ve-haya ke’etz shatul al palgei mayim – וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פלגי מים

Palgei mayim – פַּלְגֵּי מַיִם

Ha-peleg ha-matun –הַפֶּלֶג הַמָּתוּן

Or, orot –אוֹר, אוֹרוֹת

Or – עוֹר

Ha-or shelcha, me’ir, adayin zoher –הָאוֹר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין זוֹהֵר

Ha-ner shelcha, meir, adayin bo’er –הַנֵּר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין בּוֹעֵר

Le’ha’ir –לְהָעִיר

Et chadar ha-ambatia –אֶת חֲדַר הָאַמְבָּטְיָה

Mumlatz le’ha-ir –מוּמְלָץ לְהָאִיר

Bimnorat tikra –בִּמְנוֹרַת תִּקְרָה

Le’ha’ir – לְהָעִיר

Chalon echad haya mu’ar –חֲלוֹן אֶחָד הָיָה מוּאָר

Lehadlik et ha-or –לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר

Ata yachol lehadlik et ha-or –אָתָה יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר

Tadlik, tadliki, tadliku –תַּדְלִיק, תַּדְלִיקִי, תַּדְלִיקוּ

Lechabot et ha-or –לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר

Techabe, techabi, techabu –תְּכַבֶּה, תְּכַבִּי, תְּכַבּוּ

Hu kiba, hu mechabe et ha-or –הוּא כִּיבָּה, הוּא מְכַבֶּה אֶת הָאוֹר

Or yarok – אוֹר יָרוֹק

Kibalti or yarok –קִיבַּלְתִּיאוֹריָרוֹק

Hotsa’a la’or –הוֹצָאָה לָאוֹר

Lehotsi la’or –לְהוֹצִיא לָאוֹר

Motsi la’or –מוֹצִיא לָאוֹר

Oru einaiv – אוֹרוּ עֵינָיו

#75 Be your own weatherman

Mar 3, 2015 09:34

Description:

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus.  Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.

 

Words and expressions discussed:

Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר

Mezeg – מֶזֶג

Avir – אָוִויר

Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר

Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר

Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר

Lachzot –לַחְזוֹת

Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית

Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית

Me’unan –מְעוּנָן

Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן

Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל

Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית

Chelek – חֶלֶק

Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים

Tsafuy –צָפוּי

Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי

Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ

Acahar kach –אָחָר כָּךְ

Ya’alu ha-temperaturot be-hadraga –יַעֲלוּ הַטֶּמפֵּרַטוּרוֹת בְּהַדְרָגָה

Ve-lo tsafuy geshem –וְלֹא צָפוּי גֶּשֶׁם

Aliya –עֲלִייָה

Yerida –יְרִידָה

Bahir – בָּהִיר

Le-lo shinuy mashma’uti ba-temperaturot – לְלֹא שִׁינוּי מַשְמָעוּתִי בַּטֶמְפֵּרָטוּרוֹת

Bi-yerushalayim ad 23 ma’alot ha-yom – בִּירוּשָלַיִם עָד 23 מַעֲלוֹת הַיּוֹם

 

Playlist and clips:

Ch. 2 TV – Weather forecast

Gali Atari – Od Yom (Lyrics)

Aviv Geffen - Achshav me’unan (Lyrics)

Gazoz – Shir Avoda (Lyrics)

Adi Talmor, Galey Tsahal Radio – News Bulletin (Weather forecast at the end)

Robert Ulinsky, Galey Tsahal Radio - The Mythical Weatherman

 

#74 A trip down memory lane

Feb 18, 2015 08:37

Description:

The Greek philosopher Plato taught us that knowledge is recollection. Well, if that's the case, you'll come out of today's episode pretty smart!

Today we discuss the ins and outs of zikaron - 'memory.' What’s the difference between lizkor and lehizacher, if both of them mean ‘to remember’? And what does a secretary have to do with it? Host Guy Sharett helps us to remember.

 

Words and expressions discussed:

Hu zachar – הוּא זָכַר

Ani zocher ota – אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָה

Zachur li – זָכוּר לִי

Im tizkeri oti, Sivan – אִם תִּזְכְּרִי אוֹתִי, סִיוָון

Tizkor, ah! – !תִּזְכּוֹר, אָה

Tizkor she –ׁ תִזכּוֹר ש

Tizkor, tizkeri, tizkeru –ּ תִזכּוֹר, תִּזְכְּרִי, תּזכּרו

Lech tizkor achshav – לֵך תִזְכּוֹר עַכְשָיו

Mi zocher – מִי זוֹכֵר

U-khshitorarti nizkarti ba-chalom – וּכשֶהִתעוֹרָרתִי נִזְכַּרתִי בַּחֲלוֹם

Hu nizkar be – הוּא נִזכַּר ב

Ani zocher otach –ְ אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָך

Nizkarti bach –ְ נִזכַּרתִי בָּך

Lizkor et, lehizakher be –ּ לִזכּוֹר אֶת, לְהִיזָכֵר ב

Zikaron, zichronot – זִכָּרוֹן, זִכְרוֹנוֹת

Zichrono li-vracha (zal) – (זִכְרוֹנוֹ לִברָכָה (ז"ל

Yizkor – יִזְכּוֹר

Yom hazikaron lasho’a – יוֹם הַזִּכָּרוֹן לַשּוֹאָה

Yom hazikaron lechalaley maarchot Israel – יוֹם הַזִיכּרוֹן לחָלָלֵי מַעַרְכוֹת יִשרָאֵל

Lehazkir – להַזְכִּיר

Hizkir, mazkir, tazkir li – הִזְכִּיר, מַזְכִּיר, תַּזְכִּיר לִי

Mazkir, mazkira – מֵזְכִּיר, מַזְכִּירָה

Zachir – זָכִיר

 

Playlist:

Kaveret – Shir Ha-makolet

Yigal Bashan – Sivan

Uzi Chitman – Ratsiti She-teda

Avraham Tal – Adam Tsover Zichronot

#73 Talking about talking

Feb 10, 2015 08:29

Description:

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates.

It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!

 

Words and expressions discussed:

Ledaber – לְדַבֵּר

Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת

Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית

Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם

Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת

Hu amar – הוּא אָמַר

Hu omer – הוּא אוֹמֵר

Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת

Lomar – לוֹמָר

Lehagid – לְהָגִיד

Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם

Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת

Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי

Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז

At yechola lehagid li eifo ha-orez? – ?אָת יְכוֹלָה לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז

Tagid, eifo ha’orez? – ?תָּגִיד, אֵיפֹה הָאוֹרֶז

Rak al tagid li she… – ...רָק אַל תָּגִיד לִי שֶ

Hu diber – הוּא דִּיבֵּר

Hu diber romanit – הוּא דִּיבֵּר רוֹמָנִית

Hu diber im Eyal etmol – הוּא דִּיבֵּר עִם אֵיָיל אֶתְמוֹל

Hu amar – הוּא אָמַר

Hu amar toda – הוּא אָמַר תּוֹדָה

Hu amar she-hu ayef – הוּא אָמַר שֶׁהוּא עָיֵיף

Mi amar lach – מִי אָמַר לָךְ

lehagid, yagid, tagid – לְהָגִיד, יָגִיד, תָּגִיד

Diber, medaber, yedaber, ledaber – דִּיבֵּר, מְדַבֵּר, יְדַבֵּר, לְדַבֵּר

Daber! – !דַבֵּר

Daber, daber – דַבֵּר, דַבֵּר

Efshar ledaber im mishehu? – ?אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם מִישֶהוּ

Ani rak rotse lehagid lo mashehu – אֲנִי רָק רוֹצֶה לְהָגִיד לוֹ מָשֶׁהוּ

Mi amar? – ?מָה אָמַר

Mi amar she… – ...מִי אָמַר שֶׁ

Zot omeret – זֹאת אוֹמֶרֶת

Ma zot omeret – מָה זֹאת אוֹמֶרֶת

 

Playlist:

Nisrin Kadari – Ratsiti Ledaber Itcha Al Ha-kol 

Shlomo Artzi – Ma Ratsinu Lehagid 

Ofra Haza – Le-orech Ha-yam 

Maya Buskila – Rak Al Tagid 

Ha-yehudim – Kach Oti 

Roni Dalumi – Mi Amar

Dori Ben Ze'ev - Radio, Daber Elay

#72 What's your 'matsav'?

Feb 4, 2015 06:58

Description:

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc.

Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.

 

Words and expressions discussed:

Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים

Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב

Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב

Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ-

Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא

Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר

Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב

Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ

Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600

Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ

Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה

Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי

Matsaviyut – מַצָּבִיוּת

Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה

Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב

Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב

Ha-matsav – הַמַּצָּב

Daber iti al ha-matsav – דַּבֵּר אִיתִי עַל הַמַּצָּב

Ha-matsav ha-bitchoni – המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי

Ha-matsav ha-kalkali – הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי

Ha-matsav ha-chevrati – הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי

Ha-mtsav kashé – הַמַּצָּב קָשֶׁה

Hu be-matsav kashé – הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה

Ma ze, hamatsav kashé? – מַה זֶה, הַמַּצָּב קשה?

Matsav tisa – מַצָּב טִיסָה

Matsav cherum – מַצָּב חֵירוּם

Matsav ruach – מַצָּב רוּחַ

Komediat matsavim – קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים

 

Playlist:

Israeli Educational TV short program about Hebrew slang

Ron Shoval – Dai Maspik

Ani be-matsav – Efo Ha-yeled

Shlomo Artzi – Daber Iti Al Ha-matsav

Shalom Hanoch – Ha-matsav Kashe

#71 Fine-tune your Hebrew with "be'etsem"

Jan 28, 2015 06:38

Description:

Be’etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all.

And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking?

 

Words and expressions discussed:

Etsem, atsamim – עֶצֶם, עֲצָמִים

Zehu etsem ha’inyan – זֶהוּ עֶצֶם הָעִנְיָין

Lo, ze ha-etsem shel ha-kelev – לֹא, זֶה הָעֶצֶם שֶׁל הַכֶּלֶב

Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem ha-yom ha-ze – וְהִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בְּאוֹשֶׁר וָעוֹשֶׁר עָד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה

Etsem Bilti Mezuhe (Abam, abamim) – עֶצֶם בִּלְתִּי מְזוּהֶה, עַבָּ"ם, עַבָּ"מִים

Shem etsem, shmot etsem – שֵׁם עֶצֶם, שְׁמוֹת עֶצֶם

Atsmi, atsmecha, atsmech, atsmo, atsma, atsmenu, atsemechem, atsmam – עַצְמִי, עַצְמֵךּ, עַצְמֵךְ, עַצְמוֹ, עַצְמָה, עַצְמֵנוּ, עַצְמֶכֶם, עַצְמָם

Chaim mi-shel atsmi – חָיִים מִשֶׁל עַצְמִי

Be-etsem – בְּעֶצֶם

Ein be-etsem zman – אֵין בְּעֶצֶם זְמָן

Shikarti kshe-amarti she-hakol kol kach nifla, ki shum davar be-etsem lo haya nachon – שִׁיקַרְתִּי כְּשֶאָמַרְתִּי שֶׁהַכֹּל כֹּל כָּךְ נִפְלָא, כִּי שׁוּם דָּבָר בְּעֶצֶם לֹא הָיָה נָכוֹן

Ma ze be-etsem small talk – מָה זֶה בְּעֶצֶם סְמוֹל טוֹק

 

Playlist:

Kaveret - Po Kavur Ha-kelev

Hanasich ve-hanesicha, A Modern Fairytale

Morning Show, TV2 (Reshet), about abamim, UFOs

Ben Artzi – Hayim Mi-shel Atzmi

Jirafot – Ein Be’etsem Zman

Mashina – Az Lama Li Politika Achshav

Ma ze be’etsem networking? Consultants talk about small talk & networking

#70 Satisfying your Hebrew needs since c. 2013

Jan 19, 2015 07:44

Description:

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich - 'need.' This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more.

Guy also tells us about a new word he found in the dictionary - kids, don't try this at home!

 

Words and expressions discussed:

Tsarich – צָרִיךְ 

Kvar tsarich lehitorer – כְּבָר צָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר

Tsarich lehitakesh – צָרִיךְ לְהִתְעַקֵֹּש

Tsarich le’ehov – צָרִיךְ לֶאֱהוֹב

Lo tsarich lehagzim – לֹא צָרִיךְ לְהַגְזִים

Ma tsarich lakachat – מַה צָרִיךְ לָקַחַת 

Lo tsarich lehilachetz – לֹא צָרִיךְ לְהִילָחֵץ 

Kol ma shetsarich ladaat al… – כֹּל מַה שֶׁצָרִיךְ לָדַעַת עַל...

Ata tsarich ahava chadasha – אַתָּה צָרִיךְ אֲהָבָה חֲדָשָׁה

Yeled megudal, mi tsarich otcha bichlal – יֶלֶד מְגוּדָל, מִי צָרִיךְ אוֹתְךָ בִּכְלָל

Kafe turki, bediyuk ma she-ata tsarich – קָפֶה טוּרְקִי, בְּדִיּוּק מַה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ

Mi tsarich et ze – מִי צָרִיךְ אֶת זֶה

Ma ata tsarich? – מָה אַתָּה צָרִיךְ?

Ba-chayim tamid tsarich mazal – בַּחַיִים תָּמִיד צָרִיךְ מָזָל

Lo tsarich – לֹא צָרִיךְ

Lo rotse, lo tsarich – לֹא רוֹצֶה, לֹא צָרִיךְ

Lo tsarich tovot – לֹא צָרִיךְ טוֹבוֹת

Yoter mi-ze anachnu lo tsrichim – יוֹתֵר מִזֶּה אֲנַחְנוּ לֹא צְרִיכִים

Patuach, ptucha – פָּתוּחַ, פְּתוּחָה

Tsarich, tsricha, tsrichim, tsrichot – צָרִיךְ, צְרִיכָה, צְרִיכִים, צְרִיכוֹת

Tsrichim ovdim – צְרִיכִים עוֹבְדִים

Tsorech – צוֹרֶךְ

Ein tsorech – אֵין צוֹרֶךְ

Tsrachim – צְרָכִים

Mitsrach, mitsrachim – מִצְרָךְ, מִצְרָכִים

Litsroch – לִצְרוֹךְ

Tsricha – צְרִיכָה

Tsarchan – צַרְכָן

Tsrichatni (Ani tsricha) – (צְרִיכָתְנִי (אֲנִי צְרִיכָה

Tsarich letsaltsel pa’amayim – צָרְיךְ לְצַלְצֵל פַּעָמַיִים

 

Playlist:

Gazoz – Shir Avoda 

Matti Caspi – Ho Ma Yihye 

Asaf Amdoorsky - Ahava Chadasha 

Alona Daniel – Tizaher Mi-Nesichot 

Coffee commercial

Margalit Tsan’ani – Bachayim Tamid Tsarich Mazal

Tamuz – Holech Batel 

Shlomo Artzi – Yoter Mi-Ze Anachnu Lo Tsrichim 

Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa’amayim 

#69 Hommage to Paris

Jan 13, 2015 08:38

Description:

This week, we dedicate our show to Paris and France, as a tribute to our Parisians friends who are going through a difficult phase.

Many Israelis don’t even know that famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew, so we’re going to taste those, and we’ll also learn some new words like herut, liberté. A tout de suite!

 

Words and expressions discussed:

Kita hey – 'כִּיתָה ה

Orly – אוֹרְלִי

Dimdumim –דִּמְדוּמִים

Listen to our Land of the setting sun episode to hear about Maghreb, Erev, Maarav

Ki im ha-zman ha-kol cholef –כִּי עִם הַזְּמָן הַכֹּל חוֹלֵף

Chalaf, lachlof –חָלַף, לַחְלוֹף

Ha-zman cholef – הַזְּמָן חוֹלֵף

Lachlof al pnei mishehu –לַחְלוֹף עַל פְּנֵי מִישֶׁהוּ

Ahava bat esrim – אֲהָבָה בַּת עֶשְׂרִים

Ben/Bat + age – בֵּן/בַּת + גִיל

Yafa sheli –יָפָה שֶׁלִי

Im kol kach tov li po, az lama shuv ani bocha u-mishtaga’at? – ?אִם כֹּל כָּךְ טוֹב לִי פֹּה, אָז לָמָּה שוּב אֲנִי בּוֹכָה וּמִשְׁתַּגַּעַת

Mitga’a’ga’at – מִתְגַּעֲגַעַת

Lehitga’a’ge’a –לְהִתְגַּעֲגֵעַ

Ani mitga’a’ge’a le - –אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לְ

Ga’agu’a – גַּעֲגוּעַ

At heruti – אָת חֵירוּתִי

 

Playlist:

Yves Montand - Sous Le Ciel De Paris

Dimdumim – Yaakov Reuven - The Mediterranean Andalusian Orchestra

Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (Lyrics)

Original song in French: Léo Ferré – Avec Le Temps

Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (Lyrics)

Original song in French: Jacques Brel – La Chanson Des Vieux Amants

Yael Naim – Paris (Lyrics)

Chava Alberstein – At Heruti (Lyrics)

Original song in French: George Moustaki – Ma Liberté

 

#68 The choice is yours

Jan 6, 2015 06:51

Description:

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.'

A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17.

 

Words and expressions discussed:

Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ

Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים

Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ

Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר

Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר

Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר

At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה?

Nivchar – נִבְחַר

Nivchart –  נִבְחַרְתְ

Nivcheret – נִבְחֶרֶת

Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית

Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל

Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב

Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים

Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד נִגְמָרוֹת בָּעֵינַיִים שֶֹלִי

 

Playlist:

Ayala Ingedashet – Bacharti becha

Kiddush (Ashkenazi version)

Rabbi Shlomo Carlebach - Kiddush

Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10

Collette Avital – interview, Knesset TV Channel

1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection

Israeli Dairy Council commercial

Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach

#67 Don't let your 'sucker' index get out of control

Dec 30, 2014 06:22

Description:

There is one thing we Israelis dread above all: Being a 'fraier' - a 'sucker.' That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted.

Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the 'fraieriyoot' index is.

 

Words and expressions discussed:

Fraier – פְרָאיֵיר

Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר

Ata choshev she'ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר

Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר

Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר

Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים

Fraierit – פְרָאיֵירִית

Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית

Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim –

יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים

Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim –

וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים

Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים

Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי

 

Playlist:

Kfir Atiya

Golan telecom commercial

Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim

#66 A spiritual journey through 'ru’ach'

Dec 22, 2014 05:52

Description:

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost.

Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.

 

Words and expressions discussed:

Ru’ach – רוּחַ

Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו

Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת

Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים

Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים

Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ

Ruh (Arabic) – روح

Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي

Rih (Arabic) – ريح

Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים

Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה

Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ

Be-ruach – בְּרוּחַ

Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד

Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ

Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב

Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע

Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ

Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים

Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי

Ruchaniyut – רוּחָנִיוּת

Revach – רֶוַוח

Re’ach – רֵיחַ

 

Playlist:

Garry Eckstein – Ru’ach stav

Torah reading, The book of Genesis, ch. 1

Veni creator spiritus

Um Kulthum – Ya ruhi bala kutr asiya

Rumi – Introduction to Rumi

Evyatar Banay – Me’achorei ha-shemesh

Benzin – Yom Shishi

Alma Zohar - Ego Trip

#65 Don't you worry 'bout a thing!

Dec 17, 2014 07:07

Description:

When an Israeli tells you "al tid’ag," or "don’t worry," that's when you should probably start to worry.

Guy Sharett teaches us how to talk about worrying - or making sure people don't - and what else this root, דאג, has up its sleeve.

 

Words and expressions discussed:

Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ

Tilmad – תִּלְמָד

Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא

Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא

Tilmedu – תִּלְמְדוּ

Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג

Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה

Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת

De’aga – דְּאָגָה

Al de’aga –  אַל דְּאָגָה

Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג

Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים

Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת

Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית

Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר

 

Playlist:

Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing

Aviv Geffen - Al tid’ag

Pablo Rozenberg - Al Tid’agi Li Ima

Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah

Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs

Mishehu – Yehudit Ravitz

Shelly Yachimovich – interview TV10

Amnon Dankner – interview TV2

Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim

#64 What's Russian for 'yes'? Ke’ilu da!

Dec 9, 2014 06:50

Description:

Ke’ilu is one of the words you'll hear most on the streets of Tel Aviv. It means 'as if,' but lots of Israelis use it in the same way we use 'kinda,' or 'like' in English.

So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more... 

 

Words and expressions discussed:

Ké – כְּ-

Ilu – אִילוּ

Ke’ilu – כְּאִילוּ

Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe – לִפְעָמִים נִרְאֶה כְּאִילוּ כֹּל מָה שֶׁאָנִי עוֹשֶׂה זֶה לָשֶבֶת בְּבַתֵי קָפֶה

Ke’ilu hacham – כְּאִילוּ חָכָם

Ani lo yoda’at, ke’ilu – אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כְּאִילוּ

Ke’ilu mi ho hoshev she-hu bichlal? – כְּאִילוּ מִי הוּא חוֹשֵׁב שֶהוּא בִּכְלָל?

Bli ke’ilu ve-kazé, dabér iti baroor – בְּלִי כְּאִילוּ וְכָּזֶה, דַּבֵּר אִיתִי בָּרוּר

Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom – עַכְשָׁיו אֲני מַרְגִישׁ כְּאִילוּ לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם

Ani lo yodea kloom – אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם

Ke’ilu da – כְּאִילוּ דָה

Ke’ilu ein machar – כְּאִילוּ אֵין מָחָר

Be-ke’ilu – בְּכְּאִילוּ

Awa, ai, ow – אָיָה, אַיי, אָאוּ

Ke’ilu awa – כְּאִילוּ אָוָוה

 

Playlist:

Ivri Lider – Batei Café

Sarit Haddad – Ke’ilu kaze

Shlomo artzi – Hi lo yoda’at ma over alai

How to say ‘Yes’ in Russian

Gil Umanski’s animation – Ke’ilu da

Dana Berger - Ke’ilu ein machar

Ori Hizkiah (stand up comedian)

Hayehudim – Ke’ilu

#63 The truth, the whole truth, and nothing but the truth

Dec 2, 2014 06:26

Description:

Eavesdrop on any phonecall on a bus or sherut, count to ten, and you’ll probably hear be’emet? ('really'?)

'Truth,' emet, and its derivatives are found in all shapes and sizes in Hebrew. Let’s learn some words and expressions with the alef-mem-tav root... we mean it! Be’emet!

 

Words and expressions discussed:

Rak she-teda et ha-emet – רָק שֶׁתֵּדַע אֶת הָאֶמֶת

Ta’emet / Ha-emet – תָּ'אֶמֶת / הָאֶמֶת

Kol ha-emet ve-rak emet – כֹּל הָאֶמֶת וְרָק אֶמֶת

Aval im telchi im ha’emet shelach, at targishi tov im atsmech – אָבָל אִם תֵּלְכִי עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ, אָת תַּרְגִישִי טוֹב עִם עַצְמֵךְ

Lalechet im ha-emet shelach – לָלֶכֶת עִם הָאֶמֶת שֶלָךְ

Ma ha-chayim ha-ele bli le’ehov, be’emet ve-mikarov – מַה הַחַיִים הָאֶלֶה בְּלִי לֶאֲהוֹב, בֶּאֱמֶת וְמִקָּרוֹב

Be’emet? – ?בֶּאֱמֶת

Be’emet! – !בֶּאֱמֶת

Be’emet toda raba! – !בֶּאֱמֶת תּוֹדָה רַבָּה

Nu, be’emet – נוּ, בֶּאֱמֶת

U-miyad achar kach, bi-zman emet – וּמִיָיד אֲחַר כָּךְ, בִּזְמַן אֶמֶת

Mechonat emet – מְכוֹנַת אֶמֶת

Emet o chova – אֶמֶת אוֹ חוֹבָה

Gever amiti – גֶּבֶר אֲמִיתִי

Amiti, achi – אֲמִיתִי, אָחִי

Le’amet – לְאַמֵּת

Imut – אִימוּת

 

Playlist:

Sarit Hadada – Rak she-teda et ha-emet

Ha-klik – Kol ha-emet

Tamar’s advice

Muki – Be’emet u-mikarov

Yoni Rechter – Even min ha-lev 

Ehud Banai – Masach ha-barzel 

Savta Miryam

Riki Gal – Emet o chova

Yochai Sponder – Gever amiti

#62 Learning Hebrew? It's 'davka' easy!

Nov 25, 2014 06:23

Description:

The Hebrew word davka does not have a direct translation in English. Sometimes it’s ‘actually,’ ie. ‘as opposed to what you might think,’ or 'particularly.' And what is ‘to do a davka’?

Guy Sharett teaches us how to use this popular word through examples, and even has an exercise for us to do while we listen!

 

Words and expressions discussed:

Ze lo kashe, ze davka kal –זֶה לֹא קָשֶׁה, זֶה דַּווקָא קַל

Eich ze kara li, lama davka itcha? – אֵיךְ זֶה קָרָה לִי, לָמָּה דַּווקָא אִיתךָ?

Lama achshav, davka kshe-tov li, at kol kach meshuna – לָמָּה עַכשָׁיו, דַּווקָא כְּשֶטוֹב לִי, אַת כֹּל כָּךְ מְשוּנָה.

Az lama davka li nigmar ha-kol lifney she-hitchil – אָז לָמָּה דַּווקָא לִי נִגְמָר הַכֹּל לִפְנֵי שֶׁהִתְחִיל

Lama davka? Lo yodaat, davka lehargiz… davka lehach’is – לָמָּה דַּווקָא? לֹא יוֹדַעַת, דַּווקָא לְהַרגִּיז... דַּווקָא לְהַכעִיס.

La’asot davka – לַעֲשׂוֹת דַּווקָא

Lav davka – לָאו דַּווקָא

Ani ochel shokolad ba-boker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר

Davka ani ochel shokolad baboker – דַּווקָא אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר

Ani davka ochel shokolad baboker – אֲנִי דַּווקָא אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר

Ani davka ochel shokolad baboker – אֲנִי דַּווקָא אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר

Ani ochel davka shokolad baboker – אֲנִי אוֹכֵל דַּווקָא שׁוֹקוֹלָד בַּבּוֹקֶר

Ani ochel shokolad davka baboker – אֲנִי אוֹכֵל שׁוֹקוֹלָד דַּווקָא בַּבּוֹקֶר

Ani davka beseder – אֲנִי דַּווקָא בְּסֶדֶר

Lama lakachat davka otcha la-tafkid –לָמָּה לָקַחַת דַּווקָא אוֹתְךָ לַתַּפקִיד?

Davka shachor, mi-kol hatsvaim? – דַּווקָא שָׁחוֹר, מִכֹּל הַצְּבָעִים?

Hu davka lo mamash ratsa – הוּא דַּווקָא לֹא מָמָש רָצָה

Davka lo haya kaze nora – דַּווקָא לֹא הָיָה כַּזֶּה נוֹרָא

Davka yesh li chalav hayom – דַּווקָא יֵשׁ לִי חָלָב הַיּוֹם

 

Playlist:

Bli Sodot TV show - Ze lo kashe bichlal, ze davka kal

Daphna Armoni – Lama davka itcha (Lyrics)

Etnix – Lama Achshav (Lyrics)

Avi Toledano & Irit Anavi - Lama kacha (Lyrics)

#61 Addicted to acronyms

Nov 18, 2014 07:37

Description:

We love using rashey teivot - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word.

The transformation of word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender!

 

Words and expressions discussed:

Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה

Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה

Moser dash – מוֹסֵר דַּ"ש

Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ"ש לַחֲבֵרִים

Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ"ש

Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ"ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם

Dash ham – דַּ"ש חַם

Sofash, sof shavu’a – סוֹפָ"ש, סוֹף שָבוּעַ

Sof ha-shavu’a – סוֹף הַשַבוּעַ

She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ"ש

Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ"ל

Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ"ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל

Tsava – צָבָא

Gal, galim, galey – גַּל, גַּלִּים, גַּלֵי

Hu ba-tsava – הוּא בַּצָּבָא

Mankal, menahel klali – מַנְכָּ"ל, מְנָהֵל כְּלָלִי

Samankal, sgan mankal – סַמַנְכָֹּ"ל, סְגַן מנכ"ל

Samankal ha-chevra – סַמַנְכָֹּ"ל הַחֶבְרָה

Hool – חוּ"ל

Az histovavta lecha be-hool – אָז הִסְתּוֹבַבְתָ לְךָ בְּחוּ"ל

Rosh ha-memshala amar she-hu ba la-oom kedey lehagid et ha’emet – רֹאשׁ הַמֶּמְשָלָה אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָאוּ"ם כְּדֵי לְהָגִיד אֶת הָאֶמֶת

Oom, Oomot Me’uchadot – אוּ"ם, אוּמוֹת מְאוּחָדוֹת

Be-derech klal – בְּדֶרֶך כְּלָל, בד"כ

Tel Aviv – ת"א

 

Playlist:

Yardena arazi & Lahakat Ha-nachal - Drishat Shalom

Boaz Shar’abi & Matti Caspi – Shalom Aleychem

The Ultras – Sofshavu’a

#60 To life, l'chaim!

Nov 12, 2014 07:44

Description:

Chayim, life, is a word that has a huge career in Hebrew, in Israeli slang and even across oceans and seas.

What happened to it in the shteytels of Eastern Europe and when it came back here, to new Israeli slang, and how do we use it to beg someone to change TV channel?

Words and expressions discussed:

Im ele ha-chayim – אִם אֵלֶה הַחַיִים

Hachayim Shelcha Nifl’aim – הַחַיִים שֶלךָ נִפְלָאִים

Tni li lageshet el chayaich –תְּנִי לִי לָגֶשֶת אֶל חַיָיִךְ

Chaya’ich – חַיָיִךְ

Chayecha –חַיֵיךָ

Be-chaye-cha – בְּחַיֵיךָ

Be-chayecha ta’avir arutz – בְּחַיֵיךָ תַּעֲבִיר עָרוּץ

Be-chayaich –בְּחַיָיִךְ

Be-chayechem –בְּחָיֵיכֶם

Ba-chayim lo pagashti oto – בַּחַיִים לֹא פָּגַשְתִּי אוֹתוֹ

Shatita? Ba-chayim al tinhag – שָתִיתָ? בַּחַיִים אַל תִּנְהַג

Ba-chayim – בַּחַיִים

Le-chayim – לְחַיִים

Ani chay –אֲנִי חַי

At chaya – אַת חָיָה

Anachnu chayim –אֲנַחְנוּ חַיִים

Mitnadvim osim chayim –מִתְנַדְּבִים עוֹשִֹים חַיִים

Ta’ase/ta’asi/ta’asu chayim – תַּעֲשֶֹה/ תַּעֲשִֹי/ תַּעֲשֹוּ חַיִים

Eich ha-chayim –אֵיךְ הַחַיִים

Chayim sheli –חַיִים שֶׁלִי

Chayey kelev – חַיֵי כֶּלֶב

Tse li me-ha-chayim –צֵא לִי מֵהַחַיִים

Harasta li et ha-chayim –הָרַסְתָּ לִי אֶת הַחַיִים

Chayim tovim – חַיִים טוֹבִים

Playlist:

Keren Peles - Im Ele Ha-chayim (Lyrics)

Sarit Hadad - Hachayim Shelcha Nifl’aim (Lyrics)

George Abu Shkara – Lageshet El Chayaich (Lyrics)

Ba-chayim lo pagashti oto (Enigma TV series clip)

Shatita? Ba-chayim al tinhag (Or Yarok clip)

Fiddler on the Roof - To Life, Lechayim (Lyrics)

Barry Sisters - Lechayim (Lyrics on YouTube link)

Lahakat Hel Ha-yam – Rak Be-Israel (Lyrics)

#59 Hebrew is to die for

Nov 4, 2014 07:00

Description:

The word met means dying and the word lamoot means to die, but today, Guy Sharett teaches us how we use these words as cool and happy Hebrew slang terms.

As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!

Words and expressions discussed:

Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי

Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם

Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת

Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד

Lamoot mi – -לָמוּת מִ

Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן

Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה

Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק

Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם

Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד

Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב

Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת

Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת

Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת

Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה

Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן

Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן

Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה

Hi meta al shokolad – הִיא מֵתָה עַל שֹׁוקוֹלָד

Hi meta mi-shokolad – הִיא מֵתָה מִשּׁוֹקוֹלָד

Hi meta le-shokolad – הִיא מֵתָה לְשוֹקוֹלָד

Hi meta le’echol shokolad –הִיא מֵתָה לֶאֱכוֹל שׁוֹקוֹלָד

Ani met, ani meta, anachnu metim, aten metot – אֲנִי מֵת, אני מֵתָה, אֲנָחְנוּ מֵתִים, אָתֶן מֵתוֹת

Mateti le-shokolad – מַתְתִי לְשוֹקוֹלָד

Hayita met – הָיִיתָ מֵת

Mavet – מַוֶות

Ta’im mavetv – טָעִים מַוֶות

Yafe mavet –יָפֶה מַוֶות

Playlist:

Chamsa – Chayav Lamoot Alay (Lyrics)

Sweather Weather Tag – Fashion Vlog By An Israeli Teenage Girl

Boaz Shar’abi – Etsli Ha-Kol Beseder (Lyrics)

Arik Einstein – Ha-Or Ba-Katse (Lyrics)

Lo Ichpat La-Hem – Ani Met (Lyrics)

Subliminal – Eize Seret (Lyrics)

 

Met Al Metal – Lior & Niv Peleg’s Heavy Metal Radio Show

#58 How do YOU like it?

Oct 28, 2014 07:14

Description:

Le, לְ, is how we say 'to' or 'for' in Hebrew.

Guy Sharett teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’

Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound!

Words and expressions discussed:

Li – לִי

Lecha – לְךָ

Lach – לָךְ

Lo – לוֹ

La – לָה

Lanoo – לָנוּ

Lachem, Lachen – לָכֵם, לָכֵן

Lahem, Lahen –לָהֵם, לָהֵן

Yesh li cheder misheli – יֵש לִי חֶדֶר מִשֶּלִי

Yesh li kelev – יֵש לִי כֶּלֶב

Ma yesh lachem ha-yom – מַה יֵש לָכֵם הַיּוֹם

Ma yesh lacha hayom – מַה יֵש לְךָ הַיּוֹם

Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – ?אֵין לְךָ מַה לַעֲשוֹת בַּחַיִים

Ba li, lo ba li – בָּא לִי, לֹא בָּא לִי

Ba li shokolad – בָּא לִי שוֹקוֹלָד

Ba li she-tikach oti – בָּא לִי שֶתִּיקַח אוֹתִי

Ba li lalechet –בָּא לִי לָלֶכֶת

Ba li tov ha-shokolad ha-ze – בָּא לִי טוֹב הַשּוֹקוֹלָד הַזֶּה

Ata lo Ba li tov – אָתָּה לֹא בָּא לִי טוֹב

Lo naim li – לֹא נָעִים לִי

Lo naim li lakachat kesef me-anashim – לֹא נָעִים לִי לָקַחַת כֶּסֶף מֵאֲנָשִים

Naim meod –נָעִים מְאוֹד

Naim li me’od lehakir otcha –נָעִים לִי מְאוֹד לְהַכִּיר אוֹתְךָ

“Lo na’im” met mi-zman –"לֹא נָעִים "מֵת מִזְּמָן

Kef li –כֵּיף לִי

Kef lecha sham? – ?כֵּיף לְךָ שָם

Eize kef she-haya li ha-boker – אֵיזֶה כֵּיף שֶהָיָה לִי הַבּוֹקֶר

Playlist:

Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (Lyrics)

Sarit Hadad – Ba Li (Lyrics)

Moran Mazor – Lo Ba Li Tov (Lyrics)

Tislam – Boker Shel Kef (Lyrics)

#57 I'm fed up with Hebrew... 'Staaam'!

Oct 21, 2014 07:09

Description:

The word 'stam' can mean many things in Hebrew: 'just like that,' 'just kidding,' and much, much more.

Today we’ll learn which 'stam' sentence is particularly loved by 'enlightened' Israelis, and hear about someone who calls China just to ask how long she should boil her rice for.

Words and expressions discussed:

Stam, chiuch le-lo siba – סְתָם ,חִיוּךְ לְלֹא סִיבָּה

Stam ki ba li ledaber – סְתָם כִּי בָּא לִי לְדַבֵּר

Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim – חוֹדֵשׁ מֵהַיּוֹם נִהְיֶה כּמוֹ חֲדָשִׁים

Ani kan, ata sham – אֲנִי כָּאן, אַתָּה שָׁם

Stam shney anashim – סְתָם שְנֵי אֲנָשִים

Stam, ratsiti lomar lach shoov – סְתָם, רָצִיתִי לוֹמַר לָךְ שוּב

Stam masehu katan – סְתָם מַשֶּהוּ קָטָן

At stam blondinit – אַת סְתָם בְּלוֹנְדִינִית

Stam, ze lo nachon, anachnu lo ba-mizrach ha-tichon – סְתָם, זֶה לֹא נָכוֹן, אֲנָחְנוּ לֹא בַּמִזְרָח הַתִּיכוֹן

Staaam – סְתָאאאם

Stam yatsati me-habaiyt – סְתָם יָצָאתִי מֵהַבַּיִת

Achshav hakol nir-e nora stami – עַכְשָיו הַכֹּל נִרְאֶה נוֹרָא סְתָמִי

Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot – מִכּוּלָם קִיבַּלְתִּי תְּשוּבָה שְלִילִית אוֹ כֹּל מִינֵי תְּשוּבוֹת סְתָמִיוֹת

Stamiyoot – סְתָמִיוּת

Hu amar et ze be-stamiyoot – הוּא אָמַר אֶת זֶה בְּסְתָמִיוּת

Stam echad – סְתָם אֶחָד

Lo stam echad – לֹא סְתָם אֶחָד

Ze lo kara stam – זֶה לֹא קָרָה סְתָם

Min ha-stam – מִן הַסְּתָם

Playlist:

Achinoam Nini ( aka 'Noa') - Ha-Chayim Yafim

Commercial 012

Roni Dalumi - Stam Shnei Anashim

Liran Aviv - Stam

Lior Farhi - Stam Blondinit

Teapacks - Stam

Dudu Aharon - Kshe-Tachzeri

#56 Time for your Hebrew class, 'nachon'?

Oct 14, 2014 07:09

Description:

Listen to anyone talking on their phone on an Israeli bus and the chances are you'll hear them utter the word 'nachon' ('right') every few seconds.

Today Guy teaches us how to use it in different circumstances, and we'll also hear why we should never trust a shin (ש) when we see one.

Words and expressions discussed:

Nachon at yaffa – נָכוֹן אַת יָפָה

Nachon she-at kan – נָכוֹן שֶׁאַת כָּאן

Ze lo nachon – זֶה לֹא נָכוֹן

Mitstaer al ha-milim ha-lo nechonot –מִצְטָעֵר עַל הַמִּילִים הַלֹּא נְכוֹנוֹת

Ken nachon –כֵּן נָכוֹן

Ken halachti – כֵּן הָלַכְתִי

Gam ani rotsa lichyot nachon – גַּם אֲנִי רוֹצָה לִחְיוֹת נָכוֹן

Im hevanti nachon – אִם הֵבַנתִי נָכוֹן

Shelo tavinu oti lo nachon – אַל תָּבִינוּ אוֹתִי לֹא נָכוֹן

Achshav ze margish nachon – עַכשָיו זֶה מַרְגִּיש נָכוֹן

Ze lo nachon li – זֶה לֹא נָכוֹן לִי

Heye nachon – הֱיֶיה נָכוֹן

Heye nachon lemale chovatcha – הֱיֶיה נָכוֹן לְמַלֵּא חוֹבַתךָ

Ma shenachon - nachon – מָה שֶׁנָכוֹן – נָכוֹן

Nachon le-achshav ani lo nosea la-tsafon - נָכוֹן לְעַכשָיו אֲנִי לֹא נוֹסֵעַ לַצָּפוֹן

Nechonut laasot mashehu – נְכוֹנוּת לַעֲשוֹת מַשֶׁהוּ

Playlist:

Efraim Shamir - Nachon At Yaffa

Daniel Salomon - Ahava

Eti Levi & Sharif - Gever Bli Mila

Ofir Asor - Ilu Yacholti

Tzipi Shavit - Ken Nachon, Lo Nachon

Nushi Paz - Margish Nachon

Himnon Ha-tsofim (Scout Anthem) - Heye Nachon

#55 So long, farewell, auf wiedersehen, goodbye

Oct 7, 2014 06:05

Description:

What other ways are there to say ‘goodbye’ in Hebrew, apart from the ubiquitous yalla bye?

If you want to sound like an Israeli you can't just say the right words, you also have to sing them in the right tune.

Guy Sharett teaches us how to sing the Hebrew 'goodbye' song.

Words and expressions discussed:

Lehitraot – לְהִתְרָאוֹת

Shalom velo lehitraot – שָלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת

Al tagid li bye – אַל תָּגִיד לִי בַּיי

Yalla bye – יָאללָה בַּיי

Bye-oosh – בָּיוּש

Az nedaber – נְדַבֵּר

Nishtame’a, Lehishtamea –נִשְתַמֵּעַ, לְהִשְתַמֵּעַ

Az machar ah? – ?אָז מָחָר, הָא

Az ba-erev, ken? – ?אָז בָּעֶרֶב, כֵּן

Az be-chamishi, ken? – ?אָז בְּחֲמִישִי, כֵּן

Az be shesh, sababa? – ?אָז בְּשֵש, סַבָּבָּה

Bye neshama – בַּיי נְשָמָה

Bye kapara – בַּיי כַּפָּרָה

Bye motek – בַּיי מוֹתֶק

Yalla Mami, Az Nedaber – יאללה מָמִי, אָז נְדַבֵּר

Playlist:

Vera Lynn - Auf Wiedersehen Sweetheart

Shaygetz – Shalom Lach Eretz Nehederet

Margalit Tsan’ani – Al Tagid Li Bye

Amir Benayoun & Avi Ivri – Nedaber Machar

Sagiv Cohen – Ha-rega

#54 How YOU doin'?

Sep 30, 2014 07:30

Description:

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know.

Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor!

Words and expressions discussed:

Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים

Inyan – עִנְיָין

Beseder – בְּסֶדֶר

Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה

Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב

Ken achi – כֵּן אָחִי

Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע

Az ma? – ?אָז מַה

Maaa? – ?מַה

Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ

Ein chadash – אֵין חָדָשׁ

Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ

Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ

Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ

Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי

Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי

Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי

Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ

Playlist and clips:

Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others

Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics)

Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube)

Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics)

MOG - Ma holech gever?

Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics)

#53 Streetwise texting: The Hebrew booty call

Sep 23, 2014 08:10

Description:

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters?

Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples.

And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am?

Words and expressions discussed:

Er, era – עֵר, עֵרָה
Dabri iti – דַּבְּרִי אִיתִי
Hit’orart, Lehitorer – הִתְעוֹרַרְתְ, לְהִתְעוֹרֵר
Tachzeri elay / tachzor elai – תַּחְזְרִי אֵלַיי, תַּחְזוֹר אֵלַיי
Lachzor, lachshov – לַחְזוֹר, לַחְשוֹב
Tachshov-tachshevi, tachzor-tachzeri – תַּחְשוֹב-תַּחְשְבִי, תַּחְזוֹר-תַּחְזְרִי
Halo? – ?הָלוֹ
Yachas, Yechasim – יָחָס, יְחָסִים
Kara mashehu – קָרָה מַשֶהוּ
Likrot – לִקְרוֹת
Eifo at? – אֵיפֹה אַת?
Be-shiur – בְּשִיעוּר
Bi-fgisha – בִּפְגִישָה
Ba-byit – בַּבַּיִת
Be-nsi’a – בִּנְסִיעָה
Techef – תֵּיכֵף
Mi ze – מִי זֶה
Mitkasher me-chasum – מִתְקַשֵּר מֵחָסוּם
Tafsiki lesanen – תַּפְסִיקִי לְסֵנֵּן
Ma nish – מַה נִיש?
Daber elay – דַּבֵּר אֵלַיי
Lo chashuv – לֹא חָשׁוּב
Izvi – עִזְבִי
Smiley boche – סְמַיילִי בּוֹכֶה
Smiley korets – סְמַיילִי קוֹרֵץ
Smiley tsochek – סְמַיילִי צוֹחֵק
Ch ch ch – חחח

Music:

Smiley - Matzav Ha-uma Tv Show, Reshet, TV2 (Israel) - from min. 01:20
Lyrics: Shachar Segal & Lior Schleien
Music: Daniel Salomon
Singing: Daniel Salomon & Roni Alter

#52 Land of the setting sun

Sep 17, 2014 05:47

Description:

Guy Sharett takes us through the root of the word erev ('evening'), and explains what it's got to do with 'the West.'
Erev tov means 'good evening' in Hebrew, so what's the difference between that and layla tov?

One of Israel's most famous TV personalities hosts a show called 'Erev Tov' - you’ll never believe what he's called...

Plus, for those also interested in Arabic, Guy introduces us to some Arabic vocabulary from the same root as erev.

Words and expressions discussed:

Erev tov – עֶרֶב טוֹב

Erev tov lach, at mushlemet - עֶרֶב טוֹב לָךְ, את מוּשלֶמֶת

Erev tov im Guy Pines - עֶרֶב טוֹב עִם גַּיא פִּינֵס

Erev, aravim – עֶרֶב, עֲרָבִים

Libi ba-mizrach va-anochi be-sof maarav – לִיבִּי בַּמִזְרָח וַאֲנוֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב

Ma’arav, Maghreb (Arabic) – מַעֲרָב, מַעְ'רָב, مغرب

Arvit, Ma’ariv – עַרְבִית, מַעֲרִיב

Maaravon - מַעֲרָבוֹן

Erev chag – עֶרֶב חַג

Erev Shabat – עֶרֶב שַבָּת

Shabat ba-erev- שַבָּת בָּעֶרֶב

Music:

Lior Narkis - Erev Tov Lach (Lyrics)

Erev Tov im Guy Pines – entertainment TV show, Ch. 10

David Shiro - Libi BaMizrach Va-Anochi BeSof Maarav (Lyrics by Rabbi Yehuda Halevi)

#51 Beauty kings and queens

Sep 9, 2014 10:43

Description:

Yaffe means 'beautiful,' but the noun yofi - 'beauty' - is used in Modern Hebrew to mean 'Great!' You’ve probably heard your Hebrew teacher saying it when you get an answer right in class.

Let’s see how it's used in everyday Hebrew; how do you say ‘beauty queen,’ for instance?

Words and expressions discussed:

Ha-ra’ita eize yofi – הֲרָאִית אֵיזֶה יוֹפִי
Eize yofi - אֵיזֶה יוֹפִי
Yofi gavri – יוֹפִי גַּבְרִי
Yofi nashi – יוֹפִי נָשִׁי
At hachi yafa ba’olam, malkat ha-yofi sheli – אַת הָכִי יָפָה בָּעוֹלָם, מַלְכַּת הַיּוֹפִי שֶׁלִי
Malka, malkat yofi, malkat ha-yofi – מַלְכָּה, מַלְכַּת יוֹפִי, מַלְכַּת הַיּוֹפִי
Tacharut malkat ha-yofi – תַּחָרוּת מַלְכַּת הַיּוֹפִי
Malkat ha-yofi shel Israel - מַלְכַּת הַיּוֹפִי שֶל יִשְׂרָאֵל
Muamedet mispar 12 – מוּעמֶדֶת מִסְפָּר 12
Eize yofi li - אֵיזֶה יוֹפִי לִי
Yofi lecha, Yofi lach, Yofi lo, Yofi la, Yofi lanu, Yofi lachem, Yofi lahem – יוֹפִי לְךָ, יוֹפִי לָךְ, יוֹפִי לוֹ, יוֹפִי לָה, יוֹפִי לָנוּ, יוֹפִי לָכֶם, יוֹפִי לָהֶם
Mamash Yofi – מָמָשׁ יוֹפִי
Yofi shel yerakot – יוֹפִי שֶׁל ירָקוֹת
Yofi shel avoda - יוֹפִי שֶׁל עֲבוֹדָה
Menahelet mechon Yofi – מְנָהֶלֶת מְכוֹן יוֹפִי
Salon Yofi – סָלוֹן יוֹפִי

Music:

Dorit Reuveni - Yesh Prachim (Lyrics)

Eyal Golan – Malkat Ha-Yofi Sheli (Lyrics)

Israeli TV Ch. 2 (Reshet) - Israeli Beauty Queen Competition, 2014

Nikuy Rosh parody show (1974) – Israeli Beauty King Competition

Rita - Yofi Li (Wouldn’t it be Lovely, Hebrew version – My Fair Lady)

#50 How a Peruvian interpreter goes about learning Hebrew

Sep 3, 2014 09:53

Description:

This week Guy does something a little bit different. He's joined in the studio by Grego Villalobos, an interpreter for the European Institutions in Brussels, originally from Peru. He also happens to be learning Hebrew, so he's an avid Streetwise Hebrew listener.

This was a great opportunity for Guy to engage with a listener; to find out how Grego uses the podcast, what he finds most difficult about Hebrew, and to allow Grego to ask him questions.

Grego also gives us a demonstration of simultaneous interpretation: Guy speaks in English while Grego translates into Spanish. Impressive!

Music:

Marina Maximilian Blumin - Ani Holechet

#49 Sex Words 2: Zayin

Aug 5, 2014 05:08

Description:

Zayin' (dick) is a word we hear a lot in Hebrew, since it made it to many slang terms, not necessarily related to sex, and today we’ll learn a few of them. We’ll also find out how we call 'friends with benefits' and how come it’s all connected to Franz Schubert.

Words and expressions discussed:

Zayin – זַיִן

Koos – כּוּס

“Und ach, sein Kuss” (German: “And Oh, his kiss”).

Ha-aretz mitpatachat kmo ha-zayin sheli – הָאַרֶץ מִתְפַּתַּחַת כְּמוֹ הַזַּיִן שֶלִי

Yezizoot - יְזִיזוּת

Yadid > yaziz – יָדִיד > יָזִיז

Eize zayin – אֵיזֶה זַיִן

Eize zayin hu –הוּא אֵיזֶה זַיִן

Ani sam zayin – אֲנִי שָׂם זַיִן

Lasim zayin – לָשִׂים זַיִן

Ani lo sam alav zayin – אֲנִי לֹא שָׂם עָלָיו זַיִן

Al hazayin sheli – עַל הַזַּיִן שֶלִי

Music:

Alef-bet – Naomi Shemer, lyrics

Franz Schubert - Gretchen am Spinnrade; Singer: Jessye Norman

Rami Kleinstein – Chutz mimech klum, lyrics

Johnny Blaze ft. Meli One & K7NG– Yedidim o yezizim

Yafti – Dvarim Muzari, lyrics

Ha-yehudim – Im kvar, lyrics

Hagar Dadon – Al ha-zayin sheli, lyrics

#48 How to talk 'ceasefire' in Hebrew

Jul 29, 2014 06:15

Description:

Everyone's talking about the hafsakat-esh, or 'ceasefire.' Let’s meet hafsaka ('break') and its family: all the words of the 'P.S.K' root. In Hebrew, it's worth getting to know the whole family of a root, not just isolated words in a long list.

Words and expressions discussed:

Hafsaka - הַפְסָקָה

Hafsakat-esh – הַפְסַקַת-אֵש

Hafsakat-esh humanitarit –הַפְסַקַת-אֵש הוּמָנִיטָרִית

Maga’im intensiviyim le-hafsakat esh, ach ha-esh lo poseket – מַגָּעִים אִינטֵנסִיבִיים לְהַפְסַקַת-אֵש, אַךְ הָאֵש לֹא פּוֹסֶקֶת

Ha-hafsaka ha-gdola – הַהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה

Hifsakti lenasot – הִפְסַקְתִּי לְנַסּוֹת

Hifsakti le’ashen lifnei shavu’a – הִפְסַקְתִי לְעַשֵּן לִפְנֵי שָׁבוּעַ

Choshev lehafsik le’ashen? Eize yofi – חוֹשֵב לְהַפְסִיק לְעַשֵּן? אֵיזֶה יוֹפִי

Kshe’at nogaat bi ani mafsik lachshov – כְּשֶאַת נוֹגַעַת בִּי אֲנִי מַפְסִיק לַחְשוֹב

Lo tafsiki lekavot – לֹא תַּפְסִיקִי לְקַווֹת

Ha-sherut hufsak – הַשֵׁירוּת הוּפְסַק

Piska - פִּיסְקָה

Psik - פְּסִיק

Pisuk - פִּיסוּק

Pasuk – פָּסוּק

Pesek zman – פֶּסֶק זְמָן

Kach pesek zman – קַח פֶּסֶק זְמָן

Music:

Roi Tal – Hifsakti lenasot

Adi Dayan – How to stop smoking

Boaz Shar’abi – Kshe’at Nogaat Bi (Lyrics)
Gali Attari – Shir She-yavi Lach Ahava (Lyrics)
Pesek Zman commercial

Arik Einstein - Pesek Zman (Lyrics)

#47 What's the first Hebrew word you learned?

Jul 22, 2014 06:20

Description:

Shalom means 'peace,' 'hello' and 'goodbye' – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family!

Words and expressions discussed:

Shalom – שָׁלוֹם

Shalom rav lachem ve’erev tov – שָׁלוֹם רָב לָכֶם וְעֶרֶב טוֹב

Shalem – שָׁלֵם

Ma shlom Tomer – מַה שָׁלוֹם תּוֹמֵר

Ma shlomo – מַה שְׁלוֹמוֹ

Shlomi tov – שְלוֹמִי טוֹב

Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam –
שְלוֹמִי, שְלוֹמְךָ, שְלוֹמֵךְ, שְלוֹמוֹ, שְלוֹמָה, שְלוֹמֵנוּ, שְלוֹמְכֶם, שְלוֹמָם

Ma shlomenu? – מַה שְלוֹמֵנוּ?

Shalom aleychem – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם

Shalom aleychem malachey ha-shalom – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאַכֵי הָשָׁלוֹם

Salam alaykum (Arabic) – סָלָאם עָלֵיכּום, سلام عليكم

Shulem alaychem (Yiddish) - שוּלֵם עֲלֵיכֶם

Sholem shloem le’olam, b’rogez brogez af pa'am – שוֹלֵם שוֹלֵם לְעוֹלָם, בְּרוֹגֵז בְּרוֹגֵז אַף פַּעַם

Drishat shalom, dash – דְּרִישַת שָלוֹם, דָ"ש

Timsor dash ba-bayit – תִּמְסוֹר דָ"ש בַּבַּיִת

Dash lekulam – דָ"ש לְכוּלָם

Tni li lehashlim et he-chaser – תְּנִי לִי לְהַשְלִים אֶת הֶחָסֵר

Lehashlim et ha-proyeket – לְהַשְלִים אֶת הַפְּרוֹיֵיקטָ

Lehashlim im ha-shaon – לְהַשְלִים עִם הַשָעוֹן

Mushlam – מוּשְלָם

Le’af echad ein or mushlam – לְאָף אֶחָד אֵין עוֹר מוּשְלָם

Yom mushlam – יוֹם מוּשְלָם

Music:

Ha-Dag Nachash – Shalom, salam, peace
Idan Yaniv – Shalom Aleychem
Rinat & Guy – Sholem Brogez
Yardena Arazi & Lahakat Ha-Nachal – Drishat Shalom
Eyal Golan – Neshika achat mimech
Kobi Aflalo – Yam Ha-rachamim

#46 Our missile-protected room is called Mamad. What does it stand for?

Jul 15, 2014 06:54

Description:

Mamad is a protected room we Israelis got intimately familiar with during the operation in Gaza. What does it stand for? What do they call it in the safety instructions in Amharic and Russian? And last but not least, let’s analyze the Hamas Hebrew propaganda song.

 

Words and expressions discussed:

 

Az’aka - אַזְעָקָה

Yesh azaka kan be-tel aviv – יֵש אַזְעָקָה כָּאן בְּתֵל אָבִיב

Liz’ok - לִזְעוֹק

Ata tsarich lehagi’a la-mamad – אַתָּה צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לַמָּמָ"ד

Mamad, merhav mugan dirati – מָמָ"ד, מֶרחָב מוּגָן דִּירָתִי

Uga, ugat-, ugati – עוּגָה, עוּגַת-, עוּגָתִי

Mamak, merhav mugan Komati – מָמָ"ק, מֶרחָב מוּגָן קוֹמָתִי

Koma, komati –קוֹמָה, קוֹמָתִי

Miklat - מִקְלָט

Kolet - קוֹלֵט

Miklat tsiburi –מִקְלָט צִיבּוּרִי

Za’aze et bitchona shel Israel – זַעזֵעַ אֶת בִּטחוֹנָה שֶל יִשְרָאֵל

Lezaa’ze’ - לְזַעזֵעַ

Bitachon –בִּיטָחוֹן

Medinat chulsha ve-taatuim – מְדִינַת חוּלְשָה וְתַעֲתוּעִים

#45 'It's not you, it's me': Non-committal Hebrew

Jul 9, 2014 05:47

Description:

"Let's stay in touch," "Something has to change," "It's not you, it's me" – all languages have these disingenuous, non-committal and empty phrases. So how do we say them in Hebrew?

Words and expressions discussed:

Ata achshav kvar lo muchan lehitchayev – אַתָּה עַכְשָיו כְּבָר לֹא מוּכָן לְהִתְחַיֵיב

Mechuyavoot – מְחוּיָיבוּת

Chayav – חַיָּיב

Mashehu chayav le-hishtanot – מָשֶהוּ חַיָּיב לְהִשְתַנוֹת

Ani chayav lalechet – חַיָּיב לָלֶכֶת אֲנִי

Kama ani chayav/ chayevet lecha? – כמה אֲנִי חַיָּיב / חַיֶּיבֶת לְךָ?

Nedaber me-halev – נְדַבֵּר מֵהַלֵּב

Az nedaber – אָז נְדַבֵּר

Daber iti – דַּבֵּר אִיתִי

Nihye bekesher – נִהיֵה בְּקֶשֶר

Ani rotsa lifgosh otcha spontani – רוֹצָה לְפְגוֹש אוֹתְךָ סְפּוֹנְטָנִי אֲנִי

Ani spontani – סְפּוֹנְטָנִי אֲנִי

Anachnu od nir’ee et ha-yamim ha-‘acherim – עוֹד נִרְאֶה אֶת הַיָּמִים הָאֲחֵרִים אֲנַחְנוּ

Tsochakim et ha-aviv, ha-ahavot, ha-neurim ve’et ha-dvarim asher shachachnu kvar eich hem nir’im – צוֹחֲקִים אֶת הָאָבִיב, הָאֲהָבוֹת, הַנְּעוּרִים וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֵׁר שָׁכַחנוּ כְּבָר אֵיךְ הֵם נִרְאִים

Music:

Sarit Hadad – Ha-ke’ev ha-ze (Lyrics)

Ravi Shankar & George Harrison – Shanti Mantra

Yirmi Kaplan – Mashehu chayav le-hishtanot (Lyrics)

Shlomo Artzi – Nedaber me-halev (Lyrics)

Sarit Hadad – Chosevet Alecha (Lyrics)

Lahakat Pikud Merkaz - Ha-yamim ha-acherim (Lyrics)

#44 Going, going, gone

Jul 1, 2014 04:40

Description:

All languages love the word ‘to go’ and Hebrew is no different; if you type the verb's root הלכ into Google you get two million results! And we take you through them all... Just kidding!
How do we use this verb? Let’s learn some of the coolest expressions.

Words and expressions discussed:

Holech, holechet – הוֹלֵךְ, הוֹלֶכֶת

Lalechet – לָלֶכֶת

Ani holech ledaber ito – אֲנִי הוֹלֵךְ לְדַבֵּר אִיתוֹ

Ani holech le… – אֲנִי הוֹלֵךְ לְ...

Ani nosaat le – אֲנִי נוֹסַעַת לְ...

Anachnu holchim – אֲנַחְנוּ הוֹלכִים

Eich holech – אֵיךְ הוֹלֵךְ

Ma holech gever? – מַה הוֹלֵךְ גֶבֶר?

Eich holech baavoda? – אֵיךְ הוֹלֵךְ בַעֲבוֹדָה?

Eich holech babayit – אֵיךְ הוֹלֵךְ בַּבַּיִת?

Ma holech po – מַה הוֹלֵךְ פֹּה?

Lech al ze – לֵךְ עַל זֶה

Al tomri “ze lo yelech” – אַל תֹּאמְרִי "זֶה לֹא יֵלֵךְ"

Halach alay batu’ach – הָלָךְ עָלַיי בָּטוּחַ

Music:

Marina Maximilian Blumin – Ani Holechet (Lyrics)

MOG - Ma Holech Gever
Arik Einstein & Guy Bocati – Po Etslenu (Lyrics)

Dedi Gal - Lech Al Ze

Dudu Aharon – Ze Lo Yelech (Lyrics)

Chemi Rudner – Hish’art Oti Im Ruach (Lyrics)

#43 How to dump someone in Hebrew

Jun 24, 2014 06:16

Description:

Lizrok means ‘to throw’ in Hebrew, but how is it used in relationship lingo? Oh, and who is the most famous 'Varda' in Israel?

Words and expressions discussed:

Ve-chamesh shanim itach zarakti la-pach – וְחָמֵש שָנִים אִיתָךְ זָרַקְתִי לַפַּח

Ulay tafsik lizrok aleyha kesef – אוּלַי תַּפְסִיק לִזְרוֹק עָלֵיהָ כֶּסֶף

Lizrok la-zevel – לִזְרוֹק לַזֶבֶל

Lizrok mishehu la-klavim – לִזְרוֹק מִישֶהוּ לַכְּלָבִים

Tizreki oto – תִּזְרְקִי אוֹתוֹ

Tizrok, zrok – תִּזְרוֹק, זְרוֹק

Rak zrok mila – רַק זְרוֹק מִילָה

Zrok lo eize mila – זְרוֹק לוֹ אֵיזֶה מִילָה

Zaruk – זָרוּק

Nizrak – נִזְרַק

Lehizarek al sapa – לְהִיזָרֵק עַל סַפָּה

Zrika – זְרִיקָה

Zrika shel hakadur – זְרִיקָה שֶל הַכָּדוּר

Zrikat adrenaline – זְרִיקַת-אַדרֵנָלִין

Mizraka – מִזְרָקָה

Zarkor, zrakor – זַרְקוֹר

Music:

Mami Ze Nigmar – Omer Adam (Lyrics)

Yalla – Avihu Shabat & Michal Amdursky (Lyrics)

Rak Zrok Mila – Climax (Lyrics)

Kacha Nizrakti Ba’olam (poem) – Da’el Rodriguez Garcia

#42 'Yalla,' let's go!

Jun 17, 2014 05:08

Description:

One of the most used words in Israeli slang is actually from Arabic. Yalla is used to encourage someone to do something, but with the right intonation you can deliver an array of different notions. Yalla, press ‘play!’

Words and expressions discussed:

Yalla – יָאללָה

Ya Allah – יָא אַללָה

Yalla zazim – יָאללָה זָזִים

Yalla lech ha-bayita Motti – יָאללָה לֵךְ הבַּיתָה מוֹטִי

Az yalla – אָז יָאללָה

Yalla beitar – יָאללָה בֵּיתָ"ר

Yalla-yalla – יָאללָה-יָאללָה

Tov, yalla bye – טוֹב, יָאללָה בַּיי

Tov, yalla mmmmmmbye – טוֹב, יָאללָה מְמְמְמְמְ-בַּיי

Music:

Nancy Ajram – Yalla

“Yalla Now” Pepsi ad, Arabic

Sarit hadad – Yalla Lech Ha-bayita Moti (Lyrics here)

Lior Narkis – Az Yalla (Lyrics here)

Ariel Horowitz – Yalla Bye (Lyrics here)

#41 Atsor!

May 20, 2014 07:00

Description:

Sometimes you need to ask a driver, or anyone really, “Could you stop here, please?”. Today we’ll learn how to say it in Hebrew, and we’ll also find out what it has to do with bowel movements.

Words and expressions discussed:

Lo otser be-adom – לֹא עוֹצֵר בְּאָדוֹם

Laatsor et hadmaot – לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת

Laavod, laakov, laatsor – לַעֲבוֹד, לַעֲקוֹב, לַעֲצוֹר

Ata yachol laatsor po be-vakasha? – ?אַתָּה יָכוֹל לַעֲצוֹר פֹּה בְּבַקָּשָׁה

Taatsor li po be-vaksha – תַּעֲצוֹר לִי פֹּה בְּבַקָּשָׁה

Hizaher, yesh atsor ba-knisa – הִיזָהֵר, יֵשׁ "עֲצוֹר" בַּכְּנִיסָה

Atsira - עֲצִירָה

Atsira ba-derech - עֲצִירָה בַּדֶּרֶךְ

Atsirat gshamim – עֲצִירַת גְּשָׁמִים

Atsiroot kasha – עֲצִירוּת קָשָׁה

Otser - עוֹצֵר

Maatsar - מַעֲצָר

Ani menase lehamshich ve-nitkal be-maatsor – אֲנִי מְנַסֶּה לְהַמְשִׁיךְ וְנִתְקָל בְּמַעֲצוֹר

Music:

Shalom Chanoch - Lo otser be-adoml (Lyrics here)

Ofra Haza - Le-orech ha-yam (Lyrics here)

Oshik Levy – Zichron Ya’akov (Lyrics here)

Bar Tzabari - Shuv (Lyrics here)

#40 What's the 'biggest' word in Hebrew?

May 13, 2014 07:16

Description:

Gadol, 'big,' and its root, g.d.l, have made a huge career in written and spoken Hebrew. Let’s meet the family today; from mustaches and fast food chains, to towers and plastic surgery.

Words and expressions discussed:

Gadol – גָּדוֹל

Haya gadol – הָיָה גָּדוֹל

Ani yodaat elohim, ata Gadol me-hachayim – אֲנִי יוֹדַעַת אֱלוֹהִים, אַתָּה גָּדוֹל מֵהַחַיִים

Rosh gadol – רֹאשׁ גָּדוֹל

Gdolim – גְּדוֹלִים

Ha-tsara itcha she-yesh lecha einayim gdolot – הַצָּרָה אִיתְךָ שְׁיֵשׁ לְךָ עֵינַיִים גְּדוֹלוֹת

Yesh anashim she-bonim migdalim – יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹנִים מִגְדָּלִים

Ligdol – לִגְדּוֹל

Gadalti be-shana – גָּדַלְתִּי בְּשָׁנָה

Legadel yeladim – לְגַדֵּל יְלָדִים

Legadel safam, zakan – לְגַדֵּל שָׂפָם, זָקָן

Lehagdil, lehaktin – לְהַגְדִּיל, לְהַקְטִין

Ata rotse lehagdil? – אַתָּה רוֹצֶה לְהַגְדִּיל?

Hagdala – הַגְדָּלָה

Hagdalat shadayim – הַגְדַלַת שָׁדַיִים

Music:

Ha-keves ha-shisha-asar – Kshe-eheye gadol (Lyrics here)

Sarit Chadad – Rak she-teda et ha-emet (Lyrics here)

Rita – Hayinu gdolim (Lyrics here)

Arik Einstein – Einayim gdolot (Lyrics here)

Arik Einstein – Ohev lihyot ba-bayit (Lyrics here)

Gadalti be-shana – various artists

#39 Ksharim - Connections

May 5, 2014 07:21

Description:

For the Israeli Independence Day we talk today about ksharim, connections. To have ksharim means to have people in different places who can help you to get stuff done quickly and efficiently. But it’s never one word. This root, k.sh.r, has a huge family we should definitely get to know.

Words and expressions used:

Kesher - ksharim

Le-kesher amiti

Ata be-kesher ka-rega

Ma ha-kesher

Be-kesher le-
Tihye bekesher!

Likshor ksharim

Kashur beseret

Kashur elayich ba-neshama

Ze lo kashur

Ma kashur

lekasher bein x and y

Tihye mekushar

Lehitkasher

Tikshoret

Be’eize heksher


Playlist:

Yonatan Shapira – Aya Korem

Ha-shir she-hu shar li ba-geshem – Nurit Galron

Ha-isha she-iti – David Broza

Kashur elayich – Yishai Levy

Merotz ha-chayim - Sarit Chadad 

#38 Don't lose your head

Apr 28, 2014 07:39

Description: